1. היום הוא יום השנה לחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוח קדס במשמרות המהפכה של איראן.
החיסול של האיש המשפיע באיראן היה מכה ראשונה בשנה שהיא כנראה מהגרועות שעברה איראן, כשאחריה נאלצה טהראן להתמודד עם משבר כלכלי וחברתי, נפט בשפל, פגיעