הפיצוצים בצינורות הגז בין רוסיה לגרמניה (nord stream 1&2) נותנים לנו הזדמנות מצוינת לבחון מימד לחימה שעד כה לא זכה כל כך לתשומת לב, אך מסתבר שיש כבר כאלו שנתנו לו שם משלו:
״לוחמת קרקעית הים״ או seabed warfare אם תרצו בלעז.
אין לנו באמת מושג מי פגע בצינורות אבל על הפרק שני חשודים מיידיים - הרוסים והאמריקאים.
מה שאפשר להגיד ברמת וודאות גבוהה זה שהסיכוי ששני צינורות ייפגעו במקביל בשלוש נק׳ באופן ״טבעי״ זהה לסיכוי ש״בטעות״ ינחת אדם על מאדים בלי שהוא התכוון לכך. הצנרת מאוד מאסיבית ועוד מחוזקת בבטון
ישנן טענות שחיישנים סייסמולוגיים קלטו פיצוצים מהאזור ממש לפני שהתגלתה הדליפה, והרי לכם הוכחה לכך שמישהו טיפל בצינורות. אזור הפגיעה נמצא בעומק של כ-70 מ׳ מה שבהחלט מאפשר לפגוע בו עם מגוון אמצעים - מצד אחד מספיק עמוק לפעול עם צוללת ועם רכב תת מימי אבל מספיק רדוד בשביל צולל מקצועי
בעוד נורד 1 פעיל מאז 2011 נורד 2 עדיין נמצא בתהליכי בנייה, ולא הזורם בו עדיין גז, והוא ככה״נ היה מלא בגז אינרטי כל שהוא.
אגב, מסתבר שאולי זו לא הפעם הראשונה שניסו לפגוע בצינור וכבר ב-2015 הגלה ע״י השוודים רכב תת מימי עם חומר נפץ בסמיכות לצינור.
אז למה ארה״ב ורוסיה החשודות העיקריות? כי כדי לעשות את זה צריך יכולות של מעצמה.
אה כן, וגם בגלל הסרטון הזה מחודש פברואר שבו ביידן לכאורה (או במפורש) מאיים כי ״לא יהיה יותר צינור, במידה ורוסיה תפלוש לאוקראינה…״
אבל מסתבר שגם אם המונח seabed warfare חדש יחסית, התופעה איננה חדשה כל כך. ויקיפדיה מציגה דף דליל מאוד עם אזכורים החל מ-2021, ולא ניתן למצוא הרבה אזכורים מוקדמים יותר. הכי מוקדם שאני הצלחתי להתחקות הוא ככה״נ מהספר ghost fleet שפורסם ב-2016, ומתאר לחימה עתידית בין ארה״ב וסין
למעשה, טיפול בתשתיות תת מימיות כמאמץ מלחמתי הולך אחורה כבר לסוף המאה ה-19, כאשר ניסיונות לניתוק כבלי טלגרף תת מימיים אירעו כבר במלחמה בפסיפיק בין פרו וצ׳ילה (1879-84).
עם פרוץ מלחה״ע ה-1 הבריטים הוציאו לפועל תכנית לבידוד גרמניה מבחינה תקשורתית, בין השאר ע״י ניתוק כבלים תת מימיים
כבלי תקשורת תת מימיים מהווים נושא חם גם בשנים האחרונות, כאשר נשמעות טענות חוזרות כי אוניות מחקר רוסיות, ובעיקר האונייה yantar, נצפות יותר ויותר בשהייה מעל אזורים בהם מונחים כבלי תקשורת בין לאומיים.
אז מה הלאה? אפשר להעריך ש״לוחמת קרקעית הים״ תלך ותתפתח מהסיבה שהיא מתאימה מאוד לסגנון הלוחמה ההיברידית - הפגיעה היא קשה ובהרבה פעמים בלתי הפיכה וניתנת להכחשה באופן מלא. קשה מאוד להוכיח מי תקף מה ועוד יותר קשה לייצר מערכי הגנה על אלפי ק״מ של צנרת/כבלים בעומק של מאות מטרים ויותר.
