(1) המרקר במדור שכונה בשבוע אתמול על גיל עמל בהוד השרון.
היתרונות: בית צמוד קרקע במרכז ותחושת קהילתיות.
והכישלונות: אין תחבצ זמינה ואין מקומות בילוי או חנויות רחוב. יש אזור תעשיה מוקף חניות אבל לא באמת מעודד קפיצה לקפה עם חברה.
שרשור שינתח למה זה ככה ומה אפשר לעשות ->
(2) בשכונה יש בעיקר מגורים וכדי לעבוד או לבלות צריך להגיע למקומות אחרים. נניח ורוצים לנסוע לעבודה, יש תחנת רכבת כ- 2 ק"מ ממרכז השכונה שכמובן נמצאת בין כבישים מהירים. אפשר לנסוע אליה ולקוות שתהיה חניה פנויה, ואם אין אז היא כבר צמודה למחלף לנסיעה מהירה לפקק הקרוב.
(3) השכונה קטנה ומנותקת ואוטובוסים בקושי עוברים. ואם הם כבר עוברים הם מחייבים כזאת סטייה ממסלול שכבר עדיף לקחת רכב ישר לצומת עם כביש 40. הרכבת קרובה אבל הדרך מחייבת הליכה או רכיבה לצד חומות של וילות או דרך שדות בשבילי עפר נטולי צל וללא תשתית רכיבה.
(4) אנשים הם יותר מעבודה ושינה, הם רוצים להנות או לפגוש חברות (בקיצור: לחיות). בסגול רואים את 3 הרחובות המסחריים במושבות הותיקות שמרכיבות את הוד השרון: רח' הבנים ורמתיים שמחברים לכפ"ס ורעננה ורח' סוקולוב שמחבר בין הרכבת לעירייה. לאורך הרחובות בנייני מגורים וחנויות.
(5) הדרך למרכז לא מאוד ארוכה אבל כוללת הליכה לאורך גדרות וחומות של וילות אין סופיות. במדרכות אין כמעט עצים ושבילי האופניים לא קיימים אז רוב האנשים בדרך כלל נוסעים. ואם כולם גם ככה נוסעים אז שטחים פתוחים שיכלו להיות איכותיים נשארים חניונים (מסומנים באדום).
(6) את רוב הכשלים אפשר לפתור עם כלים שונים: נתחיל עם תכנית הר/ 1202 להקמת שכונה חדשה עם רשת רחובות שתתחבר לשכונות הוותיקות ועם אזור תעסוקה לאורך מסילת 531. אין בה מספיק דירות חדשות אבל היא בכיוון הנכון - מגורים ותעסוקה לצד תחנות רכבת ברשת רחובות טובה, גם אם לא מספיק צפופה.
(7) הרחובות החדשים יאפשרו נגישות גבוהה יותר לתח"צ. דבר שיאפשר מסחר ו'נקודות עניין' שישרתו גם את שכונת גיל עמל. השכונה החדשה תאפשר גם תוספות בתי ספר ומבני ציבור שהיום חסרים בשכונה הוותיקה כי אין בה מספיק תושבים לשירותי ציבור ומסחר איכותי וזמין יותר.
(8) זיהינו את הרחובות והיעדים אליהם הרבה אנשים רוצים להגיע וגילינו שהם לא כל כך רחוקים. על הנייר הכל כל כך קרוב ואין שום סיבה לקחת רכב (לא לעבודה ולא למרכז העיר), אבל כל התשתיות הקיימות אומרות בדיוק את ההפך. מדרכות ושבילים בלי צל, כמעט אפס שבילי אופניים, ועל נת"צ אין מה לדבר.
(9) לטווח הארוך, כשרואים את הרחובות המשמעותיים, כדאי גם לבנות בהם עוד מגורים, את הוילות לאורכן להחליף בבניינים בגובה בינוני (לא מגדלים), עם חנויות קטנות או משרדים בקומות התחתונות. רוב האנשים הולכים ברחובות האלה, לכן כדאי שהבינוי יתכתב עם זה במקום להציב גדרות ומחסומים
(10) חייבים לפרגן לפוטנציאל של הוד השרון, דוגמא מצויינת יש ברח' רמתיים - רחוב מוצלח עם בניינים נמוכים, חנויות וכמה גינות. מרוב שהוא מוצלח ומחבר בין שכונות וערים, בטווח הרחוק, יקום תחתיו מטרו שיעצים את הפוטנציאל. מתבקש למצוא גם פתרון לטווח קצר ובינוני.
