"קראתי ונהניתי", כתב לי ירון לונדון על #כסף_של_אחרים, "מפני שהוא קריא, קולח, מכיל דוגמאות מאירות עיניים ובסה"כ מבסס היטב את הטענות בזכות ידו הפלאית של השוק ובגנות התערבותה של הממשלה ביחסים בין קונה מרצון למוכר מרצון. היכרותי עם טענותיך לא גרעה מהנאתי".
אבל זו רק התחלת הדברים.>>>
אבל זו רק התחלת הדברים.>>>
לונדון כיבד אותי בדיון ארוך ומלומד על השוק ומגבלותיו, על סין ומדיניות הגירה, ובין היתר כתב בהקשר השוק ומגבלות המעורבות הממשלתית שהוא "מטיף זה שלושים שנה ללגליזציה כמעט מוחלטת של כל הסמים". ברשותו אני מצרף כאן את הודעתו שלו, ואת תגובתי (מסכים לגבי הסמים). נראה לי שתמצאו בזה עניין
שאלו אותי מה בין לגליזציה ללגיטימציה. דוגמה טובה היא ניאוף: זה מעשה שהיום אינו אסור מבחינה חוקית (הוא לגלי) אבל הוא פסול בתכלית (לא לגיטימי). כך יש להתייחס גם לסמים. הפללה שלהם מזיקה, אבל באותה מידה גם הפיכה שלהם לתרופת פלא נהדרת
פרופ' נדב שנרב הביא לידיעתי את הקטע הנהדר הזה של ירון לונדון בספר "לו הייתי פיראט", ובו הדגמה חיה של #כסף_של_אחרים
כמו כן: לקראת הדפסה שנייה הלילה, אם יש לכם תיקונים לספר, שלחו לי או דומו עד ההדפסה השלישית אי"ה
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
