התמונה של ערן מחוץ לבנק הפועלים בנס ציונה מזכירה לי סיפור לא ייאמן על זכרון צילומי (לא לקחת מחשיבות ההפגנה).
הורי אשתי שגרים נס ציונה ניהלו חשבונם בסניף הזה (היחיד בעיר...) וטיפלה בהם יועצת פיננסית. נקרא לה "ורדה". אחת להרבה זמן יצא להם להיכנס לסניף ולשוחח עם ורדה> 1/4
2/4 יום אחד הוריה של אשתי מתיישבים בקונצרט על יד מישהי מוכרת. מכיוון שזה out of context אביה של אשתי אומר לגברת - "את מאוד מוכרת לי אבל אני לא זוכר מהיכן..." והגברת - מסתבר שזו הייתה ורדה - עונה לו>
3/4
"אני היועצת שלך מהבנק בנס ציונה. ואגב - לך קוראים מרק XXXX ומס' החשבון שלך הוא YYYYY."
היא הייתה מדוייקת עד הספרה אחרונה.
ואם אתם תוהים על #מחקר על התופעה של זכרון צילומי - יש מעט מחקר ורוב האינדיקציות הן שזה לא קיים כמעט אצל מבוגרים, מה שהופך את ורדה לכזו מיוחדת.
אז מה ההשפעה של אימוג'יס על מאמצי שכנוע?
אנחנו משתמשים בתקשורת בין אישית הרבה באימוג'יס. האם גם משווקים צריכים לעשות שימוש בהם? ואם כן כיצד?
#מחקר חדש בדק את האפקטיביות של שימוש באימוג'יס על אפקטיביות של קמפיין שיווקי ב📧ויש לו כמה תובנות מעניינות.
1/4
2/4 🦾אימייל שיווקי שנעזר באימוג'י משיג תוצאות טובות יותר מבחינת engagement של לקוחות ולקוחות אפשריים - לדוגמא לפתוח את האימייל / לפתוח מספר גדול יותר של אימיילים מהמשווק
🦾הכי אפקטיבי להוסיף אימוג'י ל subject line
🦾עד 3 אימוג'יס באימייל יהיו מועילים. לא יותר
3/4 🦾ללקוחות בעלי פחות מוטיבציה להיות engaged האימוג'יס באימייל יעזרו במיוחד בכל זאת לקרוא
🦾ומסתבר שאימוג'י לא-של-פנים אפקטיבי יותר מאימוג'י של-פנים
🦾ואם כבר עדיף אימוג'י לא-של-פנים - עדיף להשתמש בכזה שמתכתב עם המותג (לדוגמ🚗עבור מותג רכב)
בהמשך לנקודה שהועלתה כאן ולדיון עם @gilboa_mayan ו @dosspolitte : מה ה #מחקר מספר לנו על השאלה - איזה רופאים יהיו יותר אמפתיים?
זיהיתי שלושה מאמרים על הנושא.
בהמשך לדיון על "קומוניסטים ופשיסטים" הבטחתי לכם שרשור על קומוניסט יוצא דופן באומץ הלב שלו עם עקרונות ברזל שהוא במקרה גם סבא שלי (ושל @GrinsteinYoav).
כל אחד מוזמן לקחת את הלקח שלו מהסיפור מעורר ההשראה הזה (שיום אחד צריך להיות סרט).
אנשים כאלה וסיפורים כאלה כבר אין כיום.
1/12
2/12
סבא שלי, אהרון-ארנולד גרינשטיין נולד ב 1912, בטריסק כאח הצעיר מבין תשעה ילדים (הייתה רק אחות אחת) לאב רבי שניהל גם טחנת קמח (למטה כנראה תמונה שלה).
טריסק נמצאת באוקריאנה אבל האיזור שינה בעלות בין רוסיה ופולין לאורך ההיסטוריה.
3/12
בגיל 14-15 מצא את עצמו בכלא (לא ידוע לנו מדוע) וגילה את הקומוניזם.
המשפחה שדאגה לצעיר שסטה מדרך הישר שלחה אותו לכן בסוף שנות ה-20/תחילת שנות ה- 30 לארגנטינה. שניים מאחיו שהיגרו לשם, ניהלו חיי מסחר והרעיון היה להרגיע ולמסד אותו.
2/4 שנאה ברשתות מתכתבת בד"כ עם פגיעה ב well-being של מושא השנאה אבל גם של השונא, מגדילה תחושות דכאון, בידוד, פראנויה, חרדות, ספק עצמי, בדידות, אכזבה ופגיעה בבטחון העצמי.
3/4 מחקר חדש מציף זווית אחת טובה של השנאה ברשתות. המחקר מתבסס על תיאוריות של "אשרור חברתי" וטוענת שכאשר אנחנו שונאים אחרים, אנחנו עושים את זה בשביל "מחיאות הכפיים" של הדומים לנו - ששונאים גם הם באותה מידה את "האחר">
אני מלמד על, וחוקר את, התחרותיות של מדינות אז בהמשך לתהליכים הפוליטיים בישראל והכתבה בהארץ היום חשבתי שכדאי לשים על השולחן את ההשפעה של התהליכים הדומים בעשור האחרון בהונגריה.
האם תהליכי החלשת המערכת המשפטית חיזקו או פגעו בהונגריה? #שרשור על 🇭🇺 ודירוגים בינלאומיים 1/6
2/6 תחרותיות בינלאומית נמדדת על מגוון מימדים - חלקם קשורים לתשתית (תחבור, חינוך), חלקם לפעילות כלכלית (השקעות, כמה קל לעשות עסקים במדינה), חלקם ליציבות וודאות (שחיתות, פוליטיקה יציבה) והדובדבן על הקצפת - חדשנות.
באופן כללי הונגריה ממוקמת בינונית, וספציפית באירופה נמוך.
3/6
בדירוג הכלכלי הזה לדוגמא הונגריה ממוקמת במקום ה 44 מתוך 167 מדינות. מה שיותר חשוב: מאז 2011 היא ירדה 7 מקומות.
כשברקע המאבק של עובדי אמזון באלאבמה להתאגד- וההשלכות האפשריות מרחיקות הלכת של מהלך זה> nytimes.com/2021/03/02/bus…
2/5 צפיתי שוב בדוקומנטרי המעולה #americanfactory כהכנה לשיעור בשיווק בינלאומי.
מדובר על יצרן סיני (Fuyao) של זכוכית לשוק הרכב שרוכש מפעל ישן של GM באוהיו. הסרט מציג ההבדלים התרבותיים העמוקים בין הסינים והאמריקאים וגם את ההבדלים בתרבות הארגונית, תרבות העבודה, המוטיבציה, והניהול>
3/5 הסרט מציג את מאבקם של העובדים האמריקאים לשיפור הבטיחות והשכר והרצון להתאגד. מאבק זה נכשל ובסופו של דבר- לאחר החלפת ההנהלה וגידול משמעותי באוטומציה של המפעל- החברה התחילה לרשום רווח מ 2018 וקדימה.
נושא המתקשר לעניין ומוביל אותי למחקר רלבנטי הוא שכר העובדים בחברות בינלאומיות>