יש לי 5 דקות פנויות (הגדולים בחוג, הקטנים משחקים, וד"ר גולן בתורנות 🤦), אז משהו קטן על משכנתא שלקחנו ב-2019.
במקור לא רצינו לקנות דירה (אני בכלל רציתי להישאר בת"א... היוש #פידתכנון), אבל אז אנשים ויתרו על הזכייה במחיר למשתכן בגליל ים, ולכן הייתה לנו את האפשרות לקנות במיידי.
>
על הנייר, היה ברור שזאת עסקה מעולה (קנייה בעלות של 20K ש"ח למ"ר), לכן היה צריך לתכנן משכנתא.
המחשבה שלי בזמנו (כמובן לפני עידן הקורונה) הייתה שהאינפלציה תרים ראש בקרוב, כי ריבית אפס והרחבות כמותיות לאורך עשור מייצרות בועות. גדולות.
אז ניסיתי לצמצם הצמדה למדד.
חשוב לציין (בכדי לא להדליק את @YannayASpitzer יותר מידי), שמלכתחילה המשכנתא תוכננה לעד 7-8 שנים. לכן מדובר בהלוואה לטווח קצר יחסית.
בזמנו היה מותר עד 1/3 פריים, והלוואת פריים היא נוחה משום שאפשר לפרוע אותה במיידי. לכן, שליש מהמשכנתא היה בפריים מינוס (כמה שהבנקים ייתנו).
עכשיו השאלה היא מי נותן את הקל"צ (קבועה לא צמודה) הכי טובה. רציתי לבדוק תמהיל של 2/3 קל"צ ו-1/3 פריים.
פניתי בהתחלה ללאומי בדיגיטל. חזרו אליי תוך יום עם הצעה ראשונית שהייתה די טובה: פריים -0.5, וקל"צ 2.6.
עם ההצעה הזאת ביד, התחלתי סבב בנקים+סניפים שונים בכדי לקבל הצעות מתחרות.
פניתי לכל הבנקים, כולל הסניף שלי בפועלים, ורובם התקשו לתת הצעה דומה, ולכן אמרו לי שהם מוותרים. אחדים הצליחו להתחרות מעט בקל"צ, לרדת לאזור 2.4, אבל העלו את הריבית ברכיב הפריים. לכן לבסוף נשארתי עם ההצעה מלאומי דיגיטל.
עכשיו, העלאת רכיב הפריים לא באמת משנה לנו יותר מידי.
החלק הזה הוא יחסית קטן במשכנתא, וגם כשריבית בנק ישראל תעלה ל-3% ומעלה, זה לא ישנה יותר מידי.
מה שכן, הדבר שדחף אותי יותר מכל למסלול הזה הוא המחשבה שאי אפשר להחזיק ריבית אפס לנצח בלי שיהיו לכך השלכות.
בשלב מסויים, בהסתברות אחת, מישהו ייקח סיבוב לא נכון וזה יתפוצץ.
יחד עם זאת, להערכתי, ההעלאות הנוכחיות ייתרמו למהלך המבורך של צינון שוק הנדל"ן בישראל (השוק בארה"ב כבר עבר צינון מהיר, עד כדי שפעת), ויחזירו קצת שפיות למחירים.
אני לא מעריך שנראה יותר מידי פיגורים בתשלומי משכנתא בישראל משום שהמערכת בישראל היא די שמרנית והפיקוח עליה הדוק.
[כמובן שאין לקחת בכך כל ייעוץ להשקעה או משהו דומה. זה שהימור אחד עבד, לא אומר שהבאים יעבדו גם כן.]
משהו אחד לסיום: חלק מהבנקים הציעו לי תמהיל שונה עם ריבית אטרקטיבית במסלול צמוד.הם טענו שהם יוכלו להתחרות הריביות שקיבלתי אם מוסיפים הצמדה למדד.
אני די שמח, בדיעבד, שלא הלכתי עם ההצעות הללו.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
הציוץ הזה, והדיונים הנוספים הבוקר ב-#פיד_תחבורה ו- #פיד_תכנון העלו בי את התהייה הבאה: כמה הטרוגניות יש באוכלוסיה בישראל ביחס להעדפות המגורים? כלומר, אני באופן אישי ממש מעדיף מרחב עירוני צפוף. ד"ר גולן תעיד שאני לא מפסיק לבלבל לה את המוח על זה. היא פחות.
אנחנו בזמנו התלבטנו בזה מאוד כאשר היינו עם 4 ילדים בת"א, ות'כלס אני לא יודע איך זה היה מתפתח אם לא היינו עוברים לגליל ים (מחיר למשתכן וזה).
