״עיר העתיד״, NEOM הסעודית, נשמעת לרבים כחזון בומבסטי ולא ריאלי, אולי אפילו ילדותי. אבל היום, חמש שנים אחרי ההכרזה על העיר, אפשר כבר להבין מה ייכלל בחזון, ולזהות מה כבר מתחיל להיות ממומש.
שרשור על אחד מהחזונות המרשימים והמוזרים של אזורנו⬇️
1/12
נזכיר שבשנת 2017 מחמד בן סלמאן הכריז על אזור הענק שיהיה מיועד לחדשנות, אנרגיות מתחדשות, AI, אוטומציה ומה לא, כאשר העלויות המוצהרות הן 500 מיליארד שיגיעו מקרן העושר של הממלכה (PIF) וממשקיעים נוספים.
האזור נבנה קרוב למצרים ולירדן, וכן - גם מאוד קרוב לאילת.
2/12
המרכיב הראשון של NEOM כבר נבנה והוא דווקא צנוע: אזור נופש לחופי הים האדום, בשם NEOM Bay. פה תמצאו למשל את מלון היוקרה Royal Tulip Sharma שלידו נבנה שדה תעופה אזורי שפעיל מ2019 (לא השדה הבינ״ל העתידי). אבל בואו נודה, לא צריך את עיר העתיד בשביל אתר נופש, ולכן הוכרז המרכיב הבא>
3/12
המרכיב הזה הוא The Line, עיר ״לינארית״ יחידה מסוגה. כשמה כן היא, קו, באורך של 170 ק״מ וברוחב של כמה דקות הליכה (אז כמה מאות מטרים). כל שירות עירוני תמיד יהיה במרחק כמה דקות הליכה, ובעיר צפויים לגור כמיליון בני אדם.
תג המחיר של בניית העיר הוא 100-200 מיליארד דולר.
4/12
לעיר יהיו שלוש שכבות: 1. שכבה עליונה להולכי רגל 2. שכבה אמצעית לתשתיות 3. תחבורה ורכבת מהירה בשבכה התחתונה שתאפשר להגיע מקצב אחד של העיר לקצהו השני ב20 דקות (מהירות שיא).
עיר ללא מכוניות ו100% אנרגיה מתחדשת.
נדמה לי שזה התגשמות האוטופיה וחלום הבלהות של #פידתכנון בו זמנית
5/12
נשמע דמיוני? אולי, אבל ביוני ובאוגוסט 2021 כבר יצא מכרזים לחפור חלק משמעותי מהמנהרות שירכיבו את העיר, וכבר נבנתה עיר זמנית כדי להלין את בוני העיר.
אולי יגיבו שהחזון של העיר לא הגיוני, אך זו לא הנקודה. מה שמשנה הוא שמחמד בן סלמאן מוציא על העיר מיליארדים, ולכן תיבנה בכל מקרה.
6/12
המרכיב הקונקרטי השלישי בNEOM הוכרז לאחרונה, באוקטובר 2021.
אזור Oxagon עתיד להיות אי מלאכותי, אזור של תעשיה מתקדמת ונמל אוטומטי, במיקום אסטרטגי (בדרך לתעלת סואץ) עם קיבולת של 3.5 מיליון TEU בשנה (יותר מכולות מאשר נפרקו/נטענו בישראל בשנה האחרונה).
7/12
החזון אמנם חדש (כאמור, הוכרז מאוקטובר 2021). אך כבר יצאו מכרזים ונחתם הסכמים ראשוניים לתכנון קונקרטי של הפרוייקט ולניהולו. החזון המוצהר הוא לסיים את בניית אזור התעשייה עד 2030, לאחר השלמת המרכזים הלוגיסטיים כבר ב2025.
8/12
לפני מספר שבועות, הוכרזה יוזמה חדשה במסגרת Neom, ושמה - Trojena. הפרוייקט הוא אתר תיירות שנמצא בהרי Neom, שעתיד על פי ההכרזות להיבנות עד 2026. יהיו בו אתר סקי (מסתבר שיש שם חורף מספיק קר), מלונות שנראים שמגיעים מסרט מדע בדיוני, אגם מלאכותי, ״כפר ורטיקלי״ (לא ברור לי מה זה),>
9/12
ומוקדים לפעילויות כמו יוגה, רכיבת אופניים, פסטיבלי מוזיקה, סרטים ואומנות, מופעי אופנה וכיוצא בזה.
מכל תתי-הפרוייקט בחזון, Trojena הוא כרגע הפרוייקט הכי פחות מתקדם, ולא נראה שכבר החלו לצאת מכרזים למימושו.
10/12
הפרוייקט נשמע גרנדיוזי, אבל כל עוד הוא חשוב למב״ס, שמנהל משאבי ענק שהתעצמו בגלל מחירי הנפט, הוא ימומש.
