היום סיירתי בניר עוז, קיבוץ בו לאשתי ישנם מספר קרובי משפחה.
את הסיור העביר ניר מצגר, הבן של יורם ותמר מצגר שנחטפו לעזה - היא שוחררה בעסקה, הוא נרצח בשבי חמאס.
על קצת יותר מ200 משפחות, 74 חטופים ו41 נרצחים - שליש מהחטופים לעזה הגיעו מהקיבוץ הקטן הזה 1/
יש במקום המון בתים שרופים, המון בתים הרוסים. לכל בית - סיפור משלו. ניר מכיר כל אחד ואחד שם, קיבוץ קטן סך הכל.
חלק מהבתים, אלה שלא נשרפו, שופצו ע"י מתנדבים. הקיבוץ עצמו, אגב, שמר על מדשאות ירוקות. כן, יש פרחים, יש ירוק.
2/
כדי לעזור לאנשים לעשות סדר, שמו בקיבוץ דגלים לפני כל בית: דגל צהוב לחטופים, צהוב עם פס אדום לחטופים שנרצחו, צהוב עם פס כחול לכאלה ששוחררו, שחור לנרצחים.
לראות ולא להאמין. 3/
את מרבית הסיפורים שם שמענו - על משפחת קלדרון, משפחת סימן טוב, משפחת מצגר, משפחת קוניו וכמובן משפחת ביבס.
אבל יש הבדל בין לשמוע, לקרוא, לראות בכתבה לבין לראות בעיניים, ממש, איפה הדברים קרו ואיך.
דקה אחר דקה, שעה אחר שעה 4/
המחבלים הראשונים הגיעו לקיבוץ כבר בשעה 10 ל7 בבוקר, פורצים אליו מ3 כיוונים שונים. זה הגל הראשון, הנוח'בות.
אחרי שעה הגיעו לשם עוד כ200 מחבלים מארגונים שונים ומשונים, ובהמשך עוד כ1000 עזתים. בוזזים.
מולם? 7 חברי כיתת הכוננות. זהו. הם עשו כל שיכלו, אבל רובם רותקו לדירותיהם 5/
ואיפה הצבא? לא הגיע. פשוט לא הגיע לקיבוץ, כאילו לא ידעו מה מתחולל בו.
והנה העזרה שהגיעו: בסביבות 10 בבוקר הגיע טנק לאיזור הכניסה ליישוב, ירה שני פגזים והמשיך הלאה. אח"כ סיפרו שלא היה להם מושג על הטבח במקום.
6/
חבר קיבוץ עם קשר לחיל האוויר הצליח להגיע בדרך לא דרך לטייס מסוק קרב באיזור. הוא הגיע, ירה ופגע בטרקטור, ואז המשיך ופגע ברכב מחבלים שהיו עליו חטופים תוך שהוא הורג את אפרת כ"ץ
מצגר מספר שכשאמו חזרה, אמרה שהשדות בין עזה לבין הקיבוץ היו מוצפים במאות מחבלים וחטופים. ואין צה"ל 7/
"הלך" למחבלים כ"כ טוב, עד שהם סיימו לבזוז, לחטוף ולרצוח כל מה שיכלו ובשעה 13:00 עזבו את שטח הקיבוץ.
כוחות הצבא הראשונים, כוח אגוז, הגיע רק חצי שעה לאחר מכן. משמע - לא היו קרבות בין מחבלים לצה"ל ביישוב, לא נורה אפילו כדור אחד!
7 שעות של טבח והשמדה, ואף אחד לא עזר 8/
כדי להמחיש את הניתוק - קבלו את הסיפור הבא: כרבע שעה לפני שהגיעו כוחות הצבא הראשונים ליישוב, ראו תושבים כוח של מסתערבים מסתובב ביישוב ומחפש את חיים פרי.
אז כבר הגיעו כוחות אגוז, התחילו לרכז את התושבים לקראת פינוי, והמסתערבים פשוט הסתובבו ויצאו
9/
נשמע מוזר ממש, לא?
מסתבר שנועה, ביתו של חיים פרי , התקשרה למשטרה והגישה תלונה טלפונית על חטיפת אזרח ישראלי.
המשטרה שלחה לשם כוח מסתערבים שהבין שחיים אכן נחטף, אין לו מה לעשות שם והמשיך הלאה.
10/
חשוב לומר: ללוחמים? אין שום טענה. הם עשו את המקסימום האפשרי בנסיבות בלתי אפשריות. גם הטנק שלא נכנס לקיבוץ המשיך הלאה לקרב גבורה במקום אחר והרג עשרות מחבלים.
הטענות הקשות הן לצבא ולמדינה, שנתנו לטבח שם "לחמוק" להם.
הייתה שם הפקרה מדרגה ראשונה, אחן ספק
11/
ומספר מילים אישיות:
הסיור שם החזיר אותי באחת ל7 לאוקטובר. שמעתי את הסיפורים שלהם והרגשתי כישלון אישי. איך לא עשיתי כלום?
כל האחראים חייבים לשלם מחיר אישי - באוגדה, בפיקוד, במטכ"ל ובדרג המדיני. כולם.
לכישלון כזה חייב להיות מחיר אישי. קשה.
/12/
שכחתי להוסיף - לאורך כל הביקור שם פיצוצים, אש מקלעים, כטבמים מעל הראש.
תענוג לחיות שם. בהחלט.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
היום הלכתי לסופר, קניתי דגים לארוחת ערב. בדגייה שירת אותי אדם די מבוגר, בן 62. שאלתי אותו איך להכין את הדג, אז הוא אמר לי "רק פלפל ומלח, ואם בא לך אז גם פלפל חריף, לא כמו שאוהבים האלה מההפגנות"
אמרתי לו שאני מההפגנות, הולך כל שבוע להפגין.
1/
אמר "רואים עליך".
"אבל אני בן שטרית, מרוקאי"
"זה לא משנה, אתה כמוהם, לבוש כמוהם, נראה כמותם, חושב כמותם"
"בוא, נולדתי בבית שמש, גדלתי במעלה אדומים".
סיפר לי שהוא מירושלים ושביום שישי האחרון הוא נסע לבקר את אמא שלו ונתקע בפקק.
למה פקק?
כי "כל האלה מהצעדה השאירו את הרכב בצד"
2/
"אוקיי, ו...? גם אני נסעתי לירושלים ביום שישי, פעמיים, בשעה 3 בצהריים וב10 בלילה. לא היו פקקים"
"כשאני נסעתי, קצת לפני כניסת שבת, היו פקקים. וראיתי משפחות של חרדים יורדים מהאוטובוס והולכים ברגל. בצעדה לירושלים, כמו בשואה"
"כמו בשואה?"
"כן כמו בשואה. אלה רוצים לעשות לנו שואה"
3/
ריבית המשכנתאות עומדת היום (נכון למרץ 23) על 5.3% במסלול השקלי הקבוע. זו גם הריבית הנמוכה ביותר מבין המסלולים השונים (פריים מינוס חצי שזה 5.5% או צמוד פלוס 3.8% שהם כ9%).
זה אומר שעל כל מליון ₪ הלוואה משלמים 4416₪ כל חודש *רק ריבית*, בלי קרן.
2/
אם אני מסתכל סביבי על דירות, דירת 4 חדרים הכי זולה במודיעין (בניין בן 25, קומה שניה בלי מעלית) עומדת על 2.5 מליון ₪.
מהם דמי השכירות הנועדים להחזיר את עלות הריבית?
132,000 לשנה. זה צריך להיות מכוסה ע"י 11 חודשי שכירות בשנה (חודש על תיקונים ואחזקה), משמע 12,045₪ לחודש.
3/
כמה אפשר לקבל על דירת 4 חדרים שכזו? אולי אולי 7000₪ לחודש.
זאת אומרת שמהכיס אני אמור לממן 5000₪ כל חודש *רק על הריבית*.
זו אנומליה מטורפת.
האם ערך הדירה צפוי לעלות ב5000₪ כל חודש כדי להחזיר לי את ההפסד? תגידו לי אתם.
בשעה 16:27 ידיעה ראשונה על הצהרה של גלנט ב19:30, בה יקרא לעצירת החקיקה ולהידברות. זה בהמשך לשיחה קשה מאוד שהייתה לו קודם עם הרמטכ"ל שמסר לו מה קורה בצבא.
השוק לא מבין, הממשלתי הארוך עדיין יורד חצי אחוז, הדולר מעל 3.62.
אני מתקשר לחבר סוחר דולר - שורט אחי, שורט!
1/
אני בינתיים לוקח חבילה גדולה בממשלתי ממוכר שמפעיל מכונה ומתחננן למכור לי.
עוברות 10 דקות - קצת קונים, לא משהו מטורף מדי. החבר מתקשר - "לא רוצה לרדת".
אני אומר לו שככה זה באירועים, לוקח זמן לעכל. עוברת דקה והדולר יורד אגורה. הממשלתי עדיין לא זז.
2/
פתאום - מגיעים קונים ומתחילים "לנגב" כל מה שזז. הדולר יורד ל3.60.
אני מחכה. האג"ח עבר לירוק, אני מוכר קצת בעליה של חצי אחוז ומחכה עם השאר.
עוברות עוד 2 דקות הדולר ב3.58, האגח עף כבר באחוז. אני מחכה. מוכר את השאר אחרי 20 דקות ב2% עליה.
קראתי עוד קצת על סיליקון וואלי בנק, והנה חלק מהסיפור:
הם באו ליזמים שגייסו כסף מיד אחרי הגיוס והציעו להם עד 30% מסכום הגיוס בהלוואה לשנה-שנתיים, בריבית פריים פלוס אחוז.
בהלוואת בלון.
מי יסרב לכך?
1/
בנוסף הבנק הציע שירותי ניהול עושר ליזמים, הלוואות למשכנתא, ובגדול כל מה שהייטקיסט יכול לחלום עליו.
כעת, הבנק הוכרז כפושט רגל ועבר לניהול זרוע של הפד שתפסה בעלות על הנכסים שלו.
כעת הם ישלמו את כל הפקדונות עד 250 אלף דולר שמבוטחים על ידם אוטומטית, בזמן שכל השאר יקבלו פתק.
2/
הפתק אומר שהם מתישהו יקבלו את הכסף שלהם, לא ידוע מתי, ולא ידוע כמה מתוכו. זה תלוי כמובן ביכולת הריקאברי של הפד, כמה יצליחו לקבל על הנכסים הפחות סחירים במצב של מכירה מידיית (פייר-סייל).
מה שזה אומר לסטארטאפים - כולל כאלה בוגרים - שהם אכלו אותה. בענק.
3/