היום לפני 107 שנים הפגיזו ספינות הצי העות'מאני ספינות של הצי הרוסי. הפגזה שסימלה את הצטרפות האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות הציר.כניסת האימפריה בסוף אוקטובר מעלה שתי שאלות: מדוע האימפריה העות'מאנית נכנסה למלחמה באיחור ומדוע לצד גרמניה? ⬇️
המענה לשתי השאלות מחייב הסבר על המצב שבו נמצא הצבא העות'מאני אחרי מלחמות הבלקן. בתום מלחמת הבלקן השנייה המפקדים הבכירים של הצבא העות'מאני הבינו שיחידות שלמות ירדו מהמצבה ולא ניתן היה להקימן מחדש מהר בשל מחסור בכוח אדם. ⬇️
מחסור בשטחי אימון, מדריכים וקצינים ובתוכניות גיוס, שינוע מערכה חדשות. לכן, בדצמבר 1913 הגיעה משלחת סיוע שהייתה אמורה לעשות רפורמה מקיפה בצבא, בקצונה ובמטה הכללי. המשלחת בראשות אוטו לימאן פון זאנדרס החלה לעבוד מיד אבל היא פעלה בעצם עד יולי 1914⬇️
בנוסף מצב התשתיות המאפשרות (בעיקר דרכים סלולות ומסילות רכבת) לא השתפר ולא היה צפי שישתפר בתקופה הקרובה. אז מה מפקדי הצבא העות'מאני היו יכולים לעשות בסוף יולי 1914?
לאחר התחלת המלחמה באירופה הצבא העות'מאני החל בתהליך איטי של צבירת הסד"כ והכשרתו (נייטרליות חמושה). בשל כך קצינים גרמניים ועות'מאניים נשלחו לאזורים שונים באימפריה. הערכת המצב העות'מאנית הייתה שהאיום המרכזי על האימפריה נמצא ממזרח (רוסיה) או ממערב (מדינות הבלקן). ⬇️
מה עם ארץ ישראל אתם שואלים וההכנות לקראת עימות מול הבריטים במצרים? קרס פון קרסנשטיין נשלח לדמשק כדי לעזור בהכנת הארמיה השנייה למלחמה. הוא גילה שאין שטחי אש, אין כוחות בחזית הזאת ואין תוכנית מבצעית (שרשור ארוך אחר).
ברמה המדינית, המדינאים משכו את הזמן ככל הניתן. הדרך הבטוחה לעשות זאת היא לנהל משא ומתן עם כל הצדדים: הם ניהלו משא ומתן עם הצרפתים (שהיו אחראים על הרפורמה בג'נדרמיה העות'מאנית), עם הבריטים (אחראיים על הרפורמה בצי) ועם הגרמנים. המטרה הייתה לסגור עסקה שתכלול: ראשית, סיוע כספי ⬇️
שנית, ניטרול בולגריה ושלישית מי שיאפשר לאימפריה לשמור על השטחים שהיא כבשה. לפי מסטפא אקסקאל, המטרה העות'מאנית הייתה לצאת מהמלחמה כשחרפת מלחמות הבלקן נמחקה והאימפריה נמצאת במצב יותר טוב כלכלית, מורלית וכבר לא נחשבת לאיש החולה על הבוספורס. ⬇️
המטרה של מדינות ההסכמה הייתה להוציא את האימפריה העות'מאנית מהמלחמה כדי לשמור על נתיבי השייט במזרח הים התיכון ובעיקר על תעלת סואץ פתוחה. כמו כן, הצטרפות האימפריה העות'מאנית תאפשר לרוסיה להפנות יותר כוחות נגד גרמניה ואוסטרו-הונגריה. מנגד גרמניה שאפה בדיוק הפוך.
גרמניה הסכימה לרוב התנאים, בעיקר הכספיים והטריטוריאלים ולכן היא זכתה. בנוסף היא "העניקה" את סיירות הקרב הברסלאו והגבן. גורם משפיע נוסף על העות'מאנים הייתה העובדה שנדמה שגרמניה עומדת לנצח את המלחמה. כך שההחלטה הייתה הגיונית לשעתה. ⬇️
הדרישה הגרמנית מהעות'מנאים לא הייתה גדולה מאוד: ליצור איום או על רוסיה ו/או על תעלת סואץ ולסייע למאמץ המלחמתי באירופה (הכוונה במרכז אירופה). סך הכל נדמה שכולם היו צריכים להיות מרוצים מהעסקה הזאת. הגרמנים ידעו את המצב של הצבא העות'מאני ואת היכולות שלו אבל האמינו שהמצב ישתפר. ⬇️
כך, שבתחילת המלחמה כולם באימפריה העות'מאנית היו מרוצים ואופטימיים שהנה המלחמה תסתיים בקרוב. בשני לנובמבר רוסיה הכריזה מלחמה על האימפריה בחמישי לנובמבר בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על האימפריה. דבר אחד לא השתנה לאורך המלחמה החלומות לניצחונות קלים, מהירים ומכריעים.
היום לפני 104 שנים התרחש קרב עזה השלישי. הקרב היווה נקודת מפנה בהיסטוריה של ארץ ישראל ובמלחמת העולם הראשונה בחזית זו, עת הבקיעו הכוחות הבריטיים את מערך ההגנה העות'מאני והחלו בכיבוש הארץ. להלן שרשור על אודות כיצד הצבא העות'מאני נערך להגנה על ארץ ישראל: ⬇️
מפקד הצבא העות'מאני בארץ ישראל ומפקד קבוצת הארמיות ילדרים אריך פון פלקנהיין החליט ארגון מחדש את ההכוחות ואת גזרות האחריות בחזית: 1. הארמיה הרביעית נושלה מאחריותה על ארץ ישראל ומפקדה הודח בספטמבר 1917; 2. הארמיה השמינית, החדשה, קיבלה תחת פיקודו של פון קרסנשטיין את האחריות להגנה;⬇️
3. הארמיה השביעית תחת פיקודו של מוצטפא כמאל פאשא, לימים אתאתורכ (בתמונה). כמאל פאשא הוחלף, ערב הקרב, על ידי פזווי פאשא, כי הוא טען שאין היגון בתוכנית של פון פלקנהיין והסדר הפוש מזיקים יותר ממסייעים. הארמיה התמקמה בחברון כעתודה להתקפה, אך לא השלימה את הכנותיה עד תחילת הקרב.
A brilliant thread on an unknown battle, the battle of Seseña in the Spanish civil war. The lessons from this battle are universal for #urbanwarfare:first, coordination between forces in the same operational environment is critical because the city can consume ⬇️
Your forces. Furthermore, coordination can allow a commander a more flexible use of his forces. Second, creating a combined arm battlegroup should probably be the Modus operandi of an urban operation. Third, Reece and information gathering operations are critical. ⬇️
Or at least have a good map of the area. Fourth, working slow is the fastest method to seize the urban area. Fifth, Mission command has it's limitations and sometimes the commander should take direct control. Sixth, the enemy has advantages in so many way. ⬇️