לתוקף קדושת יום עצמאותנו
בשנים הראשונות שלאחר נצחון החשמונאים על הסלוואקים, רק מעטים ראו סיבה לחגוג בכ"ה בכסליו- שהרי אין זו עצמאות אמיתית ומלאה, עדיין אין מלך מבית דוד, לא זאת המדינה אליה פיללנו וכדומה. אפילו חז"ל לא חיבבו את החשמונאים ואת החג שבדו מליבם וניסו להעלים אותם.
>>>
אותם אלו שחגגו את החג החדש הדליקו נרות כדי לסמן את הניצחון, ורק שנים לאחר מכן ('לשנה אחרת' כלשון הגמרא) הפך המנהג העממי להלכה פסוקה.
גם בפורים, סביר שרוב העם בכלל לא הבין את הסיבה למסיבה. ממתי חוגגים מלחמות בהן נצלנו בעור שינינו? ובכלל, איפה היה אלוהים בשושן?
>>>
גם כאן, השמחה הספונטנית שנחגגה בקריאת מגילה (ובאי אמירת הלל), בשליחת ארוחות בין חברים ובדאגה לעניים הפכה ברבות השנים להלכה עם גדרים מוחלטים וברורים.
>>>
שהרי מה הוא דבר ה' ומה היא תושב"ע אם לא קבלת האומה עליה במסורת רוב דורותיה? ואם החליטה האומה שאת נס החנוכה נזכור בנרות שיש להדליקם מתחת ל-20 אמה, ושההדלקה עושה מצווה, ואם החליטה האומה שאת נס פורים יש לחגוג במשלוח שתי מנות לרע אחד, ובמתנה אחת לשני אביונים- אז זו היא תורה.
>>>
ובאמת, נראה כאילו משמיים דאגו לנו לסדר מועדי אייר, לטובת החישוב הכללי.
יום השואה שבמקום להפיל אותנו לתהומות של יאוש, מצמיח בנו את עוז הרוח לשאת את יגון יום הזכרון, אשר בתורו מצמיח מתוכו את חדוות יום העצמאות.
>>>
האווירה המזככת של יום הזכרון, אווירה שתמיד מזכירה לי את טהרת יום הכיפורים, עת המוני בית ישראל ניצבים על קברי הבנים, האחים והאבות בקול דממה דקה, באחדות שלכמותה איננו זוכים באף רגע אחר. ורק מתוכה, בדומה למוצאי כיפור, ניתן לחגוג בשמחה ובכובד ראש.
>>>
אמנם השנה, באופן חריג, יום העצמאות נחגג במועדו המקורי, אבל בדרך כלל נשמעות רטינות על כך שזהו חג לא רציני. עם חג רציני לא משחקים, כך אומרים המבינים בחגי ישראל. לא דוחים או מקדימים לפי מצב הרוח.
>>>
והרי כבר חז"ל את פורים שחל להיות בשבת (קריאת המגילה נדחית בעוד הסעודה, משלוחי המנות והמתנות לאביונים מוקדמות) בגלל חשש רחוק של טלטול, שלא לדבר עם ביטול מצוות דאורייתא כמו תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת ונטילת לולב בסוכות שחל בשבת בגלל אותו חשש רחוק.
>>>
ואם כך בשל חשש הוצאה מרשות לרשות של פלוני אלמוני, הלא קל וחומר שבגלל חילול שבת ודאי של מוסדות המדינה ראוי שיום העצמאות יזוז ממקומו, בטח ובטח כשזוכרים שהכרזת המדינה הוקדמה לה' אייר משבת (בה הסתיים המנדט באופן רשמי) ליום שישי כדי למנוע חילול שבת.
>>>
אז כן: הצפירה, והשירים העצובים, והורדת הדגל לחצי התורן, והנפת הדגל מעל כל מרפסת, והדלקת המשואות, והזיקוקים, וחידון התנ"ך ואולי אפילו המנגלים שבחצרות ובגנים- הם אלו שיהפכו לגופי תורה ברבות הימים.
ברוך 'בולק' קרבצ'יק הספיק ב-20 שנותיו מה שעשרה אנשים אחרים לא יספיקו עד כי יזקינו. נולד בווארשה טרום המלחמה, ובן 13 היה כאשר נסגר הגטו. לא שזה הרשים אותו. עוד בגטו הוא הסתובב עם נשק חם (כן, בגיל 13).
>>>
ברח אל מחוץ לגטו ומצא מסתור אצל איכר פולני כשהוא מעמיד פנים כי הוא גוי פולני. הוא הצטרף למחתרת הפולנית, ויצא לבוש מדי קצין פולני ודגל פולין החופשית בידו כשהוא רכוב על אופנוע ממולכד לסיבוב ראווה סביב ווארשה. כשהגרמנים עטו עליו, קפץ מהאופנוע, ופוצץ את המטען שהרג חלק מרודפיו.
>>>
את השאר חיסל באמצעות רימון, וזחל כשהוא פצוע עם הדגל כמעט 6 ק"מ עד למחסה הקרוב. בהמשך הוא חזר לגטו, שם חיסל קאפו כשניסה לחלץ ללא הצלחה את אחותו. השתתף במרד גטו ווארשה, וכשהמרד דוכא, נמלט החוצה דרך תעלות הביוב. בסוף המלחמה חזר רק כדי לגלות שאיש מבני משפחתו לא שרד.
>>>
גם השנה, כבכל שנה, תתקיים בערב יום הזכרון עצרת לזכר חללי האצ"ל שנפלו בקרב על שחרור רמלה, לפני 75 שנים.
<<<
בקרבות הללו איבד האצ"ל 51 לוחמים, בהם אודים מוצלים משואת אירופה כמו אברהם אלבסן ומתתיהו פיצ'ון- שניהם אנשי סלוניקי שגורשו לאושוויץ ודכאו, נותר לבד ממשפחתם, וכחודש וחצי אחרי שעלו לארץ נפלו בקרב על רמלה.
<<<
או יהודה כץ, ערירי לחלוטין שאין לנו שום מידע על קורות חייו חוץ מהעובדה שהוא ניצול שואה, או יצחק חדש, נצר אחרון למשפחתו שמגיל 13 נלחם ביערות כפרטיזן, ולאחר שעלה לארץ התגייס לאצ"ל, נלחם ביפו ונפל כאן ברמלה.
בעצם היום הזה, כ"ג טבת, לפני 79 שנים, עלה סבא נח לרכבת בתחנת קנטרה ואחרי נסיעה לא קצרה הגיע לתל אביב, לראשונה בחייו.
סבא נח נולד בפולין, התגייס ללגיון הזרים הצרפתי כדי לברוח מאימת המלחמה באירופה, והוצב בצפון אפריקה.
<<<
כשצרפת נפלה, הוכנס סבא עם שאר החיילים היהודים למחנות מעצר, שם הועבדו בכפיה במכרות הפחם באלג'יר.
כשכבשו הבריטים את צפון אפריקה הם השאירו בתפקידו את הנציב הצרפתי מטעם ממשל וישי, האנטישמי דרלאן, ולכן סבא ושאר החיילים היהודים נשארו לבלות במחנות עוד חודשים.
לבסוף, שוחרר סבא וגוייס לצבא הבריטי ולאחר שירות קצר הוצעה לו ברירה: אזרחות בריטית או רשיון עליה לפלסטינה.
סבא בחר בציונות, ושט בספינה מאלג'יר לקנטרה, שם עלה על הרכבת לתל אביב.
וכך יהודי שנולד בפולין, שרת בצבא צרפת ובצא בריטניה בצפון אפריקה, שב סוף סוף למולדתו.
בעוד 10 ימים, ביום ראשון השני של חודש נובמבר, יחול יום הזכרון הבריטי. ביום זה, בכל בתי הקברות הצבאיים הבריטיים ברחבי העולם, יתקיימו טקסי זכרון לחללי בעלות הברית בשתי מלחמות העולם. שני בתי קברות יוצאי דופן ישנם- וכמובן, שניהם כאן בישראל.
בבית הקברות הבריטי שבירושלים הטקס נערך כבר בשבת, וזאת כדי להמנע מהגעת משמר הכבוד הצה"לי לארוע (סירוב להכיר בריבונות ישראל על ירושלים). בבית הקברות ברמלה, לעומת זאת, הטקס נערך ביום ראשון, אולם מוקדם בחצי שעה בגלל המואזין השכן, אשר מסרב באופן מסורתי להתחשב בבאי הטקס.
הטקס ברמלה מרשים ויפה, ונערך בהנחיית הנספח הצבאי הבריטי ומלווה בחמת חלילים סקוטית. אל הטקס מגיעים (מעבר לסקרנים ולתיירים) כל הנספחים הצבאיים הזרים בישראל על שלל מדיהם היצוגיים והססגוניים, וכן וטרנים של בעלות הברית ויוצאי הבריגדה היהודית.
דתיים ודינוזאורים.
מתוך תפארת ישראל, הרב ישראל ליפשיץ (1782-1860)
"דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל העלומות, חקר וחפר ויחפש כחולדה בקרבים של האדמה בהרים היותר גבוהים שבעולם בהררי פירענעען ובקארפאטישען געבירגע, ובהרי קארדיללען באמעריקא, ובהרי היממעל, בגבול כינא..."
<<<
"...עוד לא הסתפקו בזה כ"א גם חתרו במעמקי ארץ ובקרביה... ומצאו תוך עובי האדמה 4 סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל אחד מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן אשר משם הוכיחו שהארץ נתהפכה ונחלפה פניה כבר 4 פעמים..."
[שכבות מאובנים]
"והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד שאותם שמונחים בשורה התחתונה שבארץ, הם בנויים בגודל ענקיי יותר מאותם שמונחים בשורה של מעלה ממנה וכמו כן אותן שמונחים בשורה השנייה, עדין יותר גדולים מאותן שמונחים בשורה השלישית וכמו כן מהשלישית להרביעית העתיי ..."
[הבדלים בין מאובני השכבות]
אז מי כתב את ספר בראשית?
בשרשור הבא אנסה לשכנע אתכם, על פי הרש"ט גפן, כי ספר בראשית חובר והורכב מאוסף מגילות קדומות שמשה רבינו ערך אותן לכדי ספר אחד. חושבים שאני כופר? בואו נראה.
<<<
אבל קודם, מי היה הרש"ט גפן?
הרב שם טוב גפן (סבא רבה של יהונתן גפן) היה תלמיד חכם שחי בתחילת המאה ה-20, והיה מקורב לראי"ה קוק שקרא לו 'אבן עזרא של דורנו'. עסק במתמטיקה, בפילוסופיה ובקבלה. גר ביפו והיה ציוני נלהב. על מצבתו נכתב בהוראת הרב קוק 'פאר חכמי ישראל'.
נחזור לבראשית.
כידוע, ישנה מחלוקת מפורסמת אם התורה ניתנה כולה בסיני כתובה מתחילתה עד סופה, או שמא ניתנה בחלקים (מגילות) על פי ארועי השעה:
"ר' יוחנן משום רבי בנאה: תורה מגילה מגילה ניתנה שנאמר 'אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי'." (גיטין ס' ע"א)