Thread by @RikiKohan

מזה עשור אני פועלת להביא את העוני ואת העניות אל סדר היום הציבורי כמו שהוא בלי פילטרים bit.ly/3b62Xut, בלי תיווך וממקור ראשון, כי גורמי הטיפול וקובעי המדיניות מסתכלים על העניים כאשמים במצבם , ככאלה שלוקים בשיקולי קבלת ההחלטות שלהם, כאילו שיש איזה החלטה נכונה כשצריך לבחור

בין הצרכים הבסיסיים ביותר, כשהשמיכה קצרה כל החלטה גם ההחלטה הנכונה ביותר היא החלטה בלית ברירה, בכיבוי שרפות, כזאת שתיצור חוסרים במקומות חיוניים אחרים חשובים וקריטיים.

מה חשוב יותר לשלם חשמל שכירות מים או לקנות אוכל? bit.ly/33n0t6B ביטחון אנרגטי זה רק לעשירים אפשר לחיות ללא חשמל? bit.ly/3b63e0t שיפוטיות על החלטות שמקבלות העניות מצד גורמי הטיפול כשהן באות מתוך תפיסה פטרונית מתנשאת ועיוורת לצרכים של העניות ולרצונותיהן ולו רק

מעצם העמדה(פוזיציה) של הגורם המטפל, יכולה להיות הרת אסון שהרי מדובר בדיני נפשות של ממש.
דוגמה קטנה שאני יכולה לתת מתוך הסיפור האישי שלי כשברחתי למקלט לנשים לפני 14 שנה שום חלק בתכנית ההמשך לאחר המקלט ש*תכננו עבורי* לא איתי במקלט ועם הרווחה לא כלל את הדירה הציבורית לה אני זכאית

ומתוכה ברחתי, למעשה הם דרשו ממני לוותר על הדירה ועל הזכות שלי בה, אני שידעתי שימי המקלט הם ספורים באופן יחסי ולאחריהם אצטרך לצאת ממנו אל החיים עצמם שזה אומר בנוסף לסיכון החיים שבו הייתי בסיכוי גדול להשאר ברחוב כי במצב שהייתי לא יכלתי לעמוד בשכירויות מטורפות עם 5 ילדים קטנים

מאוד אחרי אירועים טראומטיים מאוד , ההחלטה שלי לא לוותר על הזכאות שלי בדירה הייתה לגנאי בעיני המערכת ונחשבה לחוסר רצון שלי בטיפול ובשיתוף פעולה עם הרווחה. אף אחד מהגורמים המטפלים בנו נכון לאותו הרגע לא חשב לרגע שזה לגיטימי שאחשוש להישאר ברחוב חסרת בית ושזה לגיטימי שאעמוד על הזכות

שלי לקורת גג אותה קורת גג שכל כך נאבקתי עליה שנים קודם לכן. לתפיסה של המערכת אותי כסרבנית הטיפול שאותו *הם* מחליטים בלי לקחת *אותי* בחשבון היו הרות גורל על חיי וחיי ילדיי לכל אורך השנים אבל זאת לא טעות זאת מדיניות אלימות נגד נשים הכשל המתמשך של הרשויות bit.ly/3uqk7un

מה לא אומרים עלינו העניים? שאנחנו שקופים! כן כן שקופים הייתם מאמינים? אנחנו?! איך אפשר לקרוא לאדם שקוף כשהוא בעצם כזה חשוף ונמצא תחת העין המפקחת וזכוכית המגדלת של הדוקטורינה למה חשוף? כי העניים מוכרחים באופן תדיר להוכיח את מצבם לכל המוסדות הרשמיים של המדינה, כדי להזדקק לסיוע

כל המידע כולו מועבר בין הגורמים רווחה בריאות ביטוח לאומי כולם יודעים הכל עד האגורה האחרונה שאין בבנק, אין דבר כזה שקופים,כן מחתימים אותנו על ויתור סודיות כדי שהמשרדים יוכלו לכאורה להסתנכרן בעיניינו אבל זה לא באמת יחסוך לנו טרטרת בין משרדית לרוץ עם טפסים ממשרד אחד לשני תוך סחבת

אין סופית שתגרור גם שלילת זכויות וזכאויות כזאת היא המערכת – מתוכנתת לשלילת זכויות ובטח לא מתוכננת להעניק אותם לזקוקים להם לזכאים להם. הפוליטיקאים משתמשים בעניים ככלי ציני לניגוח פוליטי, בין הימין למה שמתקרא כאן שמאל, כששני הצדדים יחדיו הם האדריכלים היוצרים והמשמרים החתומים

על יצירתם של הפערים החדים כל כך ועל היותו של העוני עמוק כל-כך, אף אחד כאן לא יפיל ממשלה כי יש כאן יותר משתי מיליון איש שחיים בעוני. גם אף אחד לא יקים על זה ועדת חקירה שתבדוק מה קרה לצמצום פערים שרק התרחבו, או איך למשל בשם העסקנות חוסל כאן אחד מהפרוייקטים המפוארים

של מדינת ישראל - הדיור הציבורי תצחקו פעם הוא היה פרוייקט דגל לאומי bit.ly/35nvPJ5 -
התקשורת באמצעות העיתונים הכלכליים ינהלו לרוב מסע דה-לגיטימציה לצרכי העניים, לזכויות עובדים וידבררו את חסידי ההפרטה וכרישי השוק, נדירים ויקרים הכתבים שיסתכלו לעוני ישר בעיניים, נדירים

