הפרקליטות העבירה לסנגורים קטעי שיחות בין שלמה פילבר לעיתונאים:
בנצור מקריא קטעים קצרים:
"ביום שישי ראיתי את הכותרות וראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזאת של אלוביץ- נתניהו. הם המציאו שוחד שזהו שוחד דרדלה"
בנצור: איך ייתכן שעד מדינה שמתייחס לעניינים תלויים ועומדים- שיחה
כזו סווגה כלא רלוונטיות??
אלו שיחות משנת 2018
השופטת רבקה פרידמן פלדמן מבקשת מבועז בנצור להתקדם ולהתייחס באופן ספיציפי ולא להתייחס לטענות כוללניות
עד המדינה שלמה פילבר כונה בידי החוקרים אלביס
בן צור: החוקרים אמרו לחפץ: ״צנעת הפרט שלך תרד בבית השימוש של ההיסטוריה״
ליאת בן ארי טוענת בדיון כי דבריו של בנצור אינם אמורים להיטען היום אלא בשלב הטענות המקדמיות
בנצור שואל איך יכול להיות שאילן ישועה לא נחקר באזהרה ולא הובטח לו שום דבר. לדברי בנצור השוטרים מנסים להפעיל את ישועה כחוקר. לטענתו הוא מבשל מסרון לאחד הנאשמים. בנצור טוען שחפץ קיבל טובות הנאה מצד הפרקליטות לאחר שחתם על הסדר עד מדינה( לדוגמא לסגור לו את התיק מחוסר אשמה ולא מחוסר
ראיות)
ליאת בן ארי טוענת שחלק גדול ממה שבנצור טוען לא מובן. שהוא מערבב בין טענות מקדמיות לטענות בנוגע לחומרי חקירה
השופטים שוב ושוב מזרזים את בנצור ותוהים מדוע הוא חוזר על דבריו.השופטת רבקה פרידמן פלדמן: "איך תביעה שהוגשה נגד המדינה הופכת לחומר חקירה"? ( מדובר על תביעה שהגישה המקורבת לחפץ)
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנאום תוכחה חריף וחד: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות עליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה, כמו נווה מדבר מדומיין לצמאים ומוכי חום במדבר, שכמה שנתלים
עליה כתרופת הפלא או החיסון החברתי לכל החוליים שלנו, כך היא מתרחקת והולכת. המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להתהוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים; או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר; או התקשורת המוטה והמגויסת
או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ומוציא דיבתנו בעולם; או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי; או מהנדסי התודעה; או בוגרי קרן וקסנר; או הקרן החדשה לישראל; או החמוצים; או הסמולנים; או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים. לפעמים, אפילו הכנסת או
נאום מדהים, עוצמתי וחזק במיוחד של המשנה ליועמש, דינה זילבר בכנס העמותה למשפט ציבורי. מציע לכולם לקחת נשימה ארוכה ולקרוא דברים שנאמרים מעומק הלב:
"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר
לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: "הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד.
"אביחי מנדבליט מצפצף על החוק", "שי ניצן מושחת", "ליאת בן ארי לכלא", "דינה זילבר ראש האופוזיציה". זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער – קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור