Read on Twitter
מתקשים אנו לזהות בשם צוֹר את השם Tyre, שקבּלה הוא בידינו מן הלאטינים. אך אם נזכור שה-y היתה מבוטאת פעם ou, ואם נשים אל ליבנו שהלאטינים המירו את ה-θ של היוונים באות t ושאותה θ היה לה הצליל השורקני של th האנגלי במילה think (ולא הצליל z כמו במילה there), לא יפתיענו השינוי כל כך.
אצל המזרחיים לא חל שינוי זה כלל, ומאז ומתמיד המקום שעליו אנו מדברים קרוי בפיהם צוּר.
השם צור מעלה כה הרבה מחשבות ועובדות מעניינות במוחו של כל מי שקרא היסטוריה, עד שסבור אני כי יורשה לי לפרט מעט בתיאורו של מקום שבימי קדם היה זירה למסחר ולשיט אדירי מידות, ערש לאמניות ולמדעים, ומכוֹרה לעם שהיה אולי החרוץ והפעיל שבכל הזמנים.
...
בין גלי אבנים, טמונים שני עמודים יפים משולשי-גזע של שחם אדום, מסוג שאינו ידוע בסוריה. ג'זאר, שבזז את כל האזורים האלה כדי לקשט את מסגדו בעכּו, ביקש לקחתם מכאן, אלא שמהנדסיו לא הצליחו אפילו להזיז אותם ממקומם.
בין גלי אבנים, טמונים שני עמודים יפים משולשי-גזע של שחם אדום, מסוג שאינו ידוע בסוריה. ג'זאר, שבזז את כל האזורים האלה כדי לקשט את מסגדו בעכּו, ביקש לקחתם מכאן, אלא שמהנדסיו לא הצליחו אפילו להזיז אותם ממקומם.
...
ביציאה מהעיר בצד מצר היבשה מגיעים למגדל הרוס ובו באר שהנשים שואבות ממנה.
מים טובים מאלה לא תמצא לאורך כל החוף. מסיבה לא-ידועה המים נעכרים בספטמבר ומשך ימים אחדים מלאים חומר אדמדם. עונה זו חג גדול היא לתושבים, הבאים בהמונם לבאר ושופכים לתוכה דלי מי ים - סגולה להשיב זוך למעיין.
ביציאה מהעיר בצד מצר היבשה מגיעים למגדל הרוס ובו באר שהנשים שואבות ממנה.
מים טובים מאלה לא תמצא לאורך כל החוף. מסיבה לא-ידועה המים נעכרים בספטמבר ומשך ימים אחדים מלאים חומר אדמדם. עונה זו חג גדול היא לתושבים, הבאים בהמונם לבאר ושופכים לתוכה דלי מי ים - סגולה להשיב זוך למעיין.
כאשר נמשיך בדרכנו לאורך המיצר לעבר היבשה ניתקל, ברווחים שווים, בשרידים של שדרות עמודים המוליכות בקו ישר לתל אחד, היחיד המצוי במישור. אין זה תל מלאכותי אלא סלע טבעי, שהיקפו לערך 150 פסיעה וגובהו 40-50 רגל... שֵם העיר הוא ראיה לדבר, שהרי צור בפיניקית פירושו סלע ומעוז.
ע"פ הקשתות על שדרות העמודים ניווכח לראות שאין זו אלא אמת מים. תעלה זו רוחבה כ-3 רגל ועומקה 2.5, עשויה מלט קשה אף יותר מהאבנים עצמן. לבסוף אנו מגיעים לבארות שבהן היא מסתיימת, או ליתר דיוק הן ראשיתה. התיירים קראו להן 'בארות שלמה', אך בפי התושבים הן ידועות כראס אל-עֵין, 'ראש העין'.
מונים אנו כאן באר אחת ראשית, שתיים פחותות ממנה, ואחדות קטנות. כולן יחד הן בבחינת גוש בנוי שאינו לא אבן מסותת ולא אבן גסה אלא מלט מעורב בחלוקי ים. גוש זה מזדקר מן האדמה לגובה 18 רגל לערך. כשמגיעים למעלה מתגלה לעינינו חזיון מופלא עד מאוד - המים מגיעים עד למעלה והם דומים לנהר תוסס.
