מכלית טובעת לאיטה מדדה לפתח נמל, כשבמגדל הגשר שלה נעוץ מטוס אויב, ועוד מטוס בירכתיים. על סיפונה מסיבת מלחים שיכורים. היא נגררת ע"י שתי משחתות לצלילי גלן מילר ואלפי תושבים מריעים.
זאת תמונת הניצחון הבריטית של השיירה המכרעת למלטה, מבצע פדסטל (Pedestal) החודש לפני 80 שנה.⬅️
מבצע פדסטל יצא לדרך בהוראה אישית של צ'רצ'יל ובניגוד מוחלט לדעתם של ראשי הצי. מבצע התאבדות לפרוץ למלטה "בכל מחיר".
ביולי 1942 הודיע מושל האי, הלורד גורט, כי האי הנצור יילחם עד הרגע האחרון. אבל בקרוב יאזל המזון (שהוקצב לפי 6 מנות לאדם לשבוע) ואזל הדלק עבור המטוסים.⬅️
האי היה נתון להתקפות בלתי פוסקות של מטוסים גרמנים ואטלקים. בחודש אחד ב-1942 נפלו על ואלטה הבירה יותר פצצות מאשר הוטלו לכל אורך הבליץ על לונדון.
האי היווה עצם בגרונן של מעצמות "הציר" והווה "נושאת מטוסים שאין להטביעה" שממנה תקפו מטוסים את השיירות לצפון אפריקה ובסיסים ביבשת⬅️
אך אם לא להטביע, ניתן להרעיבה. ושיירה אחרי שיירה כשלו ולא הגיעו לאי.
נפילתו הצפויה הייתה עתידה להוות מכה אדירה ברצף מפלות שספגו הבריטים מאז סוף 1941 בים, במזרח הרחוק ובאפריקה. יוקרתם הייתה בשפל והניצחון רחוק מלהיות מובטח. צ'רצ'יל שגם מעמדו מבית התערער, לא היה מוכן להרשות זאת.⬅️
הבריטים התארגנו בחופזה להוציא שיירה שהייתה למעשה הכוח הגדול ביותר שהעמידו לקרב בים במלחמה. 4 נושאות מטוסים (מתוך השבע שהיו להן) עם 2 אניות מערכה 7 סיירות, 32 משחתות וספינות רבות נוספות ועוד צוללות. והעיקר- 14 אניות סוחר, כשחשובה מכל המיכלית אוהיו, מכלית אמריקאית שהגיעה לאירלנד⬅️
והבריטים פשוט התחננו לאמריקאים שיחכירו אותה. הנפט שעליה נועד לאפשר את המשך הלחימה של מלטה ומטוסיה.
הצי שהעמידו הבריטים היה גדול למשל מזה של כל אחד מהצדדים בקרב מידווי, שנערך מעט קודם.
הם זרקו לקרב מה שהיה להם.
ב-10 באוגוסט 1942 נכנסה השיירה לים התיכון, שבו היו לציר 600 מטוסים.⬅️
זה התחיל ביום שמשי שקט ורגוע, אולם עד מהרה הפך לגהנום. בבוקר היום השני בימה"ת ירתה צוללת גרמנית 4 טורפדו לעבר נושאת המטוסים איגל שטבעה במהירות לנגד עיני המלחים באניות הקרובות שהבינו ש"עכשיו זה רציני".
מפה ואילך זרקו הגרמנים והאטלקים כל מה שהיה להם על השיירה.⬅️
כשתקיפה אווירית פגעה בנושאת מטוסים נוספת, אינדומינייטבל, הצליחו אנשיה להשתלט על האש. אולם פה הגיעה מפקד הכוח, אדמירל סייפרט, שהוא לא מוכן לאבד את כל כוח נושאות המטוסים של ברטניה ושלח אותן חזרה, יחד עם אניות המערכה, האניות הגדולות ביותר בצי, אך שבלי חיפוי אווירי הן פגיעות ביותר⬅️
לברטניה אמנם היו נושאות מטוסים, אולם המטוסים שעליהן היו סוג ב' ו-ג'. לא משהו שמתחרה בקו הראשון הגרמני. הן ימשיכו לשגר את מטוסיהן לתקיפת בסיסים איטלקים וספינות ולהפריע לתקיפת השיירה, אולם מראה האניות הענקיות פונות אחורה הוריד את המורל בשיירה.
במיוחד בקרב אנשי צי הסוחר. אלו נחשפו⬅️
לאותן הסכנות בדיוק כאנשי הצי בלי שיזכו להכרה ותמורת שכר זעום. אנשי צי הסוחר, שטווח הגילאים שלהם היה בין 14 ל-62, המשיכו הלאה.
ואם חשבו שלפחות הרע מאחוריהם, הגיעו 12 שעות מהקשות בתולדות הצי הבריטי.
נסיון התקפה של ספינות שטח נהדף שימש הסחה לתשיפה אווירית. אחריה ירדו הדמדומים⬅️
ואז הגיעה הצוללת האיטלקית אקסום. באחת התקיפות המוצלחות במלחמה בכלל הפגעה בתוך דקות בשלוש ספינות, 2 סיירות ובהן ספינת הדגל של מפקד כוח הליווי וחשוב מכך, בכלי החשוב ביותר במבצע, המיכלית אוהיו. נראה היה שהלהבות שפרצו ממנה סימלו את כשלון המבצע, אולם בתוך דקות השתלט הצוות עליה⬅️
עם רדת העלטה פשטו סירות טרפדו מהירות ועשו שמות בספינות.
אחרי שמספר ספינות טבעו, החליט מפקד שייטת ספינות הסוחר לפנות לאחור ושתי ספינות באו בעקבותיו. משחתת רדפה אחרי הספינות ואילצה אותן לשוב באיומים.
המעבר בקרבת תוניסיה היה פתוי מסוים לצוותים.
היא הייתה עוד תחת שלטון משטר וישי⬅️
ויותר מקברניט אחד הרהר באפשרות להסגיר ספינה פגועה. קברניט הסיירת מנצ'סטר החליט לעשות כך בלילה. הוא הבין שהספינה שנזוקה קשה ושטה באטיות ועם עלות השחר תהווה מטרה קלה. הוא פקד על אנשיו לנטוש את הספינה ולהטביעה ולשוט לתוניס לשבי וישי.
סביר שבכך הציל את כולם ואנשיו נותרו אסירי תודה⬅️
עד סוף ימיהם. אולם מספר חודשים לאחר מכן הועמד לדין צבאי והודח. שיקוליו היו נכונים בכל מצב כמעט, אך לדברי מפקדיו "לא מנצחים מלחמה בבריחה מהקרב".
קברניט אניית סוחר פגןעה עמד בפני מרד של אנשיו שדרשו לפנות לתוניסיה. הוא דכא את המרד והמשיך. הספינה הפגועה, בריסביין סטאר תגיע למלטה⬅️
לכל אורך הדרך המשיכו הספינות תחת מתקפות בלתי פוסקות ובמיוחד המכלית אוהיו. אך זאת הייתה מכלית חזקה מאד, בנויה ממדורים רבים ועמידה. היא ספגה פגיעות ו"כמעטים" והמשיכה. לבסוף המנוע שלה שותק.
שתי משחתות נקשרו אליה וגררו אותה.
מטוס גרמני שהופל ננעץ בגשר הספינה. מטוס איטלקי בירכתיים⬅️
מפקד כח הליווי, אדמירל בורו נעמד בבוקר בגשר הפיקוד של המשחתת אליה עבר לאחר שהסיירת ששימשה ספינת הדגל שלו נפגעה קשה. כל הנוכחים מגניבים מבטים ומטים אוזן לשמוע משהו והוא משוחח עם הקברניט על רגבי. הגיע הדיווח על האבדות הקשות מהלילה. בלי טיפת רגש אמר "בסדר גמור, המשיכו". וחזר לרגבי⬅️
צ'רצ'יל היה במוסקבה. הוא שמע לעג ועלבונות מסטלין על חוסר התרומה הבריטית למאמץ וחוסר נכונותם להקרבה. זמן קצר קודם הובסה השיירה PQ17 באוקיינוס הארקטי בדרכה לברה"מ. הוא יצא החוצה מהפגישה, קיבל דיווח על האבדות, הורה להמשיך וחזר פנימה.
לבסוף הגיעו למלטה 4 מתוך 14 ספינות סוחר⬅️
ובעיקר המכלית השוקעת בהדרגה, נגררת ע"י המשחתות וממשיכה לספוג מתקפות. האנשים על סיפונה מצאו חביות אלכוהול, שתו וחלקם השתכרו. כמה מצאו ארגז עם כובעי מסיבה, חבשו והאווירה הייתה כמוכת שגעון. אנשי שתי המשחתות הצמודות ידעו שפיצוץ המיכלית יאדה גם אותם. האנשים כמעט לא ישנו 4 ימים⬅️
והתהלכו כסהרורים. קברניט אחת המשחתות חיפש את התקליט העליז ביותר שיש על הסיפון, מצא אחד של גלן מילר והשמיעו ללא הרף בכריזה.
בהתקרבם למלטה נפתחה על הספינות אש מצד מגני האי בשל טעות בזהוי אך למרבה המזל ללא נזק.
הספינות נכנסו לנמל ולטה ב-15 באוגוסט, יומה של סנטה מריה הנחוג באי.⬅️
התושבים יצאו לחגוג ולקבל את פני השיירה.
היו הסטוריונים שראו בתוצאות מבצע פדסטל תבוסה בריטית בשל היקף האבדות.
אולם גם אם מדובר היה בניצחון טקטי למעצמות הציר, הייתה זאת תבוסה אסטרטגית דווקא עבורן.
מלטה קיבלה זריקת חיים ויכלה להמשיך ולעמוד ולהוות מכשול חמור בפני יכולתן⬅️
של גרמניה ואיטליה לתספק את כוחותיהן בצפון אפריקה. בכך סייעו להפוך את הקערה על פיה בחזית זאת בקרב אל-עלמיין, ובהמשך בנחיתת כוחות ארה"ב בצפון אפריקה. בעקיפין תרם כך המבצע להצלת א"י מכיבוש נאצי.
הנחייתו של צ'רצ'יל 'בכל מחיר' לקחה בחשבון את כלל המשמעויות מנפילתו האפשרית של האי⬅️
משמעויות אסטרטגיות להמשך הלחימה, למעמדה של בריטניה וליכולת העמידה שלה ולאמון של בעלות בריתה בה.
לכן הכריע נגד האדמירלים
שלו. אלו מצידם ואנשיהם ביצעו את המשימה בדבקות אדירה, תוך הפגנת מנהיגות וקור-רוח עד היעד. #פידצבא
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
היום לפני 79 שנה ביקר גנרל בבי"ח שדה בסיציליה. התעניין במצב החיילים והתלוצץ. עד שנתקל בחייל שישב על מיטה. כשנשאל למה הוא שם, מילמל החייל "העצבים". הגנרל התפרץ, הכה אותו, צעק שיעוף לחזית ושלף את אקדחו לעברו. כשנדחף החוצה ע"י מלוויו מילמל "אין כזה דבר הלם קרב. זאת המצאה של יהודים">
בפעם השניה בתוך שבוע הכה ליוטננט ג'נרל ג'ורג' ס.פאטון חייל שאושפז בבי"ח בשל הלם קרב.
שבוע קודם ביקר בבי"ח שדה 15. הוא נתקל בחייל החי"ר צ'ארלס קול, ששמונה חודשים קודם גויס לצבא וכבר התלונן מספר פעמים על קשיים נפשיים. באותו יום בכלל סבל ממלריה ומחום של 40⁰. אבל לגנרל פאטון אמר>
שאינו יכול לשרת בגלל מצבו הנפשי. בתגובה ספג צעקות וסטירה. כשיצא פאטון מהאוהל שמע את החייל ממרר בבכי. הוא חזר פנימה וסטר לו שוב.
ב-10/8 הגיע לביקור בבי"ח 93 ושם פגש את סמל פול בנט, שהיה חייל מקצועי שהתנדב לצבא עוד ב-39' ושרת כסמל קשר בגדוד תותחנים. הוא פונה בניגוד לרצונו ע"י>
שני ראיונות מעניינים של קצינים אוקראינים בדימוס מספקים בעיני כמה תובנות על המלחמה, ששווה להרחיב בהן.
קולונל סרגיי גרבסקי הוא פרשן מוכר, אך הראיון שלו בפודקאסט יחד עם האנליסט מייקל קופמן אפשר מבט רחב על סוגיות שונות. הראיון עם הגנרל בדימוס סרהיי קריבונוס מספק עוד זוויות>
1/25
יש להדגיש ששניהם קצינים שהתגייסו עוד בזמן ברה"מ והופרשו מהצבא לאחר שזלנסקי נבחר. שניהם מזוהים כמבקרים שלו ובמיוחד קריבונוס. יודגש שמדובר בביקורת על ההערכות למלחמה ולא בשום אופן על הנהגתו ובחירותיו בזמן המלחמה.
גרבסקי מעלה נקודה מעניינת בקשר להערכה שלו וחבריו ערב המלחמה>
2/דווקא משום שהיו בקיאים בהיערכות הכוח הרוסי, היקפו ומצבו התקשו להאמין שתהיה פלישה. "למדנו באותם בתי"ס צבאיים, לא ככה נערכים לפלישה". ההיערכות הרובית לא הסתדרה עם התוכניות הרוסיות- שגם אותן הכירו. אם כבר- העריכו שישלימו מוכנות בסוף אפריל.
המודיעין הצבאי הביא את התכניות הרוסיות>
היום לפני 77 שנה הוטבעה ספינת צי ארה"ב אינדיאנפוליס, במה שהיה לא רק לאבדן החיים הגדול ביותר בתולדות הצי האמריקני כתוצאה מהטבעת כלי יחיד, אלא גם הוביל להתקפת הכרישים המתועדת הגדולה בהיסטוריה.
הספינה הגיעה לאי טיניאן באוקינוס השקט במשימה של הובלת מטען סודי ביותר>
שלימים יתברר כחלקים מפצצת האטום הראשונה שתוטל על יפן.
משם יצאה לפיליפינים. באמצע הדרך, קצת אחרי חצות 30/7 היא הוטבעה בירי טורפדות מצוללת יפנית, I-58. היתה זו הספינה הגדולה האחרונה שהצי אבד במלחמה.
הספינה התהפכה וטבעה בתוך 12 דקות. 300 מאנשיה נלכדו וירדו מיד למצולות.>
כ-900 אנשי צוות ניצלו מהתקיפה ומטביעת הספינה. לא לכולם היו סירות הצלה ולרבים אף לא היו חגורות הצלה מפאת מהירות הטביעה.
לקח לצי זמן להבין שהספינה אבדה ובכלל לחפש אותה. הניצולים נסחפו 3 ימים בים עד שנמצאו במקאה ע"י מפציץ סיור מדגם ונטורה שהזעיק ספינות ומטוסים.
רק 316 נותרו בחיים>
אתמול לפני 20 שנה החל משחק המלחמה הגדול, היקר וכנראה המפורסם ביותר אי-פעם. הוא הסתיים כמו כל משחקי המלחמה- תלונות למינהלת. יש דברים שגם השקעה של רבע מיליארד דולר לא תשנה.
