Udi Evental Profile picture
Feb 24 25 tweets 8 min read
שנה למלחמה באוקראינה: 10 לקחים לישראל

המלחמה, שסופה לא נראה באופק, משתוללת במאפיינים שמומחים צבאיים חשבו שכבר עברו מן העולם: כיבוש ושחיקה אכזריים, קרב שוחות, היעדר הכרעה ורבבות הרוגים. הנה 10 לקחים שישראל יכולה לגזור מהמלחמה הזו, ברמה האסטרטגית והצבאית-אופרטיבית.
#אוקראינה
>>
לקח 1: אסטרטגיה ומודיעין

השיח הפגום בין פוטין לצבאו הוביל להחלטה לפלוש על בסיס ניתוח שגוי של יכולות רוסיה ואוקראינה כאחד. הערכות מוסקבה שמכונת המלחמה הרוסית תדרוס את אוקראינה, שהכוחות האוקראינים יקרסו, ושתגובת המערב תהיה רופסת - שיקפו יותר משאלת לב ממבחן מציאות מפוכח.
>>
ישראל ידעה כשלים דומים. ועדת וינוגרד קבעה למשל, שבמלחמת לבנון ה-2 נפלו ליקויים חמורים בממשקים בין דרג מדיני לצבאי. ערב עימות אפשרי בזירות שונות הדרג המדיני, חסר ניסיון בחלקו, חייב להכיר את היכולות האופרטיביות של צה"ל והאויב, ולקיים עם הצבא דיאלוג ממצה על מטרות המלחמה וניהולה.
>>
לקח 2: בסיס תעשייתי, מלאים וגיבוי מעצמתי

המלחמה באוקראינה היא מלחמת התשה בהיקף אדיר, אותה יכריעו אורך נשימה, הספקי ייצור של פגזי ארטילריה, תחמושת וחימושים מדויקים והיכולת לשנעם לחזית. לכן המערב – שללא תמיכתו באמל"ח אוקראינה כבר הייתה נכנעת – ורוסיה, נכנסו למרוץ חימוש תעשייתי.
>>
זו מציאות הממחישה לישראל ולצה"ל את הצורך החיוני לשדרג ולהרחיב את הבסיס התעשייתי, לוודא מלאים מתאימים ללחימה ארוכה, לשפר את הספקי הייצור של התעשיות הצבאיות ולהבטיח גיבוי מעצמתי איתן, שיאפשר אספקה שוטפת של אמל"ח, תחמושת וחלפים במהלך מלחמה ארוכה, והשלמת מלאים מהירה בעקבותיה.
>>
לקח 3: איום מדויק על תשתיות קריטיות

הרוסים, שלא השיגו עליונות אווירית, מנהלים מלחמת אש מדויקת נגד תשתיות חיוניות (חשמל, מים, מתקני אנרגיה וכד'). טילי שיוט, טילים בליסטיים ומל"טים איראניים מדוייקים זורעים הרס, ומייצרים עבור הרוסים את ההישג המרכזי בלחימה, במחיר אזרחי נורא.
>>
איראן, חזבאללה וחמאס, המתבוננים במלחמה, צפויים להשתכנע שהאסטרטגיה שלהם לפיתוח מערך נרחב של אש מדויקת ופלטפורמות שיגור - תעבוד, ולהאיץ את מאמציהם בכיוון זה. מדובר באיום כבד על העורף האזרחי והצבאי המחייב את ישראל להשקיע יותר בסיכול ושיבוש טרם מלחמה, ובבניין כוח להגנה ומניעה.
>>
לקח 4: הממד הגרעיני

המטריה הגרעינית לא הביאה להכרעה בשדה הקרב עד כה אבל אפשרה לפוטין "להתנפל" על אוקראינה ולהגביל את יכולת ההתערבות של נאט"ו.

מבחינת ישראל המלחמה ממחישה את מגבלות ההרתעה מול מדינה גרעינית תוקפנית ובלתי מרוסנת, ולמעשה מדוע יש למנוע בכל מחיר מאיראן נשק גרעיני.
>>
יתרה מכך, המוטיבציה של שחקנים במזה"ת להתגרען צפויה לגבור ולאתגר את ישראל משמעותית. לא רק איראן, גם סעודיה, תורכיה ומצרים המתבוננות במשבר, עלולות להסיק שוויתור אוקראינה על יכולותיה הגרעיניות ב-94' הוא מקרה נוסף (אחרי לוב ועיראק) בו התפרקות מגרעין מסתיימת בכיבוש ובאיום קיומי.
>>
לקח 5: נשק הסנקציות

המלחמה באוקראינה המחישה את מגבלות הסנקציות ויכולתן למנוע את המלחמה או לעצור את מהלכיה. לסנקציות ה"קונבנציונליות" שמטילות מדינות הצטרפו חברות, תאגידי ענק, ארגונים אזרחיים וציבורים, שהטילו חרם ונידוי נגד רוסיה. אלה הפכו אותה למדינה "מצורעת" בזירה הבינ"ל.
>>
המלחמה מתקפת את טענת ישראל כי סנקציות לבדן, ללא איום צבאי אמין, לא יבלמו את איראן.

שנית, במלחמה הבאה בעזה או בלבנון, שתתרחש בסביבה האורבנית ממנה פועלים אויבנו, יריבי ישראל ישוו את מהלכיה הצבאיים לאלו של רוסיה באוקראינה, והיא עלולה להיחשף לסנקציות מצד חברות ותאגידים.
>>
לקח 6: אתגר הניטראליות מתחדד

המלחמה מסמנת קו שבר במאבק גלובלי מחריף בין המערב הדמוקרטי-ליברלי בהנהגת ארה"ב לבין המודל הסמכותני-רודני הרוסי סיני. העמקת המחנאות בעולם, נטיית מדינות המערב לסיכונים גוברים מול רוסיה והתערבות איראן במלחמה הבליטו את חריגות ישראל שנותרה "על הגדר".
>>
על רקע זה מתחזקת חשיבות התייצבות ישראל לצד המערב, העולם החופשי ובעיקר בת בריתה היחידה ארה"ב - אליהם היא מחוברת לא רק ברמה הערכית אלא גם ברמת אינטרסיה ארוכי הטווח: האסטרטגיים, הכלכליים והצבאיים.
>>
לקח 7: נכסיות מול נאט"ו

אחרי עשורים של שלום ושגשוג האגף המזרחי של נאט"ו ניצב מול איום רוסי כבד. חברות הברית האירופיות, שהזניחו מאוד את צבאותיהן, מגדילות תקציבי ביטחון ומקצות מיליארדים להתעצמות צבאית בשנים הבאות. עולם עתיר תקציבים נפתח בפני התעשיות הביטחוניות הישראליות.
>>
מדינות אירופה יזדקקו לידע ולניסיון הצבאי של ישראל בבניין כוח, ולמערכות הנשק המתקדמות שלה בעיקר בתחומי ההגנה האווירית, הטילים, מיגון טנקים, מודיעין, פו"ש וסייבר - המביאים יתרונות ברורים לשדה הקרב. לישראל תשתית קשרים עם נאט"ו אותה היא תוכל למנף, וגם תורכיה כבר פחות מפריעה היום.
>>
לקח 8: איראן-רוסיה

בחירת איראן לחבור לרוסיה ולספק לה מאות מל"טים מתאבדים הכניסה את איראן לליבת תחרות המעצמות. מדובר במהלך דרמטי המספק לפוטין "אוויר" במלחמה על אורך נשימה ויכולת תקיפה מדויקת. מדובר בשינוי אסטרטגי המספק לישראל הזדמנות למצב עצמה כשחקן נכסי למערב ולאוקראינה
>>
באמצעות סיוע להתמודדות עם המל"טים האיראנים ולשיבוש שרשראות אספקתם.

מצד שני השותפות הטכנולוגית-צבאית המתהדקת בין איראן לרוסיה מבשרת על אספקת מערכות נשק רוסיות מתקדמות לאיראן וסיוע רוסי במכפילי כוח בתחומים רגישים כמו תע"ש צבאי, סייבר, טילים ואולי אפילו גרעין.
>>
לקח 9: המזה"ת חוזר לפוקוס הבין-מעצמתי

משבר אנרגיה עולמי, הסיוע האיראני לרוסיה וניסיון סיני לכרסם בדומיננטיות האמריקאית באזור - הפכו את המזה"ת לזירה חמה בתחרות המעצמות ולאינטרס מעודכן עבור ארה"ב. על רקע זה ביידן הניח בצד עקרונות וערכים כדי לזכות בשת"פ סעודי בהורדת מחירי הנפט.
>>
נוכחות אמריקאית במזה"ת ולחצים מתחדשים על איראן הם אינטרסים שלנו. מנגד, כשהמפרץ משחק מול המעצמות במגרש הגלובאלי, הנורמליזציה הופכת להיות משנית למשחק הגדול, ומגיעה עם תגי מחיר לא תמיד נוחים לישראל, כמו אלו שהציבה סעודיה לארה"ב: תכנית גרעין אזרחית והצטיידות בנשק אמריקאי מתקדם.
>>
לקח 10: סין – התרעה אסטרטגית!

המלחמה באוקראינה המחישה לארה"ב כיצד עלול להיראות ניסיון כיבוש סיני של טאיוואן, בחסות מטריה גרעינית. ה-CIA טוען שצבא סין בונה יכולת השתלטות על טאיוואן עד 2027, וארה"ב נכנסת לנתיב קריטי לבניית יכולת צבאית לבלום ולהרתיע מהלך סיני כזה.
>>
בתנאים אלה סף הרגישות האמריקאי סביב האיום הסיני קופץ מדרגה, ואנחנו מקבלים התרעה אסטרטגית על צמצום מרחב התמרון שלנו בין שתי המעצמות. לכן ישראל נדרשת להמשיך ולהדק את מנגנוני הפיקוח שלה על השקעות סיניות ועל נגישות סין לטכנולוגיה רגישה ולהתנהל מול וושינגטון בתיאום ובשקיפות מלאים.
>>
ולסיכום: שבע משמעיות לישראל

1. ההנהגה הפוליטית בישראל, העסוקה בענייני פנים, לא כשירה לנהל מלחמה שעלולה להתרגש עלינו.

2. מדיניות ה"הליכה בין הטיפות" של ישראל מול המלחמה באוקראינה מצויה בחוסר הלימה ללקחים ממנה, לא מייצרת נקודת זינוק טובה להתמודדות עם אתגריה ולמינוף הזדמנויות.
>>
3. ישראל תתקשה לדרוש מארה"ב גיבוי אופרטיבי מעצמתי ללא תנאי במלחמה ארוכה, וסיוע במלאים ובבניין כוח.

4. הבסיס המוסרי לגיוס העולם להגברת הלחץ על איראן במזה"ת, צפוי להתערער אחרי שלא סייענו לאירופה להתמודד עם החורבן שהותירו המל"טים האיראנים. תישחק גם השפעתנו בתחום הגרעין האיראני.
>>
5. ישראל מחמיצה הזדמנות פז להדגים את נכסיות המערכות הישראליות בשדה הקרב ואת אמינותה כבעלת ברית של אירופה שניתן לסמוך עליה בתחום ההתעצמות.

6. גם במזה"ת, ישראל עלולה לשלם מחירים נוכח השחיקה בדימויה כבעלת מנופים בוושינגטון - נכס קריטי, כולל בהקשרי הנורמליזציה.
>>
7. הפגיעה במעמדה המעצמתי של רוסיה במלחמה, ממחישה את הערכת היתר של ישראל ביחס לאילוץ הרוסי (בסוריה) - לו היא העניקה משקל מכריע בבחירתה, הנפסדת בעיני, "לשבת על הגדר" במשבר באוקראינה.

שבת שלום

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Udi Evental

Udi Evental Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @UEvental

Jan 14
סלולר, מטוסים ונורמליזציה (5G X 2+N 2.0)

