Dudu Lagziel Profile picture
Jul 4 9 tweets 2 min read
יש לי 5 דקות פנויות (הגדולים בחוג, הקטנים משחקים, וד"ר גולן בתורנות 🤦), אז משהו קטן על משכנתא שלקחנו ב-2019.

במקור לא רצינו לקנות דירה (אני בכלל רציתי להישאר בת"א... היוש #פידתכנון), אבל אז אנשים ויתרו על הזכייה במחיר למשתכן בגליל ים, ולכן הייתה לנו את האפשרות לקנות במיידי.
>
על הנייר, היה ברור שזאת עסקה מעולה (קנייה בעלות של 20K ש"ח למ"ר), לכן היה צריך לתכנן משכנתא.

המחשבה שלי בזמנו (כמובן לפני עידן הקורונה) הייתה שהאינפלציה תרים ראש בקרוב, כי ריבית אפס והרחבות כמותיות לאורך עשור מייצרות בועות. גדולות.

אז ניסיתי לצמצם הצמדה למדד.
חשוב לציין (בכדי לא להדליק את @YannayASpitzer יותר מידי), שמלכתחילה המשכנתא תוכננה לעד 7-8 שנים. לכן מדובר בהלוואה לטווח קצר יחסית.

בזמנו היה מותר עד 1/3 פריים, והלוואת פריים היא נוחה משום שאפשר לפרוע אותה במיידי. לכן, שליש מהמשכנתא היה בפריים מינוס (כמה שהבנקים ייתנו).
עכשיו השאלה היא מי נותן את הקל"צ (קבועה לא צמודה) הכי טובה. רציתי לבדוק תמהיל של 2/3 קל"צ ו-1/3 פריים.

פניתי בהתחלה ללאומי בדיגיטל. חזרו אליי תוך יום עם הצעה ראשונית שהייתה די טובה: פריים -0.5, וקל"צ 2.6.

עם ההצעה הזאת ביד, התחלתי סבב בנקים+סניפים שונים בכדי לקבל הצעות מתחרות.
פניתי לכל הבנקים, כולל הסניף שלי בפועלים, ורובם התקשו לתת הצעה דומה, ולכן אמרו לי שהם מוותרים. אחדים הצליחו להתחרות מעט בקל"צ, לרדת לאזור 2.4, אבל העלו את הריבית ברכיב הפריים. לכן לבסוף נשארתי עם ההצעה מלאומי דיגיטל.

עכשיו, העלאת רכיב הפריים לא באמת משנה לנו יותר מידי.
החלק הזה הוא יחסית קטן במשכנתא, וגם כשריבית בנק ישראל תעלה ל-3% ומעלה, זה לא ישנה יותר מידי.

מה שכן, הדבר שדחף אותי יותר מכל למסלול הזה הוא המחשבה שאי אפשר להחזיק ריבית אפס לנצח בלי שיהיו לכך השלכות.
בשלב מסויים, בהסתברות אחת, מישהו ייקח סיבוב לא נכון וזה יתפוצץ.
יחד עם זאת, להערכתי, ההעלאות הנוכחיות ייתרמו למהלך המבורך של צינון שוק הנדל"ן בישראל (השוק בארה"ב כבר עבר צינון מהיר, עד כדי שפעת), ויחזירו קצת שפיות למחירים.

אני לא מעריך שנראה יותר מידי פיגורים בתשלומי משכנתא בישראל משום שהמערכת בישראל היא די שמרנית והפיקוח עליה הדוק.
[כמובן שאין לקחת בכך כל ייעוץ להשקעה או משהו דומה. זה שהימור אחד עבד, לא אומר שהבאים יעבדו גם כן.]
משהו אחד לסיום: חלק מהבנקים הציעו לי תמהיל שונה עם ריבית אטרקטיבית במסלול צמוד.הם טענו שהם יוכלו להתחרות הריביות שקיבלתי אם מוסיפים הצמדה למדד.

