🏏⚽️ הקריקט עבר שתי טלטלות משמעותיות ומשבריות, אחת באמצע שנות ה-70 והשנייה בתחילת המאה ה-21. במקרה שלו המסחור של הענף לווה ביצירה של שני פורמטים חדשים של המשחק (ODI ו-T20, משחקי limited overs) שחתרו ועדיין חותרים תחת הפורמט המקורי (Test, משחק unlimited overs בן 5 ימים).
📥
אפשר לומר היום שהענף שרד את המשברים ואפילו יצא מחוזק מהם (יש שיתווכחו על כך, גם אני איש Test החרד לגורל הפורמט) - הרבה בגלל שהגופים המנהלים אותו הפגינו גמישות ותבונה, הבינו שהגזירה מתחייבת מהקידמה ויצרו חוקים חדשים היכן שצריך - אשר העניקו יישות אותנטית לפורמטים החדשים.
📥
כבר כתבנו על הדרך שבה השפיעה מהפכת הקריקט הראשונה על הדרך שבה בחר הכדורגל להתמסחר בשנות ה-90 (בעיקר דרך הפרמייר ליג באנגליה), ואתם/ן מוזמנים/ות ללמוד על הדרמה המרתקת הזו.
בראייה של 30 שנים לאחור, גם הפרמייר ליג האנגלית וליגת האלופות (כמייצגות של התמורה בכדורגל האירופאי) היו בלתי-נמנעות וגם נתנו ערך מוסף לרוב שוחרי המשחק.
פרט להיוון נוסף של המשחק, מהו הערך המוסף של הצעד אותו מבקשים אילי ההון של הכדורגל לעשות עכשיו? מה יש להם באמת להציע לנו?!
ברמה האישית - לא במקרה בשנים האחרונות אהדת המשחק שלי נפגמת והולכת. אמריקניזציה של הכדורגל תהיה קבורת חמור של ענף הספורט האותנטי ביותר שהתקיים עד כה על פני הכדור. מה שכן, מיתה מאד משונה גם אם לא בלתי צפוייה.
מארק אי. סמית' כתב את "Kicker Conspiracy" בתחילת שנות ה-80.
שיר על הגזל של משחק הכדורגל ממעמד הפועלים בידי מעמד הביניים, על הניצול של הצורך לנקות את המשחק האנגלי מאלימות ועל תהליך הניקוי שחיסל אלמנטים מהמשחק עצמו - "How flair is punished".
"I noticed the early signs [of the middle class takeover of football] when I wrote 'Kicker' but I never imagined it'd become so cynical and anti-communal. They hike the price of tickets in order to have it for themselves."
"... that the English game is so boring there's nothing else to do. I remember thinking at the time that if Maradona had been born in Manchester he'd've been lucky to get a game with a local pub team, being cheeky, overweight, small and sweaty."
בעוד זמן קצר תעלה באיירן מינכן למשחק רבע גמר ליגת האלופות מול PSG.
מינכן, בירת בוואריה, חבל שייצג לאורך השנים את הלאומיות ואת הלאומנות הגרמנית. שם התגורר אדולף היטלר לאחר מלחה"ע ה-I ושם בחר לבצע את נסיון ההפיכה הראשון שלו (הידוע כפוטש של מרתף הבירה).
⬇️
במינכן נחתם הסכם הכניעה ("שלום בימינו" אליבא דנוויל צ'מברליין אדריכל מדיניות הפיוס) בו נתנו אנגליה, צרפת ואיטליה לגרמניה את חבל הסודטים הצ'כי (בו היתה אוכלוסיה דוברת גרמנית רבה), בסמוך לשם התקיים מחנה הריכוז דכאו.
⬇️
בוואריה, חבל המתפאר, אפילו משתחצן, בתעשייה שלו (BMW, לדוגמא) ובתרומה הגדולה שלו לגרמניה - חבל שגם בגרמניה אוהבים לא לאהוב.
מועדון הכדורגל באיירן מינכן היה ונשאר סמל וסימן למה שנתפש ככוחנות הבווארית, כוחנות יעילה, כוחנות מרשימה שקשה לנצחה.
פיצ'ר חדש בדף של הפנטסי מלנקג' את המשתמש לערוץ הספורט שמשדר את הפרמייר ליג באיזור שלו (לא בעיה, גיאולוקיישן).
איך שאני נכנס לדף החדש בפעם הראשונה, באותה השנייה אני מקבל מסרון מ-YES.
אני לוגד אין לפנטסי בכתובת ג'ימייל בה אני רשום אצל YES. רק ל-YES יש את הטלפון שלי. אז ככל הנראה, הדף החדש (שיודע שאני בישראל ויודע את הג'ימייל שלי) חוזר ל-YES (כנראה דרך גוגל לפי מה שבדקתי). YES מצליבים ורואים שאני לקוח ושולחים לי את ה-SMS.
בהמשך לסדרת ציוצי מוזיקה הודית של @JoeAyurved, רציתי להאיר זווית אחרת - מוסיקאים מהגרים ממוצא הודי שפעלו בארצות אחרות. בחרתי שניים שאני מאד אוהב, ועוד קוריוז.
אחד מכאן, נגן הסיטאר והכינור סמסון קהימקר ממייסדי להקה מן הטובות שידענו, הברירה הטבעית.
גאנש סשאדרי נולד בהודו והיגר ללונדון עם משפחתו כילד. בסוף שנות ה-70 ייסד עם חברים את The Monochrome Set כאשר הוא סולנה וקורא לעצמו בשם "Bid". הלהקה ניגנה פופ פוסט-פאנקי חכם וכיפי והוציאה כמה אלבומי מפתח בז'אנר כדוגמת Love Zombies (1980) ו- (1982) Eligible Bachelors.