אומנם היינו יותר קרובים לאזורי בילוי, מסחר, ושירותים, אבל כבר בילד השני, ובטח בשלישי ומעלה אתה מבין שאתה פחות מנצל את זה. >>
כלומר, זה לא באמת עוזר שיש גישה להרבה אפשרויות, כאשר אין את הפנאי לזה.
מנגד, לתפעל 4 ילדים בעיר גדולה זה קשה. מאוד. אני רק חושב על איסופים ופיזורים של ילדים מהמסגרות, ויש לי חום. זה כנראה על גבול הבלתי אפשרי, אפילו בעבודה גמישה כמו שלי.
🧵 שרשור על מדידת עשירונים ואי-שיוויון, ועל בעיה לא קטנה בישראל בהקשר הזה.
נמחיש את הסיפור שלנו דרך זוג חביב, נקרא להם א' ו-ב'. שניהם אחרי תואר ומרוויחים יחד 18 אלף ש"ח ברוטו. זה שם אותם בעשירון 6 באוכלוסיה בישראל (לפי סקר הכנסות הלמ"ס מ-2018).
אלא מה? זה רק חלק מהסיפור... 1/
הסיפור (שהוא עדיין לא העיקר בשרשור הזה) מגיע ממספר הנפשות במשק הבית.
הגרפים המצורפים מציגים את ההכנסה הכספית נטו למשק בית ולנפש סטנדרטית לפי עשירונים. אם א' ו-ב' הם זוג ללא ילדים, אז ההכנסה נטו שלהם לנפש סטנדרטית היא כ-8,000 ש"ח, ולכן הם קופצים לעשירון 7-8. אבל,
2/
אם הם זוג+1, אז ההכנסה נטו לנפש סטנדטית יורדת ל-6,000 ש"ח. חזרה לעשירון 6. אגב, אם הם זוג+2, אז הם יורדים לעשירונים 4-5.
אם ניקח לדוג' את ד"ר גולן ואותי, אז התוספת של 4 ילדים מורידה אותנו ב-3 עשירונים בהכנסה לנפש סט'. (שווה כל שקל!!! 😎)
אוקיי, אז הרבה אנשים מבזבזים הרבה זמן ברשת בניסיון לשכנע אנשים אחרים מדוע הדעה שלהם נכונה.
אז אם כבר עושים את זה, בואו ננצל את ההזדמנות (שיש לי חצי שעה די פנויה) ונלמד קצת על התיאוריה הכלכלית מאחורי שכנוע.
מתחילים שרשור על אחד הנושאים החמים בתיאוריה כלכלית/תורת המשחקים... 👇
אז כפי שהתמונה הסגירה, הנושא שלנו הוא
Bayesian Persuasion
ובשפת הקודש: שכנוע בייסאני.
השרשור מתבסס על הדוגמא המרכזית במאמר משנת 2011 שהתפרסם ב-AER (וכבר נושק ל-2000 ציטוטים! למאמר תיאוריה בין 10 שנים! יענו, זה הביונסה של מאמרי תיאוריה).
אז מה זה שכנוע בייסאני?
נניח ואתם שופטים במשפט, ואתם רוצים פשוט לתת פסק דין טוב: אם תרשיעו אדם אשם או תזכו אדם זכאי, תקבלו סמיילי מחייך (1), לחילופין, אם תרשיעו אדם זכאי או תזכו אדם אשם תקלבו סמיילי עצוב (0).
הסטטיסטיקה אומרת ש-30% מהאנשים נגדם מוגש כתב אישום הם אשמים, היתר זכאים.
הטענה של זוכמן (שלא ברורה לי עד הסוף) היא שיש הערכת-יתר מובנית של העלייה בשכר עבור בעלי שכר נמוך. לכן, לטענתו, אם מסתכלים על שכר לפי השכלה/מיומנות מקבלים תמונה הפוכה שמצבם של בעלי השכר הנמוך השתפר בצורה פחות מהיתר (תחת ההנחה שעובדים עם השכלה/מיומנות נמוכה הם גם בעלי השכר הנמוך).
מנגד, ייתכן והגיל משחק תפקיד יותר משמעותי (גיל צעיר, קרי 16-24 -> שכר נמוך), וכאשר מבצעים חתך לפי גיל מקבלים תמונה בה דווקא מצבם השתפר בצורה המשמעותית ביותר.
השאלה שאנחנו שואלים במאמר הנוכחי היא: כיצד מספר שלבי הסינון משפיע על תוצאותיו?
המוטיבציה התחילה מכך שחברות הייטק רבות עושות סינון >>
נרחב ומרובה שלבים.
אז שאלנו את עצמו: למה בעצם? האם אנחנו יודעים להגיד משהו על היעילות של תוספת כל שלב? הרי כל שלב מוסיף עלות (על המסנן והמסוננים), וגם גורם להטיית בחירה, אז למה צריכים הרבה שלבי סינון?