כמה מלים על המחקר של פרופ' רצף לוי מ-MIT
אמ;לק הרבה מהומה על לא מאומה 1/16
אמ;לק הרבה מהומה על לא מאומה 1/16
כאשר חוקר מגלה תגלית חשובה הוא מפרסם אותה בכתב עת מדעי לאחר שעבר ביקורת עמיתים כמקובל. בעבר הוא היה מציג את המחקר בכנסים, בין אם בהרצאות ובין אם כפוסטרים, ובשנה וחצי האחרונות בגלל דחיפות שיתוף הנתונים מדענים רבים פרסמו קודם באחד מארכיבי המחקרים 2/16
מדענים מכל העולם קראו את המחקרים, נעזרו בהם וכמובן העבירו עליהם ביקורת לעיתים נוקבת ולפעמים גם ארסית. מדענים הם אנשים מאוד ביקורתיים וטוב שכך. ככה השיטה המדעית עובדת - מדענים מפרסמים את המחקרים שלהם ומדענים אחרים מעבירים עליהם ביקורת וככה מזקקים ומדייקים את הידע האנושי. 3/16
בשבועות האחרונים בטח נתקלתם בשם של חוקר מבית הספר לניהול ב-MIT פרופ' רצף לוי.
פרופ' לוי טוען שלא מוכנים בארץ לשמוע על המחקר שלו, מחקר שמעלה חששות בנוגע לבטיחות החיסון נגד קורונה.4/16
פרופ' לוי טוען שלא מוכנים בארץ לשמוע על המחקר שלו, מחקר שמעלה חששות בנוגע לבטיחות החיסון נגד קורונה.4/16
פרופ' לוי טוען ששלח את המחקר ל-MHRA (מנהל המזון והתרופות הבריטי) וחזרו אליו במהירות, בעוד שבישראל לא מוכנים לשמוע אותו. כמובן שהוא לא אמר מה היתה המסקנה של הבריטים, אך עד כמה שידוע לי הם ממשיכים לחסן במלוא העוז ואף שריינו הזמנה למנה שלישית. 5/16
פרופ' לוי הופיע במספר גופי תקשורת ישראלים והשמיע את את הטנה הזאת אבל למרות שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא את המחקר שלובאף אחד ממאגרי המחקרים המקובלים ובאף אחד מהארכיבים המדעיים. 6/16
פניתי לפרופ' לוי וביקשתי עותק מהמחקר שכולם מדברים עליו. הוא כתב לי שהמחקר נמצא כרגע תחת ביקורת עמיתים של כתב עת ולכן הוא לא יכול לשלוח אותו. אני מודה שאני לא מכיר כתבי עת עם תנאי כזה בוודאי שלא בנושא כל כך חשוב ובטח שלא בזמן מגפה עולמית, אבל נניח שזה כתב עת מיוחד. 7/16
פרופ' לוי שלח לי תקציר של המחקר בעברית ואחרי שקראתי אותו אני חייב להודות שאני יכול להבין למה משרד הבריאות לא חזרו אליו. 8/16
המחקר של פרופ' לוי מנתח שיחות למד"א של אירועי לב במשך כ-30 חודשים (2019-2021). פרופ' לוי שם לב לגידול של 25% בקריאות למד"א של צעירים (19-40) בין החודשים ינואר למאי 2021 בהם חוסנו רוב אזרחי ישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 9/16
פרופ' לוי קושר בין הנתון הזה לבין מנות החיסון שניתנו באותה התקופה ומצביע על כך שיש בינהם התאמה. המון מחקרים כאלו מתפרסמים מדי יום וקשה ללמוד מהם משהו. אחד הכללים הבסיסיים במחקרים מהסוג הזה הוא שמתאם לא בהכרח מעיד על סיבתיות. 10/16
זה כמו שהבן שלי שלי התחיל ללכת יום לאחר החיסון. האם זה אומר שהחיסון גרם לו ללכת? אולי, אבל כנראה שלא. אני יכול לחשוב על כל מני סיבות לעליה בקריאות למד"א בזמן אחת התקופות המלחיצות ביותר בתולדות המדינה-גל התחלואה (והתמותה) המשמעותי ביותר, עם סגר שלישי ובחירות רביעיות קרבות.11/16
יכולות להיות סיבות נוספות וכמובן שיכול להיות שהוא צודק אבל אלו ממש לא מספיק נתונים בשביל לקבוע, בטח שלא בשביל לשנות מדיניות, לכל היותר בשביל לבדוק. מצאתי דרך לבדוק. 12/16
בניגוד למנהל המזון והתרופות הבריטי, למשרד הבריאות יש נתונים מדוייקים על כמות הישראלים שאושפזו (כלומר אותן קריאות למד"א שהיו מוצדקות), ואת הסטטוס החיסוני שלהם והכי קטע שהם גם פרסמו אותם בהשוואה לשנים קודמות ונחשו מה? 13/16
לא נצפתה עליה משמעותית למעט תופעת לוואי נדירה של דלקת בשריר הלב אצל גברים צעירים - שדווחה ברגע שעלה החשד. קישור לנתונים בתגובות (עמוד 16 במצגת). 14/16
משרד הבריאות אולי מפספס תופעות לוואי קלות בשל תת דיווח מצד החולים או הרופאים, אבל אשפוז בטיפול נמרץ בעקבות אירוע לב זה לא משהו שאפשר לפספס. בישראל אי אפשר לשמור סודות וטוב שכך, לפעמים זה מרגיז, במיוחד כשדולפים נתונים לא אפויים ומשגעים את המדינה אבל זו דמוקרטיה. 15/16
אז לפני שפרופ' לוי או כל פרופ' אחר רץ לעיתונות עם כותרת מרעישה שעלולה לפגוע בקבלת ההחלטות של אזרחים ולסכן את חייהם, כדאי שיוודא שהנתונים שלו מגבים אותה. ומעיתונאים שנותנים לו במה אני מצפה שתדרשו לפחות לראות את המחקר קודם. 16/16
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
