כל מילואים כשאני נפגש עם קצינים בכירים אני מקבל חיזוק לאנטי המובנה שלי לגנרלים בתפקידים אזרחיים (בפרט פוליטיקה). מי שלא ראה מקרוב לא יכול להבין איך המציאות היום יומית של קצין בכיר נראית. מדובר באנשים שעשורים מחייהם לא חיכו בתור. שבכל שלב נתון יש מישהו אחר שאחראי לכל פרט ברווחה
האישית שלהם: ניקיון הרכב המשרד והחדר, נהיגה, בישול, הגשת האוכל, פינןי הכלים, נקיון הכלים, תדלוק, ארגון הלוז, גיהוץ הבגדים. שהסביבה שלהם מורכבת מאנשים שהם יכולים לשלוח בתהליך קצר וללא בקרה אמיתית לכלא. בכלל, כמות הכח שיושבת בידו של קצין בכיר לגבי כל סביבתו היא בלתי נתפשת. אדם יחיד
שמחזיק בידו את המפתח לעתיד ולהווה של כל מי שסביבו. הכל: החל מהתפתחות הקריירה, דרך מתי (וכמה) יאכל וישן וכלה במתי יראה את המשפחה. אלו יחסי הכוחות שהם התרגלו אליהם במשך עשורים, בלי לדבר על הדימוי. זה בכלל לא משנה כמה מדובר בבנאדם נחמד ערכי וחכם. ככלל, בשבילי לא רק שהעבר הצבאי
המפואר של הנל לא מהווה יתרון. הוא מהווה חיסרון ענק בכל תפקיד שדורש הבנה ופיתרון של מצוקות בחברה הישראלית
כל זה בלי שדיברתי על הנורמה הבעייתית של תהליכי קבלת החלטות, יחסי כוחות וקידום מדיניות
וכמובן גישת ה 'אני את הצעירות שלי כבר טחנתי' שמלווה אותם מרגע השחרור. ודש לנחילי הגנרלים שמוכנים להגיע לפוליטיקה רק בשביל ראשות הממשלנ/שר בכיר
אני לא אשכח בחיים את הישיבה עם קצין חיר וצנחנים ראשי (היום אלוף פיקוד מרכז) שהגיע עם 5 חיילות וקצינה כי הסנואו פלייק לא יכול לדאוג לשום פרט מחייו האישיים.
רק לפרוטוקול: מה שתארתי בשרשור אלו לא חוויות אנקדטואליות אלא פשוט תיאור די יבש של תנאי השירות של קצינים בכירים.
לכבוד גיל 28 שחגגתי לפני תשעה וחצי חודשים, הנה 28 עצות פשוטות לחיים מוצלחים וטובים יותר:
1. תלכו מכות כמה שיותר. אנשים מוכרים, זרים ברחוב, גברים, נשים, חיות משק. מי שבא ברוך הבא. אדם לא מכיר את עצמו, את סביבתו ואת אלוהיו לפני שהזמין את המנקה במשרד לצאת איתו החוצה וללכת מכות עד כניעה או מוות.
2. תפליצו כל חצי שעה. תתקעו גרעפס כל רבע שעה. גם בלילה. שימו שעון מעורר. זה מעייף לפעמים אבל לגמרי שווה את זה
מישהי ב'טבעונים אוכלים בחוץ': תקשיבו אני רק רוצה לפרוק תסכול על מסעדה בבקשה על תטיפו לי שיכלתי ללכת למקום אחר
עדרים מסוג דוש גברירי מצוי: מה זה יש אישה שאינה מעוניינת בדעתי????????????? קוד אדום קוד אדוםםםםםםםםםם *ריר מהפה*
שאלה שתמיד עולה סביב דיקפיקס היא: למה? הם חושבים שזה יגרום לצד השני להידלק עליהם? אז אין לי בסיס נתונים מאוד רחב על העניין, אבל יצא לי לשוחח ארוכות (בנסיבות מקצועיות) עם כמה חבר'ה סדרתיים. להבנתי לרוב אין שם ציפייה לעניין מהצד השני, אלא להפך. הגירוי הוא במחשבה על ההלם והתדהמה
שהאישה בצד השני יחוו. עולם האסוציאציות הולך לסצנות פורונוגרפיות שבמסגרתן (טריגר אלימות מינית) הגבר מכניס בהפתעה את איברו לתוך האישה, שמגיבה בהלם וזעזוע בתחילה אך לאחר כמה דקות דווקא נהנית מהעסק. כלומר, האלימות שבדיקפיק היא פעמים רבות לא באג שנובע מחוסר מודעות, אלא מטרת כל העניין.
בוקרט כפרות. סליחה על הקלישאה אבל לא דמיינתי שתהיו כל כל מהממות ושתעזרו לי לגייס (נכון לעכשיו) מעל ל15 אלף שקל! יש כמה שעות של שקט אז נראה לי שווה להתחיל במבצע החלוקה. מוזמנות להתעדכן כאן בלייב תחת ההאשטג #בקש_שלום_ורדפהו
תזכורת: אני בקשר עם מחלקת הרווחה וגורמים נוספים ברשות ומקבל המון פניות על משפחות שנפגעו בסבב וא.נשים שזקוקים לעזרה באופן כללי. פתחתי פייבוקס. כל עוד יש כסף בקופה אני קונה ומחלק #בקש_שלום_ורדפהו payboxapp.page.link/5BGVH8UN9scttV…
כללים:
א. אין סינונים ומבחנים. מי שפונה אליי (דרך גורם מתווך או ישירות) מקבל
ב. קונה רק מעסקים מקומיים, לא מרשתות גדולות (אלא אם כן אין ברירה)
ג. לא מבקש תרומה מבעלי עסקים (שנפגעו גם הם חזק מהסבב וזקוקים לפרנסה)
ד. בלנ"ד מעלה לכאן קבלות עם עדכון בלייב כמה כסף נשאר
היי פיד! חשוב ממש:
אני גר בשדרות, וכרגע להתרשמותי מלבדנו נשארו כאן בעיקר א.נשים שלא יכולים ללכת למקום אחר (כלומר מבוגרים, נכים וכו). אני נייד ומוכן לעזור בכל צורך הכרחי בזמן במלחמה, כמו למשל קניות, תרופות, הכנת אוכל וכו. אנא שתפו בכל הפלטפורמות ועזרו לי להגיע למי שצריכ.ה. תודוש!!
לשואלות בפרטי - כרגע אין צורך בתרומות (גם אין לי שמץ של מושג איך לאסוף). אם יעלה צורך אעדכן