על הבחירות בארה"ב, סמים "קשים", פטריות פסיכדליות וחירות קוגניטיבית: אחרי הלגליזציה של קנאביס ב-2015, מדינת אורגון הצביעה הלילה בעד אי הפללה של אחזקת כל סוגי הסמים ואישור השימוש בפטריות פסילוסיבין, מה שמכונה "פטריות הזיה", במסגרת תרפויטית. >
אי ההפללה גורמת לאחזקת סמים להפוך לעבירה קלה כמו עבירת תנועה, שעליה משלמים קנס או הולכים במקרים מסוימים למרכזי גמילה (שימומנו, אגב, מהכנסות המדינה מקנאביס). מדובר במכה למלחמה בסמים וניצחון לעמדה שאפילו האו"ם וה-WHO תומכים בה, >
שכן הניסיון (של פורטוגל, הולנד, אורוגוואי, ומדינות נוספות) מראה במידה רבה שהמלחמה בסמים כושלת, יקרה, מעמיסה על מערכת אכיפת החוק ולא מקדמת את הבריאות אלא להפך, ושמדיניות של אי הפללה מקטינה את ההידבקות ממחטים מזוהמות, מקטינה את השימוש בסמים בקרב קטינים ומקטינה את מספר מקרי המוות. >
לגבי פסילוסיבין: מדובר בחומר שנעשה בו שימוש ככל שאנו יודעים מאז ומתמיד, באזורים שונים על פני הפלנטה, ולמשך 99.9% מההיסטוריה האנושית לא היו מגבלות חוקיות על השימוש בו. יש היסטוריונים של שימוש בחומרים אנתאוגנים (פסיכדליים) שמעריכים שפסילוסיבין וחומרים אחרים קשורים באופן הדוק >
להתפתחות התרבות, הפילוסופיה והדתות (קצרה היריעה כאן להרחיב על זה, בבלוג שלי אני מרחיב בנושא, חפשו שם תחת הנושא "פסיכדליה"). על פי כל המחקרים שימוש בפטריות בטוח יותר משימוש באלכוהול, קוקאין, הרואין, LSD ובערך כל סם או תרופת מרשם שתעלו על הדעת. >
בנוסף, מחקרים מאז שנות ה-50 עד היום מראים שהחומר הזה - וחומרים פסיכדליים שונים אחרים - מסייע לסובלים מדיכאון, פוסט טראומה, חרדת מוות ועוד, עם השפעה ממושכת וללא תופעות הלוואי של תרופות מרשם קיימות. החומר צבר פופולריות בארה"ב ובמערב החל מסוף שנות ה-50 ובעיקר מאמצע שנות ה-60, >
אך השימוש בו והמחקר עליו - ועל חומרים דומים נוספים - נאסרו על ידי ממשלת ארה"ב בסוף שנות ה-60, למרות אינספור המחקרים שהוכיחו בטיחות ותועלת. בשנים האחרונות המחקר חזר, השימוש גבר, והנה מדינה שלמה מצביעה בעד הפיכה של שימוש בפטריות במסגרת של טיפול לחוקי. מה הבעיה? ההגדרה של טיפול. >
מי מחליט מי מטפל מוסמך ואיך אמור להיראות טיפול? האם זה טיפול פסיכולוגי בלבד? פסיכיאטרי? מאושר על ידי המדינה? מי קבע ששימוש במסגרת דתית, קבוצתית או אישית אינה טיפולית? כאן נכנסת המדיקליזציה שעוברת על התחום הפסיכדלי, וזה עניין רגיש מאוד: >
הכוונה לניסיון להפוך כל חומר שנעשה בו שימוש מזה אלפי שנים ככלי שהגבולות בין רוחניות, דתיות ורפואה בו מטושטשים ולא נכנעים לחלוקה הקפיטליסטית הברורה, לתרופה של ממש. זה כולל פטנטים, קרבות משפטיים והרבה מאוד כסף. זה משכיח דבר אחד: החירות הקוגניטיבית. וזה לא רק עניין פילוסופי תאורטי >
האם לממשלה מותר לומר לי מה מותר לי לעשות עם התודעה שלי, ולמי מותר להרוויח ממנה? זו שאלה שלא כל כך מתייחסים אליה, ולכן יש מי שלא ממהרים לצהול מהאישור שנתנה אורגון לפטריות. כי זה אישור על תנאי, והתנאי הזה עלול להיות הרסני לחירויות הפרט, ולקבוע חוקים שימסמרו את החומרים האלה לנצח. >
מצד שני, יש הרבה שאומרים שמדובר בסוס טרויאני - קודם כל מרגילים את האנשים שהשד לא כל כך נורא, ולאט לאט החוקים יתרככו. כך או כך מדובר במהפכה ענקית
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
