״עיר העתיד״, NEOM הסעודית, נשמעת לרבים כחזון בומבסטי ולא ריאלי, אולי אפילו ילדותי. אבל היום, חמש שנים אחרי ההכרזה על העיר, אפשר כבר להבין מה ייכלל בחזון, ולזהות מה כבר מתחיל להיות ממומש.
שרשור על אחד מהחזונות המרשימים והמוזרים של אזורנו⬇️
1/12
נזכיר שבשנת 2017 מחמד בן סלמאן הכריז על אזור הענק שיהיה מיועד לחדשנות, אנרגיות מתחדשות, AI, אוטומציה ומה לא, כאשר העלויות המוצהרות הן 500 מיליארד שיגיעו מקרן העושר של הממלכה (PIF) וממשקיעים נוספים.
האזור נבנה קרוב למצרים ולירדן, וכן - גם מאוד קרוב לאילת.
2/12
המרכיב הראשון של NEOM כבר נבנה והוא דווקא צנוע: אזור נופש לחופי הים האדום, בשם NEOM Bay. פה תמצאו למשל את מלון היוקרה Royal Tulip Sharma שלידו נבנה שדה תעופה אזורי שפעיל מ2019 (לא השדה הבינ״ל העתידי). אבל בואו נודה, לא צריך את עיר העתיד בשביל אתר נופש, ולכן הוכרז המרכיב הבא>
3/12
המרכיב הזה הוא The Line, עיר ״לינארית״ יחידה מסוגה. כשמה כן היא, קו, באורך של 170 ק״מ וברוחב של כמה דקות הליכה (אז כמה מאות מטרים). כל שירות עירוני תמיד יהיה במרחק כמה דקות הליכה, ובעיר צפויים לגור כמיליון בני אדם.
תג המחיר של בניית העיר הוא 100-200 מיליארד דולר.
4/12
לעיר יהיו שלוש שכבות: 1. שכבה עליונה להולכי רגל 2. שכבה אמצעית לתשתיות 3. תחבורה ורכבת מהירה בשבכה התחתונה שתאפשר להגיע מקצב אחד של העיר לקצהו השני ב20 דקות (מהירות שיא).
עיר ללא מכוניות ו100% אנרגיה מתחדשת.
נדמה לי שזה התגשמות האוטופיה וחלום הבלהות של #פידתכנון בו זמנית
5/12
נשמע דמיוני? אולי, אבל ביוני ובאוגוסט 2021 כבר יצא מכרזים לחפור חלק משמעותי מהמנהרות שירכיבו את העיר, וכבר נבנתה עיר זמנית כדי להלין את בוני העיר.
אולי יגיבו שהחזון של העיר לא הגיוני, אך זו לא הנקודה. מה שמשנה הוא שמחמד בן סלמאן מוציא על העיר מיליארדים, ולכן תיבנה בכל מקרה.
6/12
המרכיב הקונקרטי השלישי בNEOM הוכרז לאחרונה, באוקטובר 2021.
אזור Oxagon עתיד להיות אי מלאכותי, אזור של תעשיה מתקדמת ונמל אוטומטי, במיקום אסטרטגי (בדרך לתעלת סואץ) עם קיבולת של 3.5 מיליון TEU בשנה (יותר מכולות מאשר נפרקו/נטענו בישראל בשנה האחרונה).
7/12
החזון אמנם חדש (כאמור, הוכרז מאוקטובר 2021). אך כבר יצאו מכרזים ונחתם הסכמים ראשוניים לתכנון קונקרטי של הפרוייקט ולניהולו. החזון המוצהר הוא לסיים את בניית אזור התעשייה עד 2030, לאחר השלמת המרכזים הלוגיסטיים כבר ב2025.
8/12
לפני מספר שבועות, הוכרזה יוזמה חדשה במסגרת Neom, ושמה - Trojena. הפרוייקט הוא אתר תיירות שנמצא בהרי Neom, שעתיד על פי ההכרזות להיבנות עד 2026. יהיו בו אתר סקי (מסתבר שיש שם חורף מספיק קר), מלונות שנראים שמגיעים מסרט מדע בדיוני, אגם מלאכותי, ״כפר ורטיקלי״ (לא ברור לי מה זה),>
9/12
ומוקדים לפעילויות כמו יוגה, רכיבת אופניים, פסטיבלי מוזיקה, סרטים ואומנות, מופעי אופנה וכיוצא בזה.
מכל תתי-הפרוייקט בחזון, Trojena הוא כרגע הפרוייקט הכי פחות מתקדם, ולא נראה שכבר החלו לצאת מכרזים למימושו.
10/12
הפרוייקט נשמע גרנדיוזי, אבל כל עוד הוא חשוב למב״ס, שמנהל משאבי ענק שהתעצמו בגלל מחירי הנפט, הוא ימומש.
האזור שלנו משתנה, ודמיינו שעיר כמו דובאי נבנית ממש מדרום לאילת. יכולות להיות לכך השלכות עצומות עבורנו, והמסגרת הרגולטורית באזור כנראה תהיה יותר נוחה לעסקים עבור ישראלים.
11/12
ישראל יכולה להשתלב בקלות במגוון דרכים, משת״פ טכנולוגי ועד נתיב תעבורה לים התיכון.
לסיום, אם הנושא הזה מעניין אתכם, ואם אתם מעריכים את התוכן שאני מעלה כאן, אשמח מאוד שתרכשו את ספרי #גשרי_הכלכלה, עם קוד הקופון ״הסכמי אברהם״ באתר הוצאת מטר.
איך קורסות דיקטטורות? האם תהיה הפיכה וישתנה המשטר באיראן בגלל המלחמה?
בואו נראה איך זה יכול להיראות בפועל, כי יש פה משמעות למדיניות שלנו.
ואולי קצת דל״פ. שרשור⬇️🧵
יש בעיניי שני מודלים להפיכה כמו זו שאנחנו רוצים באיראן:
1️⃣ עלייה של *כוח צבאי חלופי* שגובר על הכוח הצבאי הפנימי של המשטר
2️⃣ *איבוד רצון* של הכוח הצבאי הפנימי של המשטר להגן על המשטר
לא מספיקות מחאות רחבות; צריך שמשהו שקשור לכוח צבאי מאורגן יקרה. הדבר נובע ממה זה אומר לשלוט.>
לשלוט זה להיות הגורם הבלעדי שיכול לכפות את מרותו על אזרחי המדינה, כלומר להפעיל כוח. בלי לאתגר את היכולת הבלעדית של משטר להפעיל כוח - אי אפשר להפיל משטר, ולא משנה כמה המשטר ייפגע.
אבחן מספר הפיכות באזור שלנו שממחישים את הטענה ואעבור למשמעויות לאיראן.
⁉️💥10 שאלות פתוחות: מה יהיו השפעות המלחמה מול איראן בטווח הארוך?
קשה לחזות איך ומתי תסתיים המערכה הנוכחית, ובטח שמאתגר להעריך מה יהיו ההשפעות בטווח הארוך. כיום יש בעיקר סימני שאלה - שצריך לחשוב עליהן כמובן גם כעת.
אז שרשור עליהן🧵⬇️
1. האם המערכה תשתול את הזרעים לשינוי המשטר?
בטווח הארוך, רק שינוי מהותי של המשטר האיראני יאפשר תפנית במצב האסטרטגי הבסיסי בין ישראל לאיראן; איראן בשיטת המשטר הנוכחית כנראה לא תאבד את הרצון להשמיד את ישראל.
אפשר לקוות שנראה שינוי משטר כתוצאה מהמלחמה, אבל אסור לבנות אסטרטגיה על תקוות. והלוואי שאני טועה: אני לא חושב שהפלת המשטר סבירה בטווח הזמן הקצר.
למה? בשביל הפיכה, מחאות רחבות לא מספיקות. צריך (1) כוח צבאי מאורגן (פנימי או חיצוני) שיאתגר את הכוח הצבאי של המשטר, או (2) שהכוח הצבאי של המשטר יאבד את הרצון/היכולת להגן על המשטר. שני אלו לא נראים סבירים בטווח הזמן הנראה לעין, גם אם יהיו סיכולים נרחבים של בכירים פוליטיים, כי כל הממסד של המשטר האסלאמי מוכוון מאז היווסדו להתמודד עם אתגרים כאלה. משמרות המהפכה, גם תחת הנהגה פוליטית וצבאית חדשה, כנראה לא יתקפלו כמו צבא אסד. הלוואי שאתבדה.
מה שכן, המבצע יכול לשתול את הזרעים להתחזקות התעוזה בטווח הארוך של גורמים בתוך איראן (וחובה שלא יהיו רק מקרב המיעוטים באיראן) להתעצם צבאית ולאתגר את המשטר. ואם הפלת המשטר תהיה יעד של האסטרטגיה הישראלית, צריך סוג פעולה אחר לחלוטין, בעיקר עבודה עם בנות ברית לחזק מהותית מתנגדי משטר באיראן, כולל בכוח צבאי. זה במוצהר לא מה שעושים עכשיו (⬇️).
קשה לחזות איזה סט של משתנים יגביר את הסיכויים להפיכה מוצלחת. כן ניתן להגיד בבטחון גבוה שאם ישראל תיתפס במערכה הזאת כתוקפת את העם האיראני ולא רק את המשטר, הסיכויים להפלת המשטר יורדים בגלל האפקט המוכר של ״rally around the flag״ (לרוב אפקטיבי לטווח קצר) וסימון אויב משותף (אפקט שנמשך לאורך זמן). כדאי לחשוב על זה בבחירת המטרות וברטוריקה.
הנה קצת על הנקודה האחרונה למי שפספס. יש פה פוטנציאל לפספוס היסטורי בהקשר הזה. או הזדמנות היסטורית.
שתי מעצמות גרעיניות שנאבקות כבר עשורים על אזור יפיפיה והררי, קשמיר. והשבוע, פיגוע רצחני של ארגון טרור פקיסטני שוב מוביל להסלמה חריפה באזור זה, וסביר שהשיא עוד לפנינו.
מה ההיסטוריה ברקע לאירועים השבוע? מה קדימה? ואיפה ישראל בכל זה?
שרשור🧵⬇️
להודו ולפקיסטן יש היסטוריה מורכבת.
החלוקה הפזיזה של הודו ע״י הבריטים ב1947 גרמה למעבר של מיליוני מוסלמים לפקיסטן והינדואיסטים להודו, במהלך שבו נהרגו מאות אלפים ויותר.
חלק מהאזורים קיבלו בחירה לאיזו מדינה להצטרף. המושל ההינדואיסטי של אזור קשמיר, ברובו מוסלמי, החליט להצטרף להודו.
מהר מאוד פרצה שם מלחמה בין המדינות העצמאיות, הודו ופקיסטן.
המלחמה הובילה למצב שבו קשמיר חצויה בין הודו לפקיסטן (וקצת סין), וביניהן קו מפריד.
עוד מלחמה פרצה ב1965 לאחר פעילות חתרנית מצד פקיסטן, אך זו לא שינתה את המצב. מלחמה נוספת ב1971 הייתה ממוקדת במזרח פקיסטן, בנגלדש של היום.