המים שופעים עד כדי כך שהם מניעים שלוש טחנות שבקירבת מקום, ובטרם יגיעו לים הם נעשים נחל קטן.
פי הבאר העיקרית הוא מתוּמן שאורך כל אחת מצלעותיו 23 רגל ושלוש זרתות, ומכאן שקוטרה 61 רגל. יש אומרים שבאר זו אין לה קרקעית, אבל הנוסע לארוֹק בדק ומצא שעומקה מגיע ל-36 אמות-ים [כ-76 מטר]
פי הבאר העיקרית הוא מתוּמן שאורך כל אחת מצלעותיו 23 רגל ושלוש זרתות, ומכאן שקוטרה 61 רגל. יש אומרים שבאר זו אין לה קרקעית, אבל הנוסע לארוֹק בדק ומצא שעומקה מגיע ל-36 אמות-ים [כ-76 מטר]
הרעיון לכלוא את המים האלה כדי להעלותם יאה הוא לפיניקים.
כך היה מעמד הדברים כאשר בא מלך בבל, כובש ירושלים, להשמיד את העיר היחידה שהתגרתה בו מלחמה.
...
אלכסנדר, לסיפוק גאוותו הברברית, החריב את צור, אך עד מהרה שוב נבנתה העיר על תִלה.
כך היה מעמד הדברים כאשר בא מלך בבל, כובש ירושלים, להשמיד את העיר היחידה שהתגרתה בו מלחמה.
...
אלכסנדר, לסיפוק גאוותו הברברית, החריב את צור, אך עד מהרה שוב נבנתה העיר על תִלה.
כוחה של צור בים התיכון ובמערב ידועות למדי. קרתגו (קרת חדשת), אוּטיקה וקָדיס [קדש] הן מצבות מפורסמות לכוח זה. יודעים אנו שספינות העיר הזאת הגיעו עד לאוקיינוס, ובהן הרחיקה לסחור עד מעֵבר לאנגליה בצפון ועד מעֵבר לאיים הקַנָריים בדרום.
קשריה במזרח, אף שהם ידועים פחות, נכבדים היו לא פחות - איי טיירוּס ואראדוּס (כיום בַּחרֵיין) במפרץ הפרסי, הערים פ'ראן ופיניקוּם בים סוף, שחרבות היו אפילו בימי היוונים, מוכיחות שעוד בימי קדם היו הצורים פוקדים את חופי ערב וים-הודו.
יש קטע כתובים היסטורי המכיל פרטים יקרי ערך ביותר בעניין זה, פרטים המעלים תמונה של דורות רחוקים הדומה למתרחש עדיין בימינו. אביא מדברי הסופר [יחזקאל כז], על התלהבותם הנבואית, תוך שאבהיר אותם ביטויים שלא הובנו כהלכה עד כה [וולניי מביא את כל הפרק המגה-קלאסי הזה]:
"צור היושבת על מבואות ים, רוכלת העמים אל איים רבים, כה אמר אדוני ה'... ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך, 'מי כצור כדוּמָה בתוך הים?'"
תהפוכות הגורל, וביתר דיוק אכזריות היוונים מימי הקיסרות המאוחרת ואכזריות המוסלמים, הגשימו את הנבואה הזאת.
תהפוכות הגורל, וביתר דיוק אכזריות היוונים מימי הקיסרות המאוחרת ואכזריות המוסלמים, הגשימו את הנבואה הזאת.
תחת אותה פעילות מסחרית קדומה, ששקדנית ונרחבת היתה כל כך, הרי כיום מסחרה של צור, שירדה לדרגת כפר עלוב, מסתכם רק ביצוא כמה שקי דגנים וצמר גפן, וסוחרים אין בה מלבד סוכן יווני בשירותם של הצרפתים מצידון, המשׂתכר בדוחק לפרנסת משפחתו.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