"אתגר המילניום 02" נועד לבחון את תכנית הטרנספורמציה של צבא ארה"ב לזרועותיו ואת המערכות ותפיסות ההפעלה החדשות>
הדברים התגלגלו קצת אחרת. התרגיל נערך לאחר שהקונגרס(!) חייב את משרד ההגנה לבחון את כל "הפטנטים החדשים" שלו, כתנאי להמשך תיקצובם.
הוא תוכנן כשילוב של סימולציות עם תרגילים של כוחות משמעותיים בשטח.
מפקד התרגיל חיפש כמפקד הכוח האדום ("האויב") את האיש הכי רציני שיש ובחר אותו אישית>
>ליוטננט גנרל בדימוס פול ואן ריפר היה נחת מהסרטים (או הסיוטים). איש רציני להחריד וככה הוא התייחס לתפקיד.
הוא בנה כוח אויב (למדינה שדימתה מודל עראקי/איראני) שניצל כל תורפה אפשרית של הכוח הסופר מתוחכם שמולו.
מרגע שנפתח התרגיל פעלו כוחותיו ללא חתימה אלקטרונית, עם רצים על אופנועים>
מי שעוקב אחרי המלחמה באוקראינה שומע בחודש האחרון שלושה דברים בעיקר:
1.הימארס כשובר שוויון.
2.המתקפה הרוסית במזרח נעצרה. 3. מתקפת הנגד האוקראינית בחרסון ממשמשת ובאה.
אני אשאל פה- האם באמת האמירות האלו נכונות?
אמל"ק:
1.כנראה, אבל.
2.כן, אבל...
3.לא. היא כבר כאן.
⬅️
החל מ26/6 עושה הצבא האוקראיני שימוש ברקטות מונחות לטווח של 85 ק"מ, הנורות ממשגרים ע"ג משאיות, הימארס, או משגרים זחליליים M270- אותו רעיון, כפול רקטות וקצת פחות נייד.
בשבועיים הראשונים דווח על 30 תקיפות של יעדי איכות⬅️
במיוחד מרכזי תחמושת של הארטילריה הרוסית, שעד אז כתשה את המגנים האוקראינים ומפקדות.
המפה הזאת מראה את יעדי התקיפות באותם שבועיים. ניכר שעיקרן היו באזור דונייצק ולוהנסק. ברור שהאוקראינים רצו בעיקר לעצור את המתקפה הרוסית, אך ניתן לשער שהם גם ירו על מטרות שכבר היו מוכנות⬅️
כמה תובנות מהנעשה במלחמה באוקראינה בהמשך להתפתחויות מהימים האחרונים.
אני חושב שאפשר לזהות דפוסי פעולה של הצדדים ברמה המערכתית-אסטרטגית ולאן הם הולכים. ומה הקו המחבר בין אי הנחשים, חרסון והדונבאס ואולי גם לאן מכאן (על אף שכידוע, מיום שחרב בית המקדש הנבואה ניתנה לקציני מודיעין) ⬅️
נתחיל מהחזית היותר מדוברת אך אולי פחות חשובה, דונבאס. בימים האחרונים הודיעה רוסיה על השלמת כיבוש מחוז לוהנסק. לאחר לכיבוש העיר סברדונצק שהחזיקה מעמד שבועות ארוכים, נסוגו הכוחות האוקראינים מהעיר לישצ'אנסק, כדי להמנע מכיתור. אין להמעיט בהישג הרוסי, אך אין לצאת מפרופורציות.⬅️
המפות האלו של @Militarylandnet מראות מה השטח שנכבש בין היום ה-114 למלחמה ליום ה-130 (שלשום). בסופו של דבר, בחודשיים וחצי בדונבאס נכבש שטח בגודל של 1500 קמ"ר, מעט פחות משטח רמה"ג, ובמחיר עצום.⬅️