״עיר העתיד״, NEOM הסעודית, נשמעת לרבים כחזון בומבסטי ולא ריאלי, אולי אפילו ילדותי. אבל היום, חמש שנים אחרי ההכרזה על העיר, אפשר כבר להבין מה ייכלל בחזון, ולזהות מה כבר מתחיל להיות ממומש.
שרשור על אחד מהחזונות המרשימים והמוזרים של אזורנו⬇️
1/12
נזכיר שבשנת 2017 מחמד בן סלמאן הכריז על אזור הענק שיהיה מיועד לחדשנות, אנרגיות מתחדשות, AI, אוטומציה ומה לא, כאשר העלויות המוצהרות הן 500 מיליארד שיגיעו מקרן העושר של הממלכה (PIF) וממשקיעים נוספים.
האזור נבנה קרוב למצרים ולירדן, וכן - גם מאוד קרוב לאילת.
2/12
המרכיב הראשון של NEOM כבר נבנה והוא דווקא צנוע: אזור נופש לחופי הים האדום, בשם NEOM Bay. פה תמצאו למשל את מלון היוקרה Royal Tulip Sharma שלידו נבנה שדה תעופה אזורי שפעיל מ2019 (לא השדה הבינ״ל העתידי). אבל בואו נודה, לא צריך את עיר העתיד בשביל אתר נופש, ולכן הוכרז המרכיב הבא>
3/12
המרכיב הזה הוא The Line, עיר ״לינארית״ יחידה מסוגה. כשמה כן היא, קו, באורך של 170 ק״מ וברוחב של כמה דקות הליכה (אז כמה מאות מטרים). כל שירות עירוני תמיד יהיה במרחק כמה דקות הליכה, ובעיר צפויים לגור כמיליון בני אדם.
תג המחיר של בניית העיר הוא 100-200 מיליארד דולר.
4/12
לעיר יהיו שלוש שכבות: 1. שכבה עליונה להולכי רגל 2. שכבה אמצעית לתשתיות 3. תחבורה ורכבת מהירה בשבכה התחתונה שתאפשר להגיע מקצב אחד של העיר לקצהו השני ב20 דקות (מהירות שיא).
עיר ללא מכוניות ו100% אנרגיה מתחדשת.
נדמה לי שזה התגשמות האוטופיה וחלום הבלהות של #פידתכנון בו זמנית
5/12
נשמע דמיוני? אולי, אבל ביוני ובאוגוסט 2021 כבר יצא מכרזים לחפור חלק משמעותי מהמנהרות שירכיבו את העיר, וכבר נבנתה עיר זמנית כדי להלין את בוני העיר.
אולי יגיבו שהחזון של העיר לא הגיוני, אך זו לא הנקודה. מה שמשנה הוא שמחמד בן סלמאן מוציא על העיר מיליארדים, ולכן תיבנה בכל מקרה.
6/12
המרכיב הקונקרטי השלישי בNEOM הוכרז לאחרונה, באוקטובר 2021.
אזור Oxagon עתיד להיות אי מלאכותי, אזור של תעשיה מתקדמת ונמל אוטומטי, במיקום אסטרטגי (בדרך לתעלת סואץ) עם קיבולת של 3.5 מיליון TEU בשנה (יותר מכולות מאשר נפרקו/נטענו בישראל בשנה האחרונה).
7/12
החזון אמנם חדש (כאמור, הוכרז מאוקטובר 2021). אך כבר יצאו מכרזים ונחתם הסכמים ראשוניים לתכנון קונקרטי של הפרוייקט ולניהולו. החזון המוצהר הוא לסיים את בניית אזור התעשייה עד 2030, לאחר השלמת המרכזים הלוגיסטיים כבר ב2025.
8/12
לפני מספר שבועות, הוכרזה יוזמה חדשה במסגרת Neom, ושמה - Trojena. הפרוייקט הוא אתר תיירות שנמצא בהרי Neom, שעתיד על פי ההכרזות להיבנות עד 2026. יהיו בו אתר סקי (מסתבר שיש שם חורף מספיק קר), מלונות שנראים שמגיעים מסרט מדע בדיוני, אגם מלאכותי, ״כפר ורטיקלי״ (לא ברור לי מה זה),>
9/12
ומוקדים לפעילויות כמו יוגה, רכיבת אופניים, פסטיבלי מוזיקה, סרטים ואומנות, מופעי אופנה וכיוצא בזה.