אולי עד כדי אפשר לספור אותן על כפות הידיים,
המצלמות לרוב יתמקדו בפרטים ויזואלים כדי להעביר את "תמונת העוני" לרוב יתמקדו בתמונת המקרר הריק, או בצילום האנשים העומדים בתור לארגזי המזון בעמותות כאילו שאם נמלא רק היום את המקרר אז העוני נגמר,

אבל מה יהיה מחר ובכלל איזה מן קונספט זה בו אדם לא יכול לבחור את מזונותיו בעצמו? bit.ly/33igb2C> וכשמתמקדים בעוני של נשים תתמקד המצלמה לרוב בכפות הידיים בחיפוש אחר ציפורניים, או אחרי שורשי השיער להוכיח את היותה צבועה בשערה כי ככה זה עניות אם יש להן ציפרניים מסודרות

או חלילה הרשו לעצמן לצבוע שיער יש בזה טעם לפגם, ואם האצבעות אוחזות סיגריה זאת תאווה לעיניים והנה כבר נמצאה הסיבה לעוני, סליחה על השאלה – מתחת לקו העוני > bit.ly/3b6c9yZ
ולא אסלח לעצמי אם אשמיט מכאן את הביקורת גם על הרגלי הילודה של העניות bit.ly/3tor9h>

ועל הרגלי ההצבעה bit.ly/3xN03nY>
חלילה אסור שהעני ייתפס בקלקלתו שותה קולה (קולה זה לא בריא) או נהנה ממשהו שגרתי שיש "לכולם", האופן שבו מוצגות העניות כפסיביות ככאלו שאינן יוזמות אינן פועלות לשנות את מצבן ויותר מזה נתפסות כפרזיטיות המסוכנות לקופה הציבורית,

לעניות אין לובי אין מערכות משומנות של יחץ ותקשורת, עוני זה לא חומר טוב לכותרות לתכניות ארוכות, עוני לא מביא רייטינג, נח להפנות את המבט, לרדד אותו במקום להתייחס למדיניות היוצרת אותו ולגורמי הכוח המשמרים אותו, וגם כנסים שעוסקים בעוני מתקיימים על פי רב ללא שניתן ייצוג לעניים,

בדיוק במקום הזה אני פועלת להפוך את הסדר > bit.ly/3tnipsq אבל זה לא מקרי עוני עולה הרבה מאוד כסף! תעשיית העוני מגלגלת מיליארדים שבשינוי סדר העדיפויות יכולים היו להיות מופנים לתיקון ושיקום אך במקום זה ובמכוון כמדיניות מושקעים בהעצמת הפערים, יש מי שמרוויח מהעוני ואלו לא

העניות. יש מי שעושים הון ומתעשרים מהתרחבות הפערים, אולי האמצעים שלנו דלים אבל יש לנו קול ולאורך השנים המאבק שלי הוא להביא את הקול הזה קדימה אל סדר היום הציבורי התקשורתי וגם הפוליטי את המורכבות וההתמודדות של החיים בעוני

כי העוני לא מסתיים אחרי שממלאים בפעם אחת את המקרר או מטעינים פעם אחת את מונה החשמל או תורמים לקמפיין ענק של עמותת מזון בחג כי כידוע עניים צריכים לאכול רק בחגים, הוא ממשיך גם אחרי שהמצלמה נסגרת, השלכות העוני עמוקות ורחבות ונוגעות בכל תחומי החיים ולדורות והתמונה הויזואלית שעוברת

היא מגמתית המאבק הוא על להביא את הקול שלנו לא רק כדי להאיר את העוולות ולדרוש את תיקון ושינוי סדרי העדיפויות אלא יותר מזה, המאבק על הפיכת הקול שלנו להיות חלק אקטיבי המניע את השינוי מלמטה ויוצר את התיקון מתוקף היותו המחזיק בבעלות על הידע הנדרש כדי לחולל אותו.

בדיוק כמו שעושות הנשים הנאבקות במאבק הדיור הציבורי יחד עם הפורום לדיור ציבורי ואני שגאה להימנות עימן, אחד מהדברים שאני גאה בהם מאוד זה השותפות המחקרית עם Gal Levy במחקר המשותף שלנו על סיפורי חיים של נשים בעוני והמאמר שפורסם בחו"ל - bit.ly/3xSRpnM ובמחקר הנוכחי המשותף

עם Gal Levy Avigail Perez Malka Helly Buzhish Sasson ודנה קפלן שעוסק בתיעוד עצמי של נשים בעוני בתקופת הקורונה שפרסום עליו יצא רק לאחרונה במגזין של הסוציולוגיה הישראלית -בלי לחם מחמצת: רגילות משברית, תיעוד עצמי ונשים בעוני בזמן קורונה bit.ly/WP_ISOC21 אני גאה במה שאני

עושה בעשור האחרון ועשיתי זאת בהתנדבות מלאה השקעתי את כל כולי היום אני מבקשת גם תיקון עבורי עבור עצמי כדי שאוכל להמשיך לעשות, אני מבקשת היום גם לשים סוף סוף לאלימות הכלכלית שהופעלה

כלפיי ורודפת אותי כל השנים האלו ופוגעת בי גם היום, היום אני מבקשת את עזרת הציבור לסייע לי בתרומות ולצאת מהחובות הכבדים שאליהם נכנסתי ביום שבחרתי לברוח על חיי ולבקש עבורי ועבור ילדיי מציאות אחרת לא אלימה. קישור לתרומות > bit.ly/riki_kb21