לפני שנה האמירויות מודיעות על השעיית עסקת מטוסי ה-35-F עם ארה"ב, שהייתה תמריץ מרכזי שקיבלה אבו דאבי תמורת הנורמליזציה איתנו. פרשה שפה מיעטו לעסוק בה, המדגימה את תחרות המעצמות והשפעתה על המזה"ת, עם לקחים חשובים עבורנו גם בעיתוי הנוכחי.
>>
ראשית תזכורת. במסגרת התמורות לאמירויות על הסכם השלום (ספטמבר 2020), לצד זניחת הסיפוח ישראל הסכימה בשתיקה לאספקת מטוסי ה-35-F ומל"טים תוקפים כבדים מסוג ריפר לאבו דאבי. בכך הפכו האמירויות למדינה הראשונה במזה"ת חוץ מישראל הרוכשת מערכות נשק מתקדמות אלו.
>>
ynet.co.il/news/article/r…
בנובמבר 2020, בשלהי כהונתו, ממשל טראמפ מודיע על עסקה עם האמירויות בהיקף של 23 מיליארד $ לרכש 50 מטוסים, 18 מל"טים וחבילת חימושים מתקדמים, אוויר-אוויר ואוויר קרקע. ממשל ביידן מהסס ועושה Review לעסקה, אבל בנובמבר 2021 מודיע על כוונתו לממשה. ואז... באה ההפתעה מכיוונה של אבו דאבי.
>>
Read 19 tweets
Jan 7
סולימאני ומלחמת לבנון: הסיפור הלא אמיתי

השבוע לפני 3 שנים יצא קאסם סולימאני לפרישה מוקדמת. לפני שנה ניתחתי את השלכות סילוקו מהזירה. הפעם נצלול לראיון נדיר, חודשיים לפני מותו, בו הוא מגולל את סיפור מלחמת לבנון ה-2 מזווית אישית. תיאור האירועים מסולף והזוי, והסיבה לכך מעניינת...
>> Image
לפני שנעשה דאבל קליק לראיון, מעניין להשוות בין מסע ההלוויה הענק שנערך לסולימאני והילת הגיבור שנקשרה לדמותו באיראן אז לבין היחס אליו באיראן של מחאות החג'אב, שם ביום השנה השלישי למותו נשרפים פסליו, מושחתות תמונותיו וישנם ביטויי שמחה על ההתנקשות בו.
>> ImageImageImageImage
ולראיון (ארוך מאוד). הלייטמוטיב שלו הוא שישראל ניצלה את הנוכחות המסיבית של ארה"ב סביב איראן, בעיראק ובאפגניסטן, למימוש מארב אסטרטגי לחזבאללה. מטרת המארב הייתה השמדת הארגון וטיהור דמוגרפי של דרום לבנון משיעים, גם כדי למחוק את זכר התבוסה בלבנון ב-2000.
>>
english.khamenei.ir/news/7074/Unto… ImageImage
Read 15 tweets
Dec 31, 2022
סיכום 2022: 10 תהפוכות

זו הייתה שנה מטלטלת. המלחמה באוקראינה, שתשפיע שנים קדימה ברמה הגלובאלית, העלתה על סטרואידים את תחרות המעצמות ואת המאבק על דמותו של העולם – סמכותני או ליברל-דמוקרטי. התחרות הזו מקרינה על המזה"ת, שתרם גם כמה חידושים משלו. הנה 10 תהפוכות ש-2022 סיפקה לנו.
>>
1. מאזן הכוח הגלובאלי - Reshuffle

אמריקה חוזרת לעמדת הובלה, רוסיה נדחקה מתחרות המעצמות וסין רוצה לחזור למרכז הבמה. בדומה לאירועי ה-11 בספטמבר שהעמידו את בוש בראש המלחמה העולמית בטרור אוקראינה סיפקה לביידן הזדמנות להציב את אמריקה מחדש בעמדת הנהגה גלובאלית ולבסס את כוחו מבית.
>>
מנגד, מעמד רוסיה ספג מהלומה, דימויה המעצמתי של סין נסדק בצל התמודדות בעייתית עם הקורונה, הברית בין השתיים שרבים חששו ממנה לא התממשה, וכל אלה חיזקו את מעמד ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי. ועדיין המאבק הזה רחוק מהכרעה, ותוצאותיו ישפיעו גם על הבחירות בארה"ב ב-24', אם לא יכריעו אותן.
>>
Read 21 tweets
Dec 24, 2022
בין ערבים לפרסים: סין בוחרת צד?

ביקורו החודש של נשיא סין, שי, בסעודיה גרר חריקות וטונים צורמים שבקעו מטהראן. המתיחות בין איראן לסין בצל הביקור מספרת סיפור מעניין, שונה מהכותרות שהזהירו מפני ברית והשקעות עתק בין המדינות עם חתימת הסכם השותפות האסטרטגי ביניהן במרץ 21'.
>>
ראשית, למה האיראנים חטפו את הסעיף? הצהרות הסיכום במהלך ביקור שי - הדו-צדדית בין סין לסעודיה אך בעיקר הרב צדדית בין סין למועצת שש מדינות המפרץ (GCC) - מזהירות מפני איראן ומתייחסות אליה קצת כמו הבריון המופרע בשכונה שמאיים על כולם ושנדרש לרסנו.
>>
הצהרת סין-GCC לא מפספסת אף היבט באיום שמציבה איראן על האזור: התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות, אי כיבוד עצמאותן ושלמותן הטריטוריאלית, שימוש בכוח, פעולות מערערות יציבות כולל איום על חופש השיט, תמיכתה בקבוצות טרור, פרוליפרציה של מל"טים וטילים וכמובן תוכנית הגרעין.
>>
Read 17 tweets
Dec 17, 2022
"מציץ ופוגע": המזה"ת מצטרף לתחרות המעצמות

שלושה ביקורים מספרים את סיפור תהליך הפיכתו של המזה״ת לזירה חמה בתחרות המעצמות (GPC). ביקור ביידן במזה״ת, ביקור ה'שאהד 136' האיראני בלב אירופה וביקור נשיא סין שי במפרץ. כל אלה מייצרים היפוך מגמות מהיר באזור. ואיפה ישראל משתלבת בכל זה?
>>
ביקור א': ביידן במזה"ת

בראשית הייתה המלחמה באוקראינה, שיצרה משבר אנרגיה בעיצומו של משבר כלכלי עולמי. עם בחירתו הצהיר ביידן שארה"ב תגן על הסדר העולמי הליברלי מול הקוראים עליו תיגר. הוא נקרא למשימה מוקדם משתכנן ודווקא מול היריב הרוסי, שנתפס משני לסין, אבל הקדים אותה וטרף קלפים.
>>
ביולי פותח ביידן את סיורו במזה"ת בישראל אבל המוקד הוא ביקורו בסעודיה. ההישג המרכזי שנדרש מבחינתו היה הסכמה סעודית להגדיל משמעותית את הפקת הנפט (בניגוד להסכמי +OPEC עם הרוסים). זאת, כדי להוריד את מחיר החבית (אז סביב 120-110 $), להזרים אנרגיה לאירופה כדי להפחית את תלותה ברוסיה,
>>
Read 25 tweets
Dec 10, 2022
הזיקה בין יצהר לבושהר עושה 'קאמבק'

הממשל האמריקאי שחדל לפני שנים לקשור בין הגרעין האיראני לבעיה הפלסטינית – מחדש את הקשר. הסלמה או שינוי חד בסטטוס-קוו באיו"ש/הר הבית עלולים לשאוב את כל החמצן מחדרי הדיונים בין ישראל לארה"ב, על חשבון הטיפול בגרעין האיראני, המצוי בנקודה קריטית.
>>
תזכורת: ב-2009 אלוף בן, אז הכתב המדיני של הארץ, מדבר על "יצהר תמורת בושהר". ההקשר: ערב פתיחת מו"מ בין ישראל לפלסטינים אובאמה דורש ריסון הבניה בהתנחלויות בזיקה ליכולת ארה"ב לגבות את משימת סיכול הגרעין האיראני, הגדולה, לדברי אלוף, על מידותיה של ישראל.
>>
haaretz.co.il/misc/2009-08-2…
מאז זרמו הרבה מים בפוטומק. מו"מ עקיף, בהובלת קרי (ספט' 13-אפר' 14), שכלל הקפאת בנייה בהתנחלויות, היה הפעם האחרונה שהצדדים ניהלו תהליך מדיני. אחרי כשלונו, אמריקה נוטשת את ערוץ המו"מ בהיעדר תוחלת. "עסקת המאה" של טראמפ נדחית ע"י הפלסטינים והסיפוח של נתניהו יורד מהפרק בלחץ בינ"ל.
>>
Read 14 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Don't want to be a Premium member but still want to support us?

Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal

Or Donate anonymously using crypto!

Ethereum

0xfe58350B80634f60Fa6Dc149a72b4DFbc17D341E copy

Bitcoin

3ATGMxNzCUFzxpMCHL5sWSt4DVtS8UqXpi copy

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!

:(