(11) רח' רמתיים עצמו הוא המשך של רח' אחוזה המרכזי ברעננה. המרחק בו ממרכז רעננה למרכז הוד השרון הוא כמו המרחק של אבן גבירול ויהודה הלוי בת"א מקצה לקצה. כל כך קרוב אבל כל כך רחוק ועובר בין 3 רשויות. ב- 4.5 ק"מ של רחוב אין אף לא שביל אופניים אחד.
(12) ולגבי תחבורה ציבורית - בתכניות האסטרטגיות יש נת"צ ומהיר לעיר. ברעננה עושים הכל כדי להתנגד ובהוד השרון נית"צו בינתיים רק את החלק הדרומי של רחוב רמתיים. תדמיינו כמה הזדמנויות יפתחו לאנשים כשתהיה תח"צ רציפה מרעננה ועד לפתח תקווה הקרובה.
(13) לא צריכים להעלים את המכוניות והחניות מהמרחב הציבורי. אבל אם זיהינו 3 רחובות משמעותיים ותחנות רכבת, לא יקרה כלום אם לפחות לידם נשנה את סדרי העדיפויות: למכוניות יש אינסוף רחובות אחרים. ממליץ לטעת שם עצים ולסלול שבילים, כי כשהכל קרוב ונגיש - אנשים יוצאים מהרכב ומשתמשים במרחב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1. השבוע נתקלתי במודעת נדלן שמבטיחה חיים מדהימים בסביבה חדשנית. סיקרן אותי לדעת מה עומד מאחורי המודעה. הכל היה נשמע שם טוב מדי, אז יצאתי לבדוק.
זה שרשור על עתיד הדיור שהמדינה מתכננת לעשורים הבאים. נתחיל עם שכונת נאות אפק בקרית ביאליק: שכונה ל- 15,000 תושבים - מההבטחות למציאות ->
2. 4500 דירות על 1100 דונם - אז איך עם צפיפות כל כך נמוכה של 4 דירות לדונם (לעומת כ-10 במרכז) מקבלים שכונת מגדלים גנרית? 60% משטח השכונה מוקצה לדרכים ושטחים פתוחים, בנוסף לשטחי חניות עיליים במגרשי המגורים. כל בלוק יצא במכרז לקבלן אחד שבונה מאות דירות בבניינים מוקפים בחומות וחניות
3. על הנייר 30% שטחים ירוקים זה נפלא. בפועל, למעט כמה גינות כיס בין הבניינים, רוב השטחים הם buffer ירוק שמפריד את הבתים מכביש מהיר ומזוהם שמפריד בין השכונה לעיר. לא בדיוק מקום מזמין לפיקניק יומולדת מול השקיעה והפקקים
כנס תחבורה ציבורית:
מרב מיכאלי אומרת שמוקצים 2 מיליארד ש"ח לשבילי אופניים בכל הארץ.
7 מיליארד ש"ח לתוספות שירות בתחצ בחמש שנים
ח"כ אלון טל: בעשור האחרון גדלנו מ330 כלי רכב לאלף נפש ל390.
בעוד 30 שנה צפויים 600.
אחד הפתרונות לדעתו זה אגרת הגודש המתוכננת
@mossi_raz
כל שנה האוכלוסייה גדלה ב2% - כמו רמת גן חדשה כל שנה.
כל שנה עליה של 4% בנסיעה הפרטית.
מס גודש הוא הכרחי. גם מטרו ורקל הכרחיים.
חייבים לאפשר תשלום לעובדי מדינה גם בלי אחזקת רכב.
חייבים להטיל מס על הליסינג
1. אם חשמל היה חינם, הייתם טורחים לכבות את המזגן בקיץ? כי זה בדיוק הסיפור עם חניה ברחוב. אנחנו מוכנים לשלם על הכל, אפילו על זכות בסיסית כמו מים, רק לא על חניה. אף אחד לא מצפה לקבל במתנה מחסן של 10 מ"ר במרכז העיר. חניה בחינם היא רעה לכולם: לרוכבים, לסוחרים לתח"צ ובעיקר לנהגים -->
2. חניה בחינם מייצרת יותר תחרות לכל מקום חניה. רחוב הרצל לדוגמא באותו אורך כבר עשרות שנים, אבל כל שנה עולים לכביש מאות אלפי רכבים חדשים שפוטנציאלית מתחרים איתכם על מספר קבוע ולא משתנה של מקומות חניה. כל עשור המדינה גדלה בערך במיליון תושבים
3. מי שמזיז את הרכב מעט ומי שחייב אותו על בסיס יומי מחפשים חניה במשך אותו זמן. אבל זה שתלוי ברכב מבזבז יותר זמן במצטבר בחיפושים, כי הוא עושה את זה 5 ימים בשבוע. מי שיש לו מזל ו/או כסף לגור קרוב לעבודה בפועל נהנה יותר ממשאב מוגבל מאשר מי שצריך אותו יותר