לפני בדיוק שנתיים העלנו פוסט ובו תיארנו כיצד נבזזו אדמות תושבי העיירה הפלסטינית בית ג'אלה לשם הקמת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע @NatureIsrael, שהיה הבסיס להקמת ההתנחלות הר גילה ישוב קהילתי.
כדאי לקרוא את כולו שוב- bit.ly/31qYHAj
בפוסט כתבנו כך:
"ראשוני המתנחלים הגיעו למקום כבר בשנת 1968, אבל צו התפיסה (30/77) שמיסד את הקמת ההתנחלות הוצא על ידי הצבא כ-9 שנים מאוחר יותר בנובמבר 1977 וכלל 160 דונם בבעלותם של תושבי בית ג'אלה. תצלום אוויר משנת 1967 מראה שרובו הגדול של הש טח שנלקח על ידי הצבא לשם הקמת ההתנחלות היה מעובד פיקס,
ובתוכו היו מספר בתים של משפחות שסולקו עם הזמן מהמקום... השנים חלפו ובית ספר השדה חדל למעשה מלפעול, אבל הנדל"ן הו הנדל"ן ממשיך לשלשל כמות נאה של מזומנים מדי חודש לחשבון הבנק של החברה להגנת הטבע שמשכירה את המתקנים במקום לצבא ולמג"ב."
כאשר פרסמנו לפני שנתיים את הפוסט הזה, עדיין לא ידענו כמה כסף המדינה משלמת לחברה להגנת הטבע עבור השימוש במתקנים שהיא בנתה על הקרקעות שנבזזו על ידי הצבא (והועברו לה ע"י המדינה בלא כל תמורה למיטב ידיעתנו).
אבל עכשיו בזכות חבר שלנו שהפנה אותנו לפרסום באתר של מנהל הרכש הממשלתי, אנחנו יודעים מה הסכום: מדובר על 16,902,000 ש"ח שהמדינה תעביר לחברה להגנת הטבע בחמש השנים הקרובות, שזה אומר קרוב ל-3.4 מליון ש"ח בכל שנה.
אבל לא רק שם החברה להגנת הטבע משתתפת בחגיגת הביזה. קחו למשל את בית ספר שדה עפרה, ההתנחלות שהיא בירת ביזת הקרקעות בגדה המערבית, שבאתר של החברה להגנת הטבע נכתב עליו:
"בשנים האחרונות פיתח בית ספר שדה קשר עמוק ואמיתי עם הקהילה הסובבת על רבדיה השונים..." bit.ly/31s51Yo
מעניין אם "קהילה סובבת" שהם מדברים עליה, כוללת גם את הכפרים עין יברוד וסלואד שעל אדמותיהם ההתנחלות עפרה יושבת.
גם בית ספר שדה מעלה אפרים הוקם ופעל במשך שנים על קרקעות שהמדינה בזזה מפלסטינים. במקרה זה מתושבי הכפרים עקרבה ומג'דל בני פאד'ל.
בשנים האחרונות המתקנים של החברה להגנת הטבע מושכרים לעמותת קדמה, שמפעילה במקום 'כפר סטודנטים'.
מכירים עוד גוף ירוק בעולם שעושה כסף מהשכרת נכסים שנבנו על אדמות בזוזות שהועברו לו בחינם?
אנחנו לא מכירים. אז אולי כדאי להתחיל לכנות אותה 'החברה להגנת הביזה'.
ביום חמישי (11.2) פורסם לראשונה ב-@WallaNews ובעקבותיו באתרים נוספים, מסמך פנימי של קק״ל @KKL_JNF_il שנכתב יום קודם לכן (10.2), שכותרתו "יהודה ושומרון - הצעת מחליטים". המסמך מסכם את החלטות דירקטוריון קק"ל באשר לפעילותה בשטחי הגדה המערבית.
פוסט תשיעי בסדרה⬇️
המסמך של קק"ל עוסק במדיניות רכישות הקרקע של הארגון. בסעיפים 3-4 של המסמך ישנה התייחסות מפורטת לגבי מדיניות רכישת הקרקעות של קק"ל בגדה המערבית.
את הפוסט הנוכחי נקדיש לסיפור אחד ששופך אור על הדבר הזה שנקרא "רכישת קרקעות" על ידי ישראלים בגדה המערבית.
רכישת קרקעות בגדה המערבית זה עסק שמושך אליו בעיקר אנשים מסוג מסוים: כאלו שאוהבים כסף (והרבה) ושלא אכפת להם לבלות הרבה מאוד זמן בבתי משפט.
בראשית שנת 2019 הרס הצבא צינור מים, שהונח על ידי מועצת הכפר בית דג'ן לאורך דרך היסטורית, המחברת מזה דורות בין הכפר ובין אדמותיו שנמצאות ממזרח, לכיוון בקעת הירדן. בשלושת החודשים האחרונים, הצבא חזר למקום והוא חוסם את הדרך הזו כליל באמצעות תלולית עפר גדולה. וזה למה?
בואו שמעו סיפור על המשולש של פלסטינים, מתנחלים וצבא.
הכפר בית דג'ן נמצא כ-10 ק"מ ממזרח לעיר שכם. חיים בו כיום כ-6,000 תושבים. אדמותיו ההיסטוריות של הכפר משתרעות על למעלה מ-44 אלף דונם ומגיעות עד אזור הג'פתליק, שבמרכז בקעת הירדן.
שבועות ספורים לאחר כיבוש הגדה המערבית ביוני 1967, המפקד הצבאי חתם על צו סגירת שטח ל-50,000 דונם של אדמות מספר כפרים ממזרח לשכם, שכונו מאותו יום והלאה "שטח אש 904א". בין היתר, גם כ-14 אלף דונם מתוך אדמות הכפר בית דג'ן נכללו בתוך אותו "שטח אש 904א".