אנחנו הולכים ומממשים בפועל את התרחיש המצוין בכתבה, עם עליה מתמדת במספר המקרים החדשים (עליה בתוך שבוע מאחוז מקרים חיוביים <1% ל-1.4%).
יש כבר >150 ואף >200 מקרים חדשים ביום, ולא נראה שיש מערך שיודע להתמודד עם קטיעת הדבקות בהיקפים אלה. המשמעות קשה וברורה. newyorker.com/news/us-journa…
יש כבר >150 ואף >200 מקרים חדשים ביום, ולא נראה שיש מערך שיודע להתמודד עם קטיעת הדבקות בהיקפים אלה. המשמעות קשה וברורה. newyorker.com/news/us-journa…
במקביל מכיוון ששיעור הנדבקים בקרב קבוצות הסיכון נמוך מבעבר, עוד יקח זמן (ועוד כמה הכפלות) עד שנראה תרגום של התחלואה לסיבוכים/אשפוזים/מונשמים בהיקפים משמעותיים.
אבל זה לאו דווקא משחק לטובתנו.
בשלב כלשהו, מעגלי ההדבקה יחזרו לכלול את המבוגרים. ואז יהיה קשה להחזיר את הג׳יני לבקבוק.
אבל זה לאו דווקא משחק לטובתנו.
בשלב כלשהו, מעגלי ההדבקה יחזרו לכלול את המבוגרים. ואז יהיה קשה להחזיר את הג׳יני לבקבוק.
בקיצור - אין מקום לשאננות. בהיעדר הסברה אפקטיבית (ובעידודם של ׳מכחישי קורונה׳) אנחנו הולכים ומחסלים את האלטרנטיבות הנוחות והנכונות (כלכלית, חברתית) לשליטה על התפשטות המחלה. כדאי לחשב מסלול מחדש לפני שנעמוד בפני ברירות גרועות בלבד, סטייל ארה״ב.
כמה הבהרות למי ששאל - מכחישי קורונה הם מי שטוענים שהמדובר במחלה קלה (׳רק שפעת׳), אשר אם תתפרץ תחלוף על פנינו ללא דרמה, גם אם לא נשמור על כללים בסיסיים של אחריות אישית.
לעומת זאת - כמה מעמיתי חלוקים לגבי דרכי ההתמודדות, ועל השאלה בדיעבד על יעילות הסגר- מחלוקת לגיטימית וחשובה.
לעומת זאת - כמה מעמיתי חלוקים לגבי דרכי ההתמודדות, ועל השאלה בדיעבד על יעילות הסגר- מחלוקת לגיטימית וחשובה.