האזור שלנו משתנה, ודמיינו שעיר כמו דובאי נבנית ממש מדרום לאילת. יכולות להיות לכך השלכות עצומות עבורנו, והמסגרת הרגולטורית באזור כנראה תהיה יותר נוחה לעסקים עבור ישראלים.
11/12
ישראל יכולה להשתלב בקלות במגוון דרכים, משת״פ טכנולוגי ועד נתיב תעבורה לים התיכון.
לסיום, אם הנושא הזה מעניין אתכם, ואם אתם מעריכים את התוכן שאני מעלה כאן, אשמח מאוד שתרכשו את ספרי #גשרי_הכלכלה, עם קוד הקופון ״הסכמי אברהם״ באתר הוצאת מטר.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.
חזונו של סיסי להקים בירה מנהלתית חדשה למצרים, שוברת שיאים באפריקה ובעולם, כבר בן עשור - ובשנים אלו קורם עור וגידים.
איך הפרויקט מתקדם? והאם מדובר בעיר רפאים או מימוש מוצלח של חזון חשוב?שרשור⬇️🧵
כתבתי על הפרויקט לפני כשנתיים - תזכורת קצרה למי שלא ראה/זוכר:
״הבירה המנהלתית החדשה״ של מצרים, 35-50 ק״מ מזרחית לקהיר, הוכרזה בשנת 2015 כחלופה לקהיר העמוסה עבור משרדי ממשלה ומוסדות רשמיים.
מדובר בפרויקט דגל בחזונו של הנשיא, סיסי. ככזה, יש לו לא מעט מרכיבים גרניודיוזים.>
בחזון:
⬅️ האוקטוגון, מטה עצום לצבא המצרי
⬅️מבני ממשלה מפוארים, כולל ארמון הנשיאות והפרלמנט
⬅️מסגדי ענק, אחד מהם הכי גדול באפריקה
⬅️כיכרות ענק בסגנון פרעוני
⬅️הבניין הכי גבוה באפריקה
⬅️פארק ענק, 7 פעמים הגודל של סנטרל פארק, שאמור לדמות לכאורה את הנילוס
הOECD פרסם את הדו״ח העיתי שלו על כלכלת ישראל, וכתמיד יש בדו״ח לא מעט המלצות להאצת הצמיחה. חלקן מוכרות כבר שנים (ועדין חשובות), וחלקן מחדשות - בחרתי כמה בולטות.
מימוש לפחות חלק מההמלצות יסייע לנו לחזור למגמת הצמיחה מלפני המלחמה ולעבור אותה⬇️🧵
🚟הגדלת מלאי ההון הציבורי.
ישראל סובלת ממלאי נמוך של תשתיות ציבוריות: כבישים, תחבורה ציבורית, שדות תעופה, ייצור והולכת חשמל, תקשורת ועוד. צריך לסגור את הפער.
דווקא בתחום התקשורת הייתה התפתחות שהOECD קורא לה remarkable - עליה של שיעור הסיבים האופטיים מ5.5% ב2019 ל48% ב2023.
📚הגדלת ההשתתפות בתעסוקה
הOECD מזכיר את רמת המיומנויות הנמוכה בישראל שמתבטאת במבחן PISA וPIAAC. הפערים בפרט נוכחים בחברה החרדית והערבית. ממליץ בין היתר על:
⬅️הגדלת התמריץ לעבוד, בין היתר תמרוץ למפרנס שני
⬅️תמרוץ ומימון לימודי ליבה
⬅️מעבר לשבוע לימוד של 5 ימים במקום חופשות רבות
למי שעוקב אחרי כלכלת טורקיה, זה סיפור כמעט צפוי. זעזוע פוליטי שאירע השבוע גרר גם זעזוע כלכלי - שהפעם מחזיר לאחור שנתיים של ניסיונות טורקיים להשיב את האמון הכלכלי במדינה.
מה קורה שם? שרשור⬇️🧵
תקציר הפרקים הקודמים:
ארדואן נחוש להפוך את טורקיה למעצמה כלכלית, בטופ 10 הכלכלות הגדולות בעולם. כחלק מחזון זה, הוא מוביל מדיניות של ״צמיחה בכל מחיר״. זו מתבטאת ב:
⬅️מגה פרויקטים בדחיפה ממשלתית, כמו שדה התעופה הענק באיסטנבול, גשרים ומנהרות במיצרי הבוספורוס ופרויקטים בטחוניים>
רהבתניים.
⬅️ניצול מיקומה האסטרטגי של טורקיה להפיכתה להאב בינלאומי - צינורות נפט וגז, חיבורי תעופה ותחבורה יבשתית, פיתוח תיירות ועוד.
⬅️דחיפת הבנק המרכזי לשימור ריבית נמוכה. לתפיסת ארדואן, ריבית היא מחסום בפני צמיחה, וכדי לעורר השקעות וליצור צמיחה הריבית צריכה להיות נמוכה. זה>