ככל שתחום הכלכלה הכחולה, כריית המשאבים (לא רק גז) והחקלאות הימית ילך ויתפתח, יווצרו אפשרויות חדשות למי שמחפש איפה לפגוע.
אז מה אצלנו אתם ודאי שואלים? טוב תודה, הכל בסדר. עשרות ק״מ של צנרת גז מונחת על קרקעית הים ומהווה כמעט 70% מהחשמל שאתם צורכים.
מישהו מגן עליה? תנחשו לבד…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
#פידצבא
בשבועות האחרונים אירעו שני נסיונות איראניים ״לגנוב״ כלי שייט בלתי מאויש (להלן כשב״מ) אמריקאי. האירוע מציף את אחד הויכוחים הגדולים בעולם הבלתי מאוישים ומידת הסיכון הנשקפת מתפיסה של כלי כזה ע״י האויב, אז יאללה בואו נחפור על זה קצת…
תקציר הפרקים הקודמים:
בערך באמצע השנה שעברה, הקים הצי החמישי כח משימה חדש - CTF 59 , שמשימתו היא הפעלת כלים בלתי מאוישים על מנת לממש את החזון של ״אוקיינוס דיגיטלי״ - תפיסה שמטרתה לשלוט ולבקר בכל מה שמתרחש באזור הפעילות של הצי החמישי ע״י צי של כלים בלתי מאויישים שפועלים 24/7.
מתחילת השנה מפעיל כח המשימה מגוון כלים מסוגים שונים, ואת הנתונים הוא מעבד בשני מרכזי שליטה ובקרה - האחד במפקדת הצי החמישי בבחריין, והשני בעקבה. החזון של אדמירל בראד קופר הוא לדעת כל מה שקורה בים, כל הזמן, וזאת ע״י היתוך מידע מבוסס AI של כל הנתונים שמגיעים למרכזי השליטה.
לרגל 40 שנה למלחמת פוקלנד/מלווינס #פידצבא בשרשורים מיוחדים על היבטים שונים במלחמה.
בהמשך לשרשור המצוין של @oren_theace שהתמקד במהלכי המלחמה באופן כללי, ובעיקר על "מידווי שלא היה", ראיתי לנכון ברוח השבועיים האחרונים להרחיב קצת על תקיפת האוניות הבריטיות ע"י הארגנטינאים.
כצפוי ממלחמה שאירעה במרחק רב מבריטניה, הצי הבריטי היווה גורם משמעותי מאוד ולמעשה אפשר את הלחימה רחוק כל כך. כוח משימה בהרכב של 2 נושאות מטוסים, בליווי משחתות, פריגטות, צוללות גרעיניות, אוניות נחיתה ואוניות סיוע אזרחיות רבות (127 כ"ש) יצא לכיוון האיים מנמלים שונים.
כחלק מהכוח הימי הופעלו כוחות אוויריים שהתבססו בעיקר על מטוס התקיפה הממריא אנכית – הארייר, וכוחות מוסקים ששימשו לביצוע פעולות של היחידות המיוחדות והמארינס. כוחות אוויריים נוספים הופעלו מבסיס אשר נמצא באי אסנסיין במרכז האוקיינוס האטלנטי (עליהן כתב @amitlidor בצורה נפלאה)
#פידצבא בשרשור זיכרון מיוחד ל #יוםהזכרון
והפעם על קרב פחות ידוע של חיל הים שלמרבה ההפתעה נערך בכלל... בנגב!
קרב בית עפא לא היה הירואי במיוחד. יש כאלה שאפילו יכנו אותו קרב כושל, שכן ההתקפה על הכפר נשברה והכוחות נסוגו ולא השלימו את משימתם. אבל במידה רבה זה קרב שעיצב את חיי.
בית עפא היה כפר ששכן כ-2 ק"מ ממזרח לקיבוץ נגבה בסמוך למשטרת עיראק-סווידאן, ובמסגרת הפלישה המצרית לארץ, היה חלק מהרצועה שניתקה את הישובים היהודיים בנגב ממרכז הארץ. בכפר ישבה מפקדת חטיבה מצרית, ועל כן במסגרת מבצע "מוות לפולש" (קרבות עשרת הימים) נערך צה"ל לכיבושו ולפריצת הדרך לנגב.
בין ה-8-15 ליולי נערכו מספר ניסיונות לכיבוש הכפר ע"י כוחות של חטיבת גבעתי ושועלי שמשון, אשר נכשלו כולם.
ההתקפה הגדולה ביותר אירעה בליל ה-17-18 ליולי והייתה מורכבת מגדוד 54 של חטיבת גבעתי, ופלוגה של חיל הים שהוקמה במסגרת הכוונה להקים חיל נחיתה. הפלוגה הורכבה ממספר מחלקות שונות.
אז עברו יומיים מאז שהתפרסמו התמונות של ה #Moskvacruiser לפני ששקעה למצולות, ואפשר להוציא שרשור במסגרת #פידצבא עם ניתוח של מה כנראה קרה שם. הניתוח מבוסס על מגוון פרשנויות ותמונות שהתפרסמו ברשת (הפניות בסוף), בתוספת תובנות שלי.
למי שלא קרא, אני ממליץ להתחיל בשרשור הקודם שלי שתיאר את מה שככה"נ הוביל לפגיעה:
אם צלחתם את שני השרשורים הקודמים אז אפשר להתקדם לעדויות המצולמות שהתפרסמו. בתמונה ניתן לראות את המוסקבה, כאשר היא נוטה על צידה השמאלי בזווית של כ-15 מעלות, ושקועה באופן משמעותי ביחס לגובה הרגיל של קו המים (הקו המרוסק בתמונה השנייה). האונייה ריקה מאנשים ואין פעולות הנצלה בשלב הזה.
המלטים הללו הם מלטים בגודל בינוני (מוטת כנפיים 12 מ'! ופיילוד של 150 ק"ג) ומשמשים למטרות איסוף ותקיפה. האיסוף הוא בעיקר ויזינטי אבל יש פיילודים גם של מכמים או סנסורים מסוגים שונים. כמו כן יש גרסאות של התקנת אמצעי תקיפה - בעיקר מיני טילונים מוכווני לייזר שהמלט מציין לעצמו.
על בסיס הנתונים הללו אפשר להסיק בקירוב מה היה תפקידם של הכלים במבצע (שוב מדגיש כי הכל הערכות שלי) 1. מדובר במבצע מתוכנן. זה לא משהו שמאלתרים אותו על הרגע. 2. המלטים הללו לא יכולים להטעות את מערכות המכמ ו"להתחפש" לטילים לטובת הרוויה של המערכות. הם טסים גבוה מידי ולאט מידי.
הבית מסודר (יחסית), השולחן ערוך (סוג של) ואחרי תכנונים ומחשבות של יום שלם... להלן השרשור המלא לניתוח *ה*אירוע בזירה הימית של המלחמה באוקראינה עד כה - הטבעת הסיירת הרוסית מוסקבה מדגם סלבה. #פידצבא מנתחים
אזהרה - מדובר בשרשורפלצת, אבל מבטיח שאנסה להיות מעניין
על מנת להבין את האירוע נסביר שלושה נושאים: 1. מה זה טיל ים ואיך הוא פועל 2. איך מתמודדים עם טיל תוקף 3. איך בנויה ספינה ולמה היא טובעת
לבסוף נסביר מה (אולי) קרה - מדגיש כי מדובר בהערכה שלי, המבוססת על מקורות גלויים וניסיון, ולא בידיעות מודיעיניות מדויקות על מה אירע בוודאות.
אז מה זה טיל ים (או שטח כפי שהוא נקרא לפעמים)?
כאמור, טיל כזה מיועד לפגוע בכ"ש, ולכן בדרך כלל הוא מבוסס ראש ביות מכ"מי. כלומר - הטיל נורה לאזור מסוים בים בו אותרה מטרה, שם הוא פותח את המכ"ם שלו ומחפש את המטרה. מרבית הטילים היום משתמשים במכ"ם בתדר X (כלומר 8-12 ג'יגה הרץ).