Thread by @Sky_Warp

שרשור עיניים חדש – צבעים.

והפעם בפינתנו ״בקשות הקהל״, @drorzakai ביקש הסבר על עיוורון צבעים.

1. אחד הנושאים המרתקים בתחום הפסיכופיזיקה (הענף שעוסק ביחס שבין הגירויים להם נחשף האדם ובין התחושות הסובייקטיביות המתעוררות אצלו כתוצאה מהחשיפה לגירויים אלו) הוא זה של ראיית צבע.

2. הסיבה שהנושא מרתק אותי היא שאחת מהבנות הבסיס בתחום זה מאוד מטלטלת למי שנחשף לנושא בפעם הראשונה: צבע לא באמת קיים. אין דבר כזה. אין בעולם הפיזיקלי תכונות כמו אדום, כחול, או ירוק.
-->

3. זה מזכיר מעט את השאלה הפילוסופית שמיוחסת לג׳ורג׳ ברקלי ״אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא השמיע צליל?״ בפרפרזה: אם אין אף אחד שיתבונן, נניח, בעגבנייה בשלה, האם היא עדין אדומה?

4. הסיבה שאין תכונה כזאת שנקראת צבע היא שמדובר במשהו שאנחנו חווים באופן סובייקטיבי בזכות מבנה הרשתית שלנו והאופן בו המוח שלנו משלב נתונים שונים ומלכד אותם לכדי ראיית הצבע שאנו חווים (וזאת עוד מתוך הנחה שהאופן בו כולנו חווים את העולם דרך מערכת החושים היא דומה).

5. יבואו הפיזיקאים החביבים עליי @IdoReiss ו- @CactusBavarius ויאמרו: ״כפירוש יא תאוות בשרים מהלכת (גילוי נאות: ייתכן שאת זה הם לא יאמרו), אם עגבנייה פולטת קרינה אלקטרומגנטית באורך גל של 650 נ״מ, ואני יכול למדוד את הערך באמצעות מכשור אובייקטיבי, אפשר לקרוא לזה אדום. אז למה לסבך?״

6. כאן נכנסת לתמונה אשליה שפותחה ע״י פרופ׳ אדוארד אידלסון מ- MIT. כשאתם מתבוננים בתמונה המצורפת אתם רואים את ההבדל בין קובייה A ל- B. אבל המציאות היא שמדובר בדיוק באותו צבע (לפיזיקאים: אותו SSR) ורק המוח שלנו מייצר הבדל בין ה״צבעים״ בשל פקטורים אחרים בתמונה שמעובדים באותו הזמן.

7. שוב, A ו-B בתמונה הם בדיוק באותו צבע. אם אתם לא מאמינים, כסו את שאר חלקי התמונה ואז תוכלו לראות שזה אותו הצבע.

כל הנ״ל בנפרד, יש בהחלט בעיה שנקראת עיוורון צבעים. מדובר בבעיה תורשתית (גן רצסיבי) שנמצא על כרומוזום ה- X (תזכורת, לגברים יש כרומוזומי XY ולנשים יש כרומוזומי XX).

8. כלומר, בשביל לסבול מעיוורון צבעים, כל כרומוזומיי ה- X של האדם צריכים לשאת את הגן הרצסיבי לעיוורון צבעים. מכיוון שלנשים יש שני כרומוזומיי X (אחד מהאם ואחד מהאב) לגברים יש סיכון גבוה יותר לסבול מעיוורון צבעים.

9. אגב, זה לא אומר שנשים לא יכולות להיות עיוורות צבעים, זה רק אומר שזה מצריך מצב נדיר יותר בו כל כרומוזומי ה- X מהאב והאם נושאים את אותו גן רצסיבי לעיוורון צבעים.

10. נקודה נוספת שחשוב להבהיר כבר עכשיו היא שאדם עיוור צבעים לא רואה בשחור לבן, בניגוד לתפיסה המוטעית.
רק 1 מ- 40,000 איש סובל מעיוורון צבעים מונוכרומטי (קרי, חוסר יכולת לראות צבעים בכלל). כל השאר יכולים לראות חלק מפלטת הצבעים או לסבול מפגיעה בגוונים מסוימים של צבעים.

11. אז איך אנחנו מסוגלים להבחין בין צבעים בכלל? בשביל זה צריך קצת אנטומיה בסיסית. בדיאגרמה המצורפת של העין, החלק בצהוב מתייחס לרשתית. ברשתית יש תאים שונים, אבל החשובים שבהם הם הפוטורצפטורים שבאמצעותם אנו יכולים לראות הבדלים בין אור/חושך וצבע.

12. מתוך 120 מיליון פוטורצפטורים ברשתית, רק כ- 6 מיליון הם תאים מסוג ״מדוכים״ שמאפשרים ראיית צבע, וכולם מרוכזים בנקודה קטנה אחת שנקראת הפוביה (בדיאגרמה תחת ״Macula״). מציע לקרוא את זה שוב: רק 6 מיליון מתוך 120 מיליון מתמחים בצבע וכולם מרוכזים באזור קטן עם רדיוס של 1.5 מילימטר.

13. תאי המדוכים מתחלקים לשלושה סוגים: המתמחים באורכי גל קצרים (S), בינוניים (M) וארוכים (L). אורכי הגל מתורגמים לצבעים שהם כחול, ירוק, ואדום, בהתאמה. כאן נכנסת לתמונה מורכבות נוספת שלא אכנס אליה בצורה של סטטיסטיקה בה המדוכים משפיעים על תפיסת הצבע לפי כמות הגירוי בכל אחד משלושתם.

14. עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר הוא מצב בו רק אחד משלושת סוגי המדוכים לא מתפקד, ואז ראיית הצבע מתבססת רק על שניים משלושת סוגי המדוכים.

15. אני מצרף כאן מספר דוגמאות (מצד שמאל של כל תמונה המצב ה״נורמאלי״ ומצד ימין של התמונה האופן בו אדם הסובל מאחד ממספר סוגי עיוורון צבעים רואה את העולם, בהתאם לסוג תאי המדוכים שלא מתפקדים - קרי, אחד מה- S, M, L).

16. לאחרונה פותחו משקפיים עם ציפוי מיוחד שמפלטר אורכי גל מסויימים, כך שאדם עם עיוורון צבעים מסוג מסויים (שוב, בהתאם לסוג המדוכים שלא מתפקדים) יוכל לראות את העולם בצורה קרובה יותר לאופן בו אדם ללא פגיעה רואה את העולם.
מודה, הסרטון הזה מרגש גם ציניקן כמוני: