Thread by @GadiTaub1

אז למה דווקא הונגריה?
הויכוח על הונגריה חשוב לא בגלל הפרטים, אף שאין לזלזל בהם. הוא חשוב בגלל העיקר. והדבר הראשון שצריך לומר בו, הדבר שאותו טורחת תעשיית השקר לסלף, הוא בעצם פשוט: הונגריה הרבה יותר דמוקרטית מישראל. לא קצת. לא בשוליים. בכמה סידרי גודל.

זה בעצם דבר שקל מאד להראות: בהונגריה אזרחים מחליטים בכל העניינים הלאומיים החשובים שלהם, באמצעות נציגיהם ברשויות הנבחרות. הם בחרו במפלגת השלטון שלהם, פידס, ברוב עצום.

אצלנו לעומת זאת השופטים הם בעלי כוח ההכרעה האחרונה, כלומר הריבונות, ורובם שותפים להשקפת עולמה של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. לכן כל כך הרבה דברים – ממדיניות ההגירה דרך שוק הנדל"ן, מענישת מחבלים, ועד היכולת לפקח על גופי האכיפה – מתנהלים באופן כללי בניגוד לרצונם של רוב האזרחים.

ועם זאת הונגריה היא מדינה פחות ליברלית מישראל – לא הרבה פחות, אבל פחות. לא בכל התחומים, אבל בכמה תחומים (יש גם תחומים שבהם אנחנו פחות ליברליים). גם כל זה, אגב, לפי רצון אזרחיה. אבל זה ששם השלטון מייצג את דעת הרוב, לא אומר שהמיעוט נרמס.

מצבו של המיעוט היהודי בהונגריה, למשל, טוב ממצבם של היהודים בדמוקרטיות של מערב היבשת. שלא כמו צרפת או שוודיה, בהונגריה אין צורך בשמירה חמושה על בתי כנסת, ופסטיבלים של תרבות יהודית נערכים באוויר הפתוח ברחובות הערים הנסגרים לתנועה לשם כך.

ואולי אין המחשה טובה יותר לגודל הסילוף שמאחורי ההפחדה ההונגרית מן העובדה שממשלת אורבן סירבה בעקביות לכל קואליציה עם השמאל הקיצוני – מפלגת יוביק האנטישמית והנאצית, שדרשה שהממשלה תערוך רשימה של היהודים במדינה (דרישה שכמובן לא מומשה).

ואילו השמאל, יפה הנפש, הליברלי, הסוציאליסטי והטהור – דווקא לו לא היתה בעיה *להתאחד* עם יוביק למפלגת-על בעלת שישה ראשים, בניסיון להפיל את אורבן.

אבל מכל זה – הקומבינציה של יותר דמוקרטיה ופחות ליברליזם (בתחומים מסויימים) – אתם יכולים להבין את הפיתוי של האליטה הישראלית להפוך את הונגריה למוקד ההיסטריה שבשמה מוכן עכשיו העשירון העליון לשרוף את המועדון.

כי הקבוצה הכי ליברלית-בעיני-עצמה בישראל, שהתרגלה לכפות את רצונה גם כשהציבור לא רוצה בו (והאמת - גם כשהרצון הזה שלה לא ליברלי כפי שהיא מציירת אותו), חוששת בדיוק מהמצב הונגרי: דמוקרטיה שתגביל את הליברליזם, כלומר הכרעה בידי כלל הציבור שאינו שותף להשקפותיה הליברליות.

החשש הזה ברובו נטול יסוד. הונגריה היא עדיין מדינה ליברלית במידה רבה (למרות התיאור המתריס של ויקטור אורבן "דמוקרטיה לא ליברלית"), וישראל ליברלית ממנה באותם תחומים שחשובים לאליטה הישראלית. כזאת היא גם תישאר. אבל את זה האליטה לא יודעת.

כי האליטה שחרדה יותר מכל מפני הציבור, הפסיקה להקשיב לציבור שממנו היא חרדה. היא גרשה את קולו מכל תיבות התהודה שלה, והפכה אותו בדמיונה (בעידודה, ליבוייה, והינדוסה של ה"עיתונות" המשחיתה) לדמון איראני, פנאטי, צמא דם, עברייני וגם מושחת.

לכן, קצת יותר דמוקרטיה נדמית לה כהרבה יותר איראן, ואין לה שום דרך לדמיין את רצון הרוב שלא כ"עריצות הרוב" – החשוך, כמובן.

כך הפכו ההפגנות את החרדה הדמיונית לבהלה הממשית, ואת הבהלה הממשית לאורגיה של שינאה לוהבת, שהיא כר פורה להסתה נמוכת מצח של דמגוגים שמאליים נטולי השכלה, העוטפים את ההסתה הפרועה כנגד רובו של הציבור, באיצטלא המתחסדת של "הצלת הדמוקרטיה".

האירוניה היא שהציבור שממנו סולדת האליטה בכזאת בחילה עמוקה הוא דווקא ציבור סובלני. בהרבה מובנים הוא יותר סובלני מהאליטה שהדליקה את אבוקת הסובלנות באור כל כך בוהק עד שהיא תשרוף ותשתיק כל דעה שלא שותפה לה ב 100% - תשתיק בעוון העדר סובלנות, כמובן.

אבל הדיבורים על "הונגריזציה" אינם רק מטאפורה לחרדותיה של האליטה. הם גם מפת דרכים למאבק מן הסוג הזה. כי מי שיביט בהונגריה הממשית, יגלה תחושה משונה של דז'ה וו.

כל המאבק הזה נגד הדמוקרטיה, המתחפש למאבק להצלתה, התרחש כבר שם, אם גם בהקשר אחר, כי את הונגריה השמאל האירופי שונא *בדיוק בגלל* התעקשותה על הדמוקרטיה. וזה הרי המפתח להבנת כל העניין.
המאבק שקראתי לו #ניידיםונייחים הוא אותו מאבק כאן ושם.

איחוד אירופה מתעב את ויקטור אורבן ופידס עוד מהימים שלפני משבר הפליטים של 2015. הם מתעבים אותו מפני שהאימפריה ההבסבורגית החדשה המכונה "האיחוד האירופי", כופה את עצמה על מדינות הלאום ללא הסכמת אזרחיהן, באמצעות רשת שתוווים – אתם יושבים? – משפטנים כמובן.

בית הדין האירופי לצדק – בג"צ של אירופה – חוטף לעצמו סמכויות שאינן נתונות לו באמנות של האיחוד וקובע בשביל עמי אירופה את החוקים שלאורם יחיו. חלקם מסכימים במשיכת כתף. חלקם רוטנים. רובם לא יתמרדו וימחו מעט מאד.

אבל הונגריה התייצבה מול כל זה יותר ממדינות אחרות (אם כי, בניגוד לבריטניה האמיצה והדמוקרית, הונגריה לא מאיימת לעזוב). היא מבקשת לראות את האיחוד לא כמדינת על, אלא כברית של מדינות ריבוניות, ודמוקרטיות, שאזרחיהן קובעים את גורלם. וזה הבדל גדול.

ולכן האיחוד האירופי לא מפסיק להפגיז את הונגריה בהליכים וסנקציות ושאילתות בטענות שהיא מפרה את שלטון החוק, אינה דמוקרטית מספיק, פוגעת בחופש הביטוי בזכויות אדם או באקדמיה, או במיעוטים או במה שלא תרצו. חלק מזה נכון (וחלק מזה נכון על עוד מדינות באירופה, לפעמים ביתר שאת).

אבל זאת לא באמת הבעיה. זה התירוץ. הבעיה היא שהונגריה עצמאית מידי ושומרת על רצונם הדמוקרטי של אזרחיה בקנאות גדולה מידי בשביל האיחוד. ההונגרים מסרבים להשתתף במכירת החיסול המוסרת את ריבונותם של עמי אירופה לידי שופטים בלוקסנבורג ופקידים בבריסל.
למה כל זה מוצג אצלנו במהופך?

כי ה"עיתונות" ניזונה מהאקדמיה. והאקדמיה באירופה שמאלנית כמו האקדמיה הישראלית, והיא מגוייסת כדי לייצר ספרות "מחקרית" שתציג את הונגריה כאוייבת הקידמה והליברליזם, ובכלל זה, כמובן, אוייבת הדמוקרטיה.

את החומרים "המחקריים" האלה צורכים פרופסורים ישראלים, מעבדים אותם עבור אירגוני תעמולה מסוגו של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" ואלה אורזים אותם באריזה נוחה לעיקול בידי עיתונאים שהשכלת מעותה, והיכולים ללעוס את החמור המדולל ולהגיש אותו לקהל כעיסת סיסמאות בכפית גרבר.

בסוף כל זה הופך לטבלאות שיקריות שימושיות בעיקר להפחדת הציבור, ראיונות ילדותיים עם איזו פרופסורית למגדר בהארץ שמתארת את עצמה כסולז'ניצין (כי הונגריה גירשה מתחומה (בצדק) את האוניברסיטה החתרנית של ג'ורג' שורוש, שהם היא לימדה על מגדר), או כתבות עם שופט אלמוני, כנראה מחוג חבריו…

…הארכי-אנטי-דמוקרטי של ז'אן-קלוד יונקר, לשעבר נשיא נציבות אירופה, המספר בטשטוש פנים לכתב ישראלי דבר שהוא לא יוכל לבדוק לעולם על מערכת המשפט של הונגריה. וכך שמה של הונגריה נישא על כל לשון, וכך מצרפים את ויקטור אורבן לפוטין וארדואן, שכולם מלוהקים בתור רגע לנתניהו.

וכך ממשיכה ההיסטריה לגדול, ופרופסורים שחלקם מייצרים את ספרות השקר וחלקם רק צורכים אותה, נותנים גב וסמכות לתעמולה המסולפת, עד שמגיעים למצב שבו בסוף כל משפט שאומרים באקדמית יושב איזה נדב איל עם נרגילה.

והסיכוי שנדב איל או שאר להקת תועמלני השמאל המכונים במקומותינו "עיתונאים" ינסו לבדוק ולאמת סיפור שלילי על הונגריה הוא כמו הסיכוי שאליגטור מפלורידה יבקש תעודת כשרות מהאדם שהוא טורף. כי #בישראל_אין_עיתונות. כלבת השמירה של הדמוקרטיה הפכה לכלבת התקיפה של האליטה.

והיא זו שמלבה עכשיו מרד נגד מדינת ישראל.

אז אם מישהו חשב שהישועה תבוא מפרופסורים למדעי המדינה בישראל – או פרופסורים בישראל בכלל – כנראה שהוא לא מבין באיזו תחושת אדנות ומובנות מאליו, מגייסים ראשי האוניברסיטאות את הסגל ובמשתמע את הסטודנטים ל"מאבק למען הדמוקרטיה" כפי שהם קוראים למאבק לביצור כוחם מפני הדמוקרטיה.

כי אמנם גם ביניהם יש הרבה מאמינים תמימים, שפיהם וליבם שווים, אבל לפחות בין אנשי המקצוע יש מי שחזקה עליהם שהם יודעים היטב מה קרה בישראל, איך חמסו השופטים את הריבונות מהציבור בניגוד לחוק, ולמה הם נאחזים עכשיו בעזות מצח בקרנות המזבח, וזו בושה שכמעט עד אחד, לא עולה בדעתם של…

…פרופסורים לומר את האמת, לא לציבור ולא לסטודנטים: שהמאבק נגד הרפורמה אינו מאבק למען הדמוקרטיה אלא מאבק לשימור זכויות היתר של האליטה מפני הדמוקרטיה.

ועכשיו מי שהחמיץ את הפרטים, יכול לחזור לויכוח שלי עם פרופ' יניב רוזנאי וד"ר אדם שנער כאן:

https://twitter.com/adam_shinar/status/1617823587230154758?s=20&t=oTqhL7IAH_bmj4kCD_NIUg

*הימין הקיצוני - כמובן.

ולתשובה שלי, כאן:

https://twitter.com/GadiTaub1/status/1623757110134689795?s=20&t=oTqhL7IAH_bmj4kCD_NIUg