Thread by @StavKislev

אני חושב שכולנו שמענו המון פעמים שחיסוני ה-mRNA מבוססים על טכנולוגיה חדשה, וש"עדיף ללכת על משהו קלאסי, ישן וטוב, כמו נגיד חיסון חי-מוחלש". אז מה ההבדל בין חיסון ה-mRNA של פייזר/מודרנה לבין חיסון חי-מוחלש?

🧵🧵🪡

ראשית כל, הַדּוֹגְמָה הַמֶּרְכָּזִית של הביולוגיה המולקולרית.

הגוף שלנו, ושל יצורים חיים באופן כללי, מורכב תאים-תאים. כל תא הוא עצמאי, ומסוגל לבצע מגוון רחב של פעילויות - תנועה, כיווץ, שריפה ובניית סוכרים, שימוש בשומן, מלחמה בנגיפים - you name it.

מה שמבצע את הרוב המוחלט של הפעילויות הללו הם חלבונים. אך מהו מקורם של החלבונים?

ובכן, ישנן תכניות שמורות היטב - blue prints - שמתארות במדויק לתא כיצד להרכיב את החלבונים. התכניות הללו שמורות כהלכה בגרעין התא כ-DNA. תצורת המעבר בין ה-DNA השמור, ובין החלבון הפרוע, הוא mRNA.

במילים אחרות, mRNA הוא מעין תוצר ביניים, זול וחליפי שמגשר בין ה-DNA לבין החלבונים הפעילים. אגב, אנחנו כל הזמן מייצרים ומשמידים mRNA וחלבונים, לעומת DNA שנשמר בחרדת קודש. גם אם נוצר מדי פעם mRNA או חלבון דפוק, בתוך כמה שבועות הוא נעלם ומוחלף בחדש.

בקיצור, התאים שלנו (וכפועל יוצא גם אנחנו) חיים באמצעות הישענות על תהליך זה של ייצור חלבונים על בסיס ה-DNA, באמצעות mRNA. בניסוח אחר, "DNA הופך ל-mRNA, שהופך לחלבון". זוהי הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית.

הסיבה שאני מספר את זה היא כפולה: קודם כל כי mRNA מרכיב את החיסונים>

אבל גם בגלל שהביולוגיה המולקולרית של וירוסים, ושל קורונה בפרט, היא מטורפת ומגניבה.

עד כאן הסברנו שתי נקודות חיוניות: (1) חלבונים הם נחוצים, ו-(2) שחלבונים נוצרים באופן ישיר ומיידי באמצעות קליטת mRNA בתא.

עכשיו מדברים וירולוגיה. ברוכים הבאים לקלסיפיקציית בולטימור>>>

מדי פעם שומעים שיש חיסונים מבוססי אדנווירוס (אסטרה-זניקה, ספוטניק, JNJ), שזהו וירוס DNA, ומנגד יש חיסונים מבוססי VSV (כמו החיסון של המכון הביולוגי), שזה וירוס RNA שליליים, וכמובן שיש את הקורונה עצמה, לצד פוליו ווירוסים נוספים רבים שהם וירוסי RNA חד גדיליים חיוביים.

מה זה אומר?

ובכן, כל מה זה שאומר זה איזה שלבים נחוצים *לוירוס* על מנת שהוא יצליח לייצר mRNA, ומשם יוולדו החלבונים שלו. חלבונים, רבותיי, זה כל הסיפור. ככה הוירוס משתלט על התא, בורח ממערכת החיסון, מייצר מחלה, מתרבה: ככה הוירוס 'חי'

הסיווג של סוגי הוירוסים השונים בהתאם לכך נקרא סיווג בולטימור'

לכאורה "הכי קל" לוירוסים מסוג 4 בסיווג בולטימור - הם מלכתחילה בנויים במבנה של mRNA. מי אלה וירוסי סוג 4? "positive sense single stranded RNA viruses".

כמו שאפשר לנחש, הקורונה היא בדיוק כזו

אני רוצה שזה רגע ישקע - יש לנו וירוס שהוא בעצמו mRNA ענק. mRNA שמקודד להמון חלבונים שונים

ברגע שהקורונה מצליחה לחדור לתוך התא, זה סוף הסיפור - התא הזה מודבק. בלית ברירה יופיעו חלבונים ויראליים, והתא הזה הוא ליטרלי תינוק שנשבה.

אז מה דומה בין חיסוני ה-mRNA לבין נגיף הקורונה (או חיסון חי-מוחלש)?

בשני המקרים מדובר ב-mRNA שעטוף בשומן. בשני המקרים לאחר החדירה לתא יווצר חלבון ויראלי שנקרא חלבון ה-SPIKE (ואותו מערכת החיסון בהמשך תתקוף).

מה ההבדלים?

ה-mRNA של נגיף הקורונה ארוך יותר ומקודד להרבה יותר חלבונים

בואו נזרוק כמה מספרים - אורך ה-mRNA בחיסון עומד על בערך 1000 בסיסים. אורך ה-mRNA בנגיף עומד על בערך 30,000 בסיסים. החיסון מקודד לחלבון ה-S בלבד. הקורונה מקודדת ל-29 חלבונים.

אגב, עד עכשיו 13 (!!!!) חלבוני קורונה זוהו ככאלה שמדכאים את הפעילות החיסונית של התא (ה-S לא אחד מהם)

בסופו של דבר כל אחד צריך לבחור עבור עצמו מה ניהול הסיכונים העדיף בעיניו

בעיניי זה מופרך להעדיף 'חיסון' מתרבה, מעורר מחלה, בעל פעילות דיכוי חיסוני, וידוע כקטלני - על פני האלטרנטיבה המדעית, שתוכננה מראש כבטוחה, עברה מבדקי בטיחות, ומומלצת על ידי כל רשויות הבריאות בעולם

הסוף.

בעצת הפיד - תוספת קטנה.

מהרגע שנוצרים חלבוני הנגיף (בין אם זה רק S בחיסון, או S וחבריו בוירוס עצמו) - התגובה החיסונית כנגד החלבונים הללו היא זהה. התאים שלנו, באמצעות אלפי חלבונים שונים, מזהה את האויב, לומדת אותו, משמידה אותו, מחליפה את התאים ה'מודבקים' בתאים חדשים ובריאים>>

ולכאורה בא שלום על ישראל.

מכיוון ש-mRNA וחלבונים נשארים בסביבה במשך זמן קצר בטרם הם מושמדים ומוחלפים ב'דוגמיות חדשות', אין שום סיבה לחשוב שיהיו תופעות ארוכות טווח לחיסונים. תנו לי לנסח מחדש, יש לנו את כל הסיבות בעולם להיות מאוד בטוחים שלא יהיו שום תופעות לוואי ארוכות טווח >>

לאחר קבלת החיסון. כל הסיפור כולו מסתכם בתגובה החיסונית הקצרה והעוצמתית כנגד חלבון ה-S בלבד.

להבדיל אלפי הבדלות, הנגיף מסוגל להתרבות, יש לו יכולת חמיקה ממערכת החיסון, ובנגיפים אחרים ישנם מנגנונים רבים שמאפשרים 'הדבקה לטנטית', רדומה. כאשר הוירוס קם משנתו, מופיעות תופעות מזעזעות>>

כמו למשל דלקת מוח כעשור לאחר הדבקה בחצבת, שלבקת חוגרת 5 עשורים לאחר הדבקה באבעועות רוח, ועוד.

אמנם בנגיפי קורונה אחרים התופעות הללו לא כל כך ניצפו, שזה מעודד, אבל כל וירוס הוא עולם ומלואו, וזה מוקדם ומסוכן להסתמך על כך בנגיף הקורונה הנוכחי - וזה מבלי להזכיר את העובדה שגם אם >>

אין איזושהי הדבקה לטנטנית מנוולת, זו לא נחמה עבור אלו שנפגעו מהנגיף, הן אקוטית והן כרונית. רבים מתו, רבים חלו באופן בלתי הפיך ונותרו נכים, ורבים לצערי ולצערם הדביקו בני משפחה רגישים, והמונים נותרו עם שאריות של התחלואה - כאבי ראש כרוניים, הפרעות זיכרון, איבוד חוש הטעם והריח, ועוד.

שורה תחתונה - בשני המקרים מדובר בmRNA נגיפי עטוף שומן, שמייצר את חלבון ה-Spike ובעקבותיו נולדת תגובה חיסונית זהה. ההבדל הוא שנגיף הקורונה הוא גדול יותר, מקודד למרכיבים נוספים, ידוע כמסוכן, מוליד בהחלט נזקים ארוכי טווח - והיד עוד נטועה.

הסוף 2.