ביומיים האחרונים אני עומדת נרגשת ומשתאה מכמות האהבה שהורעפה עליי ומהאמון שניתן בי ומעוצמתה של תמיכת הקהילה ואני רוצה להודות לכולם ולכולן ממש על החיבוק החזק הזה ועל התמיכה ואודה לכל עזרה והפצה לתרומות בקישור > bit.ly/33byZRn
על הדברים שעברתי בחיי ועל החלום שלי להשתחרר ולפרוח, בעזרתכם.
החיים במחסור ולחץ קבוע
אני חושבת שזה היה בערך בגיל ארבע או אולי אפילו קצת לפני שלמדתי לקשר בין הבלטות הרטובות בכניסה לבניין חסרונו של הצינור שבארון לבין העובדה שאין מים בברזים בבית. זה לא היה זה מאורע נדיר
החיים במחסור ולחץ קבוע
אני חושבת שזה היה בערך בגיל ארבע או אולי אפילו קצת לפני שלמדתי לקשר בין הבלטות הרטובות בכניסה לבניין חסרונו של הצינור שבארון לבין העובדה שאין מים בברזים בבית. זה לא היה זה מאורע נדיר
למעשה זוכרת סרטים שלמים סביב סיפור צינור המים המנותק וגם חשמל וגז שגם הם היו מנותקים תדיר לסרוגין או בו זמנית, זכורים לי לילות שאנחנו ישובים לאור הנרות ומים "מושאלים" מהדוודים של השכנים.
נוסף על העוני הקשה בו גדלתי סבלתי גם מאלימות קשה.
נוסף על העוני הקשה בו גדלתי סבלתי גם מאלימות קשה.
למעשה מאז שאני זוכרת את עצמי חטפתי מכות רצח מאמא שלי ומאח שלה וזה בלשון המעטה של ממש, ומגיל קטן גם הייתי קורבן לאונס ולתקיפות מיניות.
ההוצאה לפועל היו נוכחים בחיי מהיום הראשון. בתור ילדה אני זוכרת איך אמא שלי הייתה אוספת טלוויזיות מקולקלות שאחרים זרקו מהזבל,
ההוצאה לפועל היו נוכחים בחיי מהיום הראשון. בתור ילדה אני זוכרת איך אמא שלי הייתה אוספת טלוויזיות מקולקלות שאחרים זרקו מהזבל,
מתקנת אותם ואז היו באים הוצאה לפועל ולוקחים לנו את הטלוויזיה, הדבר היחיד שהיה לנו. ברחתי מהבית בגיל צעיר מכל האלימות, אל הרחוב הלא פחות אלים, והגעתי לפנימיות ולמוסדות.
לאחר המוסדות התחתנתי, כבר אז במצוקת דיור קשה, ואז החל המאבק שלנו על הדיור הציבורי, הפלישה וההתאכלסות.
לאחר המוסדות התחתנתי, כבר אז במצוקת דיור קשה, ואז החל המאבק שלנו על הדיור הציבורי, הפלישה וההתאכלסות.
קיבלנו זכאות ובמקביל ללידת 5 ילדיי סבלתי מאלימות כלפיי. בשנים האלו עבדתי ופרנסתי את הבית אבל אחרי נסיון לרצח שעברתי עשרה ימים אחרי הלידה האחרונה ברחתי עם חמישה ילדים למקלט לנשים מוכות.
במקלט נתבקשתי לחתום על ויתור על קורת הגג. אני ידעתי שאם אוותר על קורת הגג אגיע אל הרחוב,
במקלט נתבקשתי לחתום על ויתור על קורת הגג. אני ידעתי שאם אוותר על קורת הגג אגיע אל הרחוב,
אז סירבתי לחתום. הייתי צריכה לבחור את המלחמות שלי ולא יכולתי לוותר על קורת הגג שלי, וכך נאלצתי לחזור אחורה למקום האלים שממנו ברחתי.
החזרה אחורה וחוסר היכולת של המדינה לספק לי פתרונות הולמים לדיור, במצב האלימות שבו חייתי השאירו אותי בחובות קשים,
החזרה אחורה וחוסר היכולת של המדינה לספק לי פתרונות הולמים לדיור, במצב האלימות שבו חייתי השאירו אותי בחובות קשים,
חובות שכולם נפתחו בשנה הזו שיצאתי אל המקלט, ומאז אני סוחבת אותם על צווארי כמו אבן ריחיים.
שנה אחרי המקלט הצלחתי לעבור לדירה אחרת, במקרה מתוך שיחת הצ'ט הראשונה שלי בחיים עם מישהו שתחילה אפילו לא הכרתי, סיפרתי לו את המצוקה שלי והוא הבטיח לעזור,
שנה אחרי המקלט הצלחתי לעבור לדירה אחרת, במקרה מתוך שיחת הצ'ט הראשונה שלי בחיים עם מישהו שתחילה אפילו לא הכרתי, סיפרתי לו את המצוקה שלי והוא הבטיח לעזור,
ובאמת כך היה חולצתי מאותה הדירה עם משטרה במבצע חילוץ שלצערי אף אחת לא זוכה לו. זה התאפשר בזכות הקשר שנוצר בין האיש החבר הזה שסייע לי אז לחבר כנסת רן כהן, וכך חולצתי מהדירה במקום המסכן לדירה במקום בטוח לכאורה.