מכל תתי-הפרוייקט בחזון, Trojena הוא כרגע הפרוייקט הכי פחות מתקדם, ולא נראה שכבר החלו לצאת מכרזים למימושו.
10/12
הפרוייקט נשמע גרנדיוזי, אבל כל עוד הוא חשוב למב״ס, שמנהל משאבי ענק שהתעצמו בגלל מחירי הנפט, הוא ימומש.
האזור שלנו משתנה, ודמיינו שעיר כמו דובאי נבנית ממש מדרום לאילת. יכולות להיות לכך השלכות עצומות עבורנו, והמסגרת הרגולטורית באזור כנראה תהיה יותר נוחה לעסקים עבור ישראלים.
11/12
ישראל יכולה להשתלב בקלות במגוון דרכים, משת״פ טכנולוגי ועד נתיב תעבורה לים התיכון.
לסיום, אם הנושא הזה מעניין אתכם, ואם אתם מעריכים את התוכן שאני מעלה כאן, אשמח מאוד שתרכשו את ספרי #גשרי_הכלכלה, עם קוד הקופון ״הסכמי אברהם״ באתר הוצאת מטר.
דמוגרפיה מאוד משפיעה על הכלכלה. ו״הדיבידנד הדמוגרפי״ יכול לשנות את הגורל הכלכלי של אומה שלמה, אם מנצלים אותו נכון.
מה זה בכלל? איזה דוגמאות יש לביטוי של המונח הזה בפרקטיקה? ואיך הוא רלוונטי להתפתחויות במזרח התיכון?
שרשור⬇️🧵
מדינות רבות חוות תקופה שבה הן עוברות מקצב ילודה גבוה לקצב ילודה נמוך - עקב פיתוח, שינויי תרבות או מדיניות ממשלה.
כשזה קורה, בדור הבא יהיו פחות ילדים מהדור הקודם.
פירמידת הגילים, שבה כל שורה מייצגת קבוצת גיל, תעבור ממבנה פירמידלי שמייצג ילדים רבים למבנה עם ״בליטה״ בגילי ביניים.
מדינה בשלב זה תוכל (אך לא תמיד, ראו להלן) להנות מכמה עשורים של צמיחה כלכלית גוברת - אותו ״דיבידנד דמוגרפי״.
למה?
יותר עובדים כחלק מהאוכלוסייה שווים יותר ייצור ופעילות כלכלית.
״יחס התלות״, היחס בין אוכלוסייה שלא עובדת (כי היא זקנה או צעירה) לבין זו שעובדת, הוא נמוך בשנים אלו.
אתמול התפרסמה תחזית הצמיחה החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (מתפרסמת פעמיים בשנה).
מה היא אומרת על כלכלות המזרח התיכון? שרשור עם התחזיות של הקרן למדינות נבחרות ופרשנות קצרה שלי ⬇️🧵
—
🇮🇷 נתחיל באיראן. לאחר צמיחה של 5% ב2023, הקרן חוזה 3.7% ב2024. צמיחה גבוהה! איך זה יכול להיות>
במדינה מוכת-סנקציות וניהול כלכלי כושל כמו איראן?
יש תשובה ברורה: ייצוא הנפט האיראני, בפרט לסין, הולך וגובר. זה לא מצביע על עוצמה כלכלית אלא על סדק מוכר וגובר במשטר הסנקציות. מן הסתם זה מסייע למשטר האיראני להשיג את יעדיו.
כמובן שצמיחה זה לא חזות הכל. צריך גם>
לנתח נתונים אחרים ומגמות נוספות כדי לשקף את התמונה. אם מסתכלים באיראן על אינפלציה, שכר ממוצע, מה קורה למעמד הביניים ועוד - רואים תמונה אחרת משמשקפת הצמיחה. פירוט ממוקדם יותר מהשנה בשרשור המצורף (שדורש עדכון בהזדמנות)⬇️
״בעיית שלושת הגופים״ בנטפליקס הייתה זרז עבורי להשלים את קריאת הטרילוגיה מאת ליו צשין.