אני די שמח, בדיעבד, שלא הלכתי עם ההצעות הללו.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Dudu Lagziel

Dudu Lagziel Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @DuduLagziel

Jul 2
הציוץ הזה, והדיונים הנוספים הבוקר ב-#פיד_תחבורה ו- #פיד_תכנון העלו בי את התהייה הבאה: כמה הטרוגניות יש באוכלוסיה בישראל ביחס להעדפות המגורים? כלומר, אני באופן אישי ממש מעדיף מרחב עירוני צפוף. ד"ר גולן תעיד שאני לא מפסיק לבלבל לה את המוח על זה. היא פחות.

זה דיון די קונקרטי. >>
אנחנו בזמנו התלבטנו בזה מאוד כאשר היינו עם 4 ילדים בת"א, ות'כלס אני לא יודע איך זה היה מתפתח אם לא היינו עוברים לגליל ים (מחיר למשתכן וזה).

אומנם היינו יותר קרובים לאזורי בילוי, מסחר, ושירותים, אבל כבר בילד השני, ובטח בשלישי ומעלה אתה מבין שאתה פחות מנצל את זה. >>
כלומר, זה לא באמת עוזר שיש גישה להרבה אפשרויות, כאשר אין את הפנאי לזה.

מנגד, לתפעל 4 ילדים בעיר גדולה זה קשה. מאוד. אני רק חושב על איסופים ופיזורים של ילדים מהמסגרות, ויש לי חום. זה כנראה על גבול הבלתי אפשרי, אפילו בעבודה גמישה כמו שלי.

מנגד, בגליל ים, הילדים עצמאיים.>>
Read 6 tweets
Apr 16
🧵 שרשור על מדידת עשירונים ואי-שיוויון, ועל בעיה לא קטנה בישראל בהקשר הזה.

נמחיש את הסיפור שלנו דרך זוג חביב, נקרא להם א' ו-ב'. שניהם אחרי תואר ומרוויחים יחד 18 אלף ש"ח ברוטו. זה שם אותם בעשירון 6 באוכלוסיה בישראל (לפי סקר הכנסות הלמ"ס מ-2018).

אלא מה? זה רק חלק מהסיפור...
1/
הסיפור (שהוא עדיין לא העיקר בשרשור הזה) מגיע ממספר הנפשות במשק הבית.

הגרפים המצורפים מציגים את ההכנסה הכספית נטו למשק בית ולנפש סטנדרטית לפי עשירונים. אם א' ו-ב' הם זוג ללא ילדים, אז ההכנסה נטו שלהם לנפש סטנדרטית היא כ-8,000 ש"ח, ולכן הם קופצים לעשירון 7-8. אבל,

2/
אם הם זוג+1, אז ההכנסה נטו לנפש סטנדטית יורדת ל-6,000 ש"ח. חזרה לעשירון 6. אגב, אם הם זוג+2, אז הם יורדים לעשירונים 4-5.

אם ניקח לדוג' את ד"ר גולן ואותי, אז התוספת של 4 ילדים מורידה אותנו ב-3 עשירונים בהכנסה לנפש סט'. (שווה כל שקל!!! 😎)

אוקיי, אבל כל זה ידוע, אז מה הבעיה?

3/
Read 13 tweets
Apr 14
הסיבוב השני בבחירות לנשיאות בצרפת מתקיים ב-24 לאפריל, בחירות האמצע בארה"ב יהיו ב-8 בנובמבר, והיה דיבור קצר על בחירות בישראל.

אז אם כבר יש ריח בחירות באוויר, ננצל את ההזדמנות בכדי לדון בכסף הגדול מאחוריי הבחירות, AKA קמפיינים ולוביסטים, ומה שיש לתורת המשחקים להגיד עליו.

🧵\ Image
אז פוליטיקאים רוצים להיבחר לתפקידים.

למה? וואלה, לא יודע. לא שופט.

אבל בשביל להיבחר, צריך תומכים, ובשביל תומכים צריך מנגנוני שיווק.אבל אלו בד"כ עולים כסף. הרבה כסף.

כמובן שזה לא בהכרח המצב, לדוגמא אתם קוראים את הטקסט הזה בפלטפורמה חינמית, ודי אפקטיבית לקמפיינים. לדוגמא, 👇 Image
ועדיין, פוליטיקאים מוציאים הרבה כסף על קמפיינים, והוא צריך להגיע מאיפשהו.

אפשרות 1: לגייס מעט כסף מהרבה אנשים.
אפשרות 2: לגייס הרבה כסף ממעט אנשים.

אז, עם כל הכבוד לאפשרות 1, אנחנו נדון כעת באפשרות 2. Image
Read 15 tweets
Feb 12
אוקיי, אז הרבה אנשים מבזבזים הרבה זמן ברשת בניסיון לשכנע אנשים אחרים מדוע הדעה שלהם נכונה.

אז אם כבר עושים את זה, בואו ננצל את ההזדמנות (שיש לי חצי שעה די פנויה) ונלמד קצת על התיאוריה הכלכלית מאחורי שכנוע.

מתחילים שרשור על אחד הנושאים החמים בתיאוריה כלכלית/תורת המשחקים... 👇
אז כפי שהתמונה הסגירה, הנושא שלנו הוא
Bayesian Persuasion
ובשפת הקודש: שכנוע בייסאני.

השרשור מתבסס על הדוגמא המרכזית במאמר משנת 2011 שהתפרסם ב-AER (וכבר נושק ל-2000 ציטוטים! למאמר תיאוריה בין 10 שנים! יענו, זה הביונסה של מאמרי תיאוריה).

אז מה זה שכנוע בייסאני?
נניח ואתם שופטים במשפט, ואתם רוצים פשוט לתת פסק דין טוב: אם תרשיעו אדם אשם או תזכו אדם זכאי, תקבלו סמיילי מחייך (1), לחילופין, אם תרשיעו אדם זכאי או תזכו אדם אשם תקלבו סמיילי עצוב (0).

הסטטיסטיקה אומרת ש-30% מהאנשים נגדם מוגש כתב אישום הם אשמים, היתר זכאים.
Read 19 tweets
Feb 10
ממליץ להסתכל על כל השרשור (כלפי מעלה).

כולל ההפנייה לשרשור של זוכמן על ההטייה המובנית בנתוני השכר


הסוגייה הכללית היא כיצד בדיוק גדל השכר של כל חתך עובדים באוכלוסייה?
הטענה של זוכמן (שלא ברורה לי עד הסוף) היא שיש הערכת-יתר מובנית של העלייה בשכר עבור בעלי שכר נמוך. לכן, לטענתו, אם מסתכלים על שכר לפי השכלה/מיומנות מקבלים תמונה הפוכה שמצבם של בעלי השכר הנמוך השתפר בצורה פחות מהיתר (תחת ההנחה שעובדים עם השכלה/מיומנות נמוכה הם גם בעלי השכר הנמוך).
מנגד, ייתכן והגיל משחק תפקיד יותר משמעותי (גיל צעיר, קרי 16-24 -> שכר נמוך), וכאשר מבצעים חתך לפי גיל מקבלים תמונה בה דווקא מצבם השתפר בצורה המשמעותית ביותר.

מוזמנים לשחק בעצמכם:
atlantafed.org/chcs/wage-grow…
Read 4 tweets
Feb 5
יאללה, עבר הרבה זמן מאז שהבטחתי להוציא שרשור על מאמר "חדש".

אז בואו ננצל את ההזדמנות שד"ר גולן עושה תורניות שישי-שבת ברצף, החבר'ה רואים חצי שעה קופיקו, ויש לי כמה דקות פנויות עם הקפה.

הכותרת:
Dynamic Screening,
יעני, סינון דינאמי 🤪

מתחילים ->
הרקע: זה המאמר השלישי בסדרת ה-Screening של אהוד ושלי.

בזמנו כתבתי על הראשון והשני:
פה

ופה


השאלה שאנחנו שואלים במאמר הנוכחי היא: כיצד מספר שלבי הסינון משפיע על תוצאותיו?

המוטיבציה התחילה מכך שחברות הייטק רבות עושות סינון >>
נרחב ומרובה שלבים.

אז שאלנו את עצמו: למה בעצם? האם אנחנו יודעים להגיד משהו על היעילות של תוספת כל שלב? הרי כל שלב מוסיף עלות (על המסנן והמסוננים), וגם גורם להטיית בחירה, אז למה צריכים הרבה שלבי סינון?
Read 22 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!

:(