את גרושי דאז שישב מאסר שני כבר על אלימות כלפיי שיחררו מהכלא ישירות אל הבניין שממול הבניין שבו נמצאה הדירה אליה עברתי. כן כן הדירה החדשה שאמורה להיות בטוחה למעשה היו פחות ממאתיים מטר בין שני הבניינים. הוא כמובן שוחרר ללא שיקום וטיפול באלימות שלו,
ומצאתי את עצמי מולו שוב שוב סובלת מאלימות ממנו.
אבל יותר ממנו מי שעמדה מולי היתה המדינה אני כבר שנים אומרת שהייתי גם בהרבה יותר מובנים אישה מוכה ממערכות, ממערכות אטומות שלא ראו אותי, שרמסו אותי, המערכת היתה אלימה אליי ואל משפחתי לא פחות,
אבל יותר ממנו מי שעמדה מולי היתה המדינה אני כבר שנים אומרת שהייתי גם בהרבה יותר מובנים אישה מוכה ממערכות, ממערכות אטומות שלא ראו אותי, שרמסו אותי, המערכת היתה אלימה אליי ואל משפחתי לא פחות,
מצאתי את עצמי נאבקת מולו ומול הרווחה שגם לקחו לי את הילדים למוסדות (שגם החזרנו אחר כך וקצרה היריעה מלהרחיב, ואכתוב על כך בהמשך). רק כדי שתנוח הדעת אציין שסופו של דבר איתו הצלחתי באופן יחסי להתמודד, גם אם לא הכל מושלם אנחנו בטח לא במקום שבו היינו.
בעשור האחרון אני פעילה.
בעשור האחרון אני פעילה.
אל הפעילות הפוליטית יצאתי כדי להתריע בשער על המחדלים ועל הכשלים שהם תוצר של מדיניות, של חקיקה פוגענית, שאת מנת חלקה אני חווה עד היום והיום אפילו ביתר שאת. אותם המחדלים שפגעו בי פוגעים בעוד נשים ואנשים ומשפחות וילדים כמותי, אז לפני עשור קמתי כדי להביא אל קדמת הבמה בדיוק את זה,
להאיר את המנגנונים הדורסניים שדוחקים אותי ואת שכמותי אל חיים בחוסר כל, במדינה המביאה נשים נפגעות אלימות לכדי מציאות מאולצת המעמידה אותן בין הפטיש לסדן, בין המדינה האלימה לגברים האלימים
הרי הסיפור שלי הוא לא רק שלי יצאתי לפני עשור לפעילות אקטיביסטית פוליטית ולנסות להביא לשינוי
הרי הסיפור שלי הוא לא רק שלי יצאתי לפני עשור לפעילות אקטיביסטית פוליטית ולנסות להביא לשינוי
ביודעי שכל פסיק מציל חיים כל שינוי משליך על גורלות של ממש ולא רק בתאוריה. מזה כעשור אני פעילה במאבק של הדיור הציבורי מקדמת שינוי מדיניות בתחומים של רווחה ועוני כותבת מפגינה מסייעת יוזמת פועלת 24/7 במקומות שאותם המדינה שכחה הזניחה והפקירה.
אחרי שנים בתוך המאבק עכשיו אני גם חוקרת את אותם נושאים וגם מנסה ללמוד, אני מרצה באקדמיות ובמכללות בתי הספר לעבודה סוציאלית, בבתי ספר למשפטים ולמדעי המדינה ועוד, אך כמובן שום דבר לא היה מתאפשר לולא הקהילה הסובבת אותי,
אני מתמודדת עם בעיות בריאותיות לא קלות שהחריפו בשנה האחרונה, ופוטרתי בתקופת הקורונה מה שמגביר עוד יותר את המצוקה של היום יום אבל גם את הדאגה למחר. אני עדיין סוחבת אחרי חובות ענק מהימים של הבריחה למקלט על חיי, ושלעולם לא אצליח להחזיר בלי שתהיה לי עזרה.
כל שקל שיתרם יסייע לי לעמוד על הרגליים להתקדם ולהמשיך בפעילות בדיור הציבורי ובמאבקים שהם דם מדמי, מאבקים שבימים אלו חשובים כל כך ולי חשוב כל כך להמשיך ולהצליח ולקחת חלק ולכן אני זקוקה לעזרה
כדי שאוכל להניח את החובות מאחורי ולהתחזק ולהתקדם, כדי שאוכל להמשיך לפעול למען הציבור כדי שאוכל להמשיך ולהאיר את העוולות ולסייע למי שזקוקות וזקוקים לכך,
בדיוק כמו שעשיתי בעשור האחרון ומי ייתן ואצליח להגשים כמה תכניות ורעיונות שלי ושל שותפותיי לדרך שיביאו לנו יותר הצלחה במעשינו לטובת הציבור. לתרומות בקישור bit.ly/33byZRn , ושוב תודה <3 
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