לקח זמן אבל סיימתי אותה, ובא לי לשתף מגה-שרשור עם מחשבות למי שכבר קראו, שאולי יקראו ולא אכפת מספויילרים או שבכל מקרה לא יקראו.
ואכן יש פה את כל הספויילרים בעולם, ראו הוזהרתם.
***ספויילרים***
בשרשור: 1. סיכום קצרצר של הטרילוגיה כהקדמה 2. צמתים בסדרה שבהם האנושות הייתה יכולה למנוע את הסוף ולא מנעה 3. כשלים מודיעיניים של האנושות שסייעו לסוף להגיע 4. רשימת קונספטים mind blowing בסדרה 5. פרשנות כללית על הסדרה
חפירה ארוכה, ולא מצפה לטרפיק רב. מתחילים🧵⬇️
***ספויילרים***
1. סיכום הכי קצר שאפשר של הטרילוגיה⬇️
בספר 1 מדענית סינית משדרת לחלל מסרים על כדור הארץ והאנושות מגלה שציויליזציה חייזרית, הטריסולרים, קלטה אותם ותפלוש לכדור הארץ תוך 400 שנה. בינתיים הטריסולרים חוסמים לאנושות מחקר פיזיקלי מתקדם כדי שלא תוכל להתמודד עם הפלישה.
📸 🇱🇧 שרשור תמונות של המקומות והנופים בלבנון שבהם ודאי היינו מבקרים כל הזמן - אם השכונה שלנו הייתה יותר ״נורמלית״.
אסקפיזם בלי מלחמות וטרור🧵⬇️
———
נתחיל ממפל באתארא המדהים. לא צריך
תיאור, התמונה מספיקה - קשה להאמין שהיא אמיתית.
>
הלאה.
זו קלישאה, אבל בירות היא עיר תוססת ומרתקת.
תמצאו בה בתי קפה, חיי לילה, שווקים, כנסיות ומסגדים מהממים, חופים, טיילת ליד הים, אוכל מקומי ומוזיאונים (כולל המוזיאון הלאומי שמאכלס מוצגים רבים על ההיסטוריה של לבנון).>
ואם כבר אנחנו בבירות, לא לשכוח לתת כבוד לקהילה היהודית ההיסטורית בבית הכנסת מגן אברהם. כיום הוא לא פעיל כמובן ונפגע בפיצוץ הנמל בבירות.>
🛩️ 🇬🇧 הבריטים הטילו עלינו אמברגו (חלקי)?
תירוץ להיזכר במבצע היצירתי שבנה לנו, בין היתר, את חיל האוויר.
במלחמת העצמאות, ישראל הייתה צריכה מטוסי קרב כי בקושי היו לה. אבל מה, האו״ם - ואיתו הבריטים - הטילו על ישראל אמברגו.
אז איך משיגים מטוסים? שרשור על מבצע מהסרטים, ליטרלי🧵⬇️
חיל האוויר של צה״ל לא היה מאוד מבוסס עם פרוץ מלחמת העצמאות ב1947-8. אבל האמברגו לא איפשר לישראל להשיג מטוסים במסלול סדור, ובן גוריון שלח את עמנואל צור (צוקרברג) למצוא מטוסים בכל דרך שיוכל.
צור היה טייס ומדריך הטיסה הראשון של ההגנה, עם קשרים רבים בעולם התעופה. בהחלט מועמד מתאים.
זה היה קצת אחרי מלחמת העולם השניה. אז היו מטוסים רלוונטיים שעוד הסתובבו בכל מיני מקומות, אבל לא היה אישור כאמור למכור אותם לישראל.
כחלק ממסעותיו, עמנואל צור גילה שלאיזה אספן באנגליה, יוצא חיל האוויר המלכותי, יש מטוסים מפציצים/מטוסי קרב כבדים מסוג "בופייטר״ למכירה.