דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנאום תוכחה חריף וחד: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות עליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה, כמו נווה מדבר מדומיין לצמאים ומוכי חום במדבר, שכמה שנתלים
עליה כתרופת הפלא או החיסון החברתי לכל החוליים שלנו, כך היא מתרחקת והולכת. המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להתהוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים; או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר; או התקשורת המוטה והמגויסת
או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ומוציא דיבתנו בעולם; או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי; או מהנדסי התודעה; או בוגרי קרן וקסנר; או הקרן החדשה לישראל; או החמוצים; או הסמולנים; או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים. לפעמים, אפילו הכנסת או
ועדה בכסת, אם איננה מגשימה את ציפיית ה"העתק-הדבק" של המונח בפניה ומעיזה להרהר, לדון ואפילו לשנות בו משהו ובכך למלא את תפקידה לביקורת פרלמנטרית. איש לא ינכה מזעם מסדר אבירי המשילות, אפילו לא כבוד נשיא המדינה.
משילות היא חלק הכרחי בדמוקרטיה, אבל גם דמוקרטיה היא חלק ממשילות בריאה.
יש לייחד תשומת לב והעמקה למונח 'משילות' בפני עצמו, ולרכיביו. משילות היא בראש ובראשונה מנהיגות, שרטוט חזון, התוויית כיוון, הצבת יעדים, יצירת הסכמה לאומית רחבה סביב המהלכים הנדרשים, הבטחת אמון הציבור בשלטון, פעולה לטובת האזרחים ולא רק לטובת הבטחת השלטון, לפעול לטובת כלל אזרחי
המדינה, גם אלה שלא בחרו בשלטון.
לפעמים אנחנו עדים לתופעות של גלגול אחריות. לפעמים כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, מפעילים את הוונטילטור המפזר את האשמה לכל עבר. במקום להתמודד עם קשיים, השלכות, יתרונות וחסרונות, במקום להסתכל פנימה – מסיטים את המבט ומכוונים אצבע מאשימה
החוצה כדי להסיט את תשומת הלב. מייצרים מציאות מדומיינת של פרקליטות שבתוך הפרקליטות, או של מדינת פקידים חורשי רע במחשכים המתכננים הפיכה שלטונית. תרבות של חיפוש אשמים..עשרות מינויי בכירים מוקפאים. מי עוצר את המדינה מלמנות פרקליט מדינה, מפכ"ל, חשכ"ל, ממונה על התקציבים, מנכ"ל למשרד
רה"מ, מנכ"ל למשרד המשפטים ועוד שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים. שום בית משפט או פקידות לא מונעים את המינויים הללו, שהם קרונות ברכבת המשילות התקועה.
מצד שני, כיוונים שבאמת תורמים לייעול המשילות לא מדוברים – צמצום מספר המשרדים, קיצוץ במשרות מיניסטריאליות ומנגנונים מנופחים שנחיצותם
מסופקת ועבודה לפי יעדים ותכניות עבודה".
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
הפרקליטות העבירה לסנגורים קטעי שיחות בין שלמה פילבר לעיתונאים:
בנצור מקריא קטעים קצרים:
"ביום שישי ראיתי את הכותרות וראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזאת של אלוביץ- נתניהו. הם המציאו שוחד שזהו שוחד דרדלה"
בנצור: איך ייתכן שעד מדינה שמתייחס לעניינים תלויים ועומדים- שיחה
נאום מדהים, עוצמתי וחזק במיוחד של המשנה ליועמש, דינה זילבר בכנס העמותה למשפט ציבורי. מציע לכולם לקחת נשימה ארוכה ולקרוא דברים שנאמרים מעומק הלב:
"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר
לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: "הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד.
"אביחי מנדבליט מצפצף על החוק", "שי ניצן מושחת", "ליאת בן ארי לכלא", "דינה זילבר ראש האופוזיציה". זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער – קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור