Thread by @DuduLagziel

🧵 שרשור על מדידת עשירונים ואי-שיוויון, ועל בעיה לא קטנה בישראל בהקשר הזה.

נמחיש את הסיפור שלנו דרך זוג חביב, נקרא להם א' ו-ב'. שניהם אחרי תואר ומרוויחים יחד 18 אלף ש"ח ברוטו. זה שם אותם בעשירון 6 באוכלוסיה בישראל (לפי סקר הכנסות הלמ"ס מ-2018).

אלא מה? זה רק חלק מהסיפור...
1/

הסיפור (שהוא עדיין לא העיקר בשרשור הזה) מגיע ממספר הנפשות במשק הבית.

הגרפים המצורפים מציגים את ההכנסה הכספית נטו למשק בית ולנפש סטנדרטית לפי עשירונים. אם א' ו-ב' הם זוג ללא ילדים, אז ההכנסה נטו שלהם לנפש סטנדרטית היא כ-8,000 ש"ח, ולכן הם קופצים לעשירון 7-8. אבל,

2/

אם הם זוג+1, אז ההכנסה נטו לנפש סטנדטית יורדת ל-6,000 ש"ח. חזרה לעשירון 6. אגב, אם הם זוג+2, אז הם יורדים לעשירונים 4-5.

אם ניקח לדוג' את ד"ר גולן ואותי, אז התוספת של 4 ילדים מורידה אותנו ב-3 עשירונים בהכנסה לנפש סט'. (שווה כל שקל!!! 😎)

אוקיי, אבל כל זה ידוע, אז מה הבעיה?

3/

הבעיה היא שעד כה מדדנו רק הכנסות, לא הון, ופה העסק מסתבך.

נחזור לזוג החביב, א' ו-ב', ונתאר שתי סיטואציות אפשריות. במקרה 1, הזוג חי בשכירות האזור המרכז, בעלות של 5,500 ש"ח בחודש. במקרה 2, הזוג חי באותה דירה, אבל ללא שכירות (אולי זה בבעלות המשפחה, או ירושה).

4/

שני הזוגות יופיעו באותו האופן במדד, אבל זה מטעה, כי יש בינהם פער משמעותי.

לכאורה מדובר בהכנסה נוספת (במקרה 1) של 5,500 ש"ח נטו בחודש, וזה כבר מקפיץ אותם לעשירון 8. אבל זה לא נגמר בזה, כי מה הפער בשכר שנדרש בכדי לסגור את הפער הזה?

5/

ההכנסה הנוספת הנדרשת בכדי לגלם את שווי המגורים בדירה מכניסה את א' ו-ב' למדרגת מס של 20%. כלומר, הם צריכים להגדיל את ההכנסה המצרפית בכמעט 7,000 ש"ח.

אבל, זה לא הכל. מגורים בדירה בבעלות שונים משכירות. בטח באזור המרכז. יש מעברי דירה תכופים, ותשלומים כפולים בכל מעבר.

6/

מעבר לכך יש בזבוז זמן על חיפושי דירה, וחרדה מכל חידוש חוזה. אלו לא דברים פשוטים לעיכול לכולם. אני, אישית, מאוד סבלתי מזה, למרות שרוב בעלי הדירה שלנו היו פגז.

הדברים הללו מהווים יתרון משמעותי ל-א' ו-ב' במקרה 1, והם לא באמת נמדדים כראוי במדדים הסטנדרטיים, אם בכלל.

7/

עכשיו, הפער הזה הולך לשכפל את עצמו עשרות מונים כאשר הדירה, או חלק משמעותי ממנה, עובר בירושה. אז הפער בין שני הזוגות, פחות או יותר, "מתפוצץ".

זה לב הבעיה בהקשר של אי-שיוויון ועשירונים. אנחנו לא באמת מודדים הון כמו שצריך, והפער בהון הוא משמעותי, בכל מה שקשור לאיכות חיים.

8/

אז, האם זו בעיה?

הבעיה מתחילה בכך שאנחנו לא באמת משווים תפוחים לתפוחים. הון הוא גורם משמעותי באיכות החיים והפיתוח האנושי, ונדל"ן בפרט יכול להשפיע בצורה משמעותית על *אי שיוויון בהזדמנויות*. פער בהזדמנויות הוא נקודה שכמעט כולם, בקשת הכלכלית-חברתית, מסכימים עליה שהיא בעיה.

9/

בהקשר הזה צריך להזכיר את העבודה של צ'טי ושות' (AER 2016) על התוכנית האמריקאית Moving to Opprtunity שמצאה כי מעבר ילדים לפני גיל 13 לשכונה טובה יותר שיפרה משמעותית את אפשרויות התעסוקה שלהם בהמשך. חשוב לציין שזה בארה"ב, לא בישראל.

אז, בהנחה וכן רואים זאת כבעיה, מה עושים?

10/

הצעה אחת שעומדת על הפרק היא מס ירושה. הבעיה היא שההשפעה שלו תהיה קטנה, כי במיסוי כזה אינספור חורים ומגבלות, וגם הוא לא באמת הולך לפתור את הבעיה שתיארתי (שרובה מגיע הרבה לפני הירושה...)

הצעת אחרת היא מיסוי הון. כאן יש כמה בעיות, בטח בנדל"ן.

11/

תחילה, כי מיסוי הון לא מבוסס על עסקאות בפועל, ולכן אין מחירי שוק, אז קשה להעריך את גובה המס. כל מספר מלמיליאן (תמונת אילוסטרציה לכל מספר 👇). שנית, בהיעדר עסקה, אין כסף שמחליף ידיים ואז אנשים יכולים להיקלע למצוקת נזילות מבחינת חבות המס.

לכן גם הפתרון הזה מלא בבעיות.

12/

אז, לצערי, אין לי פתרון ריאלי למצב למעט הפתרון הסביר והמשמעותי לישראל והוא בנייה צפופה ומאסיבית באזורי ביקוש (כש-#פידכלכלה ו- #פידתכנון נפגשים 😍😍😍).

אבל זה כן חשוב להכיר בכך שיש בעיה, תחילה מבחינת המדידה, וכנראה גם מבחינת המדיניות.

שבוע טוב וחג צליאק שמח לכולם! ❤️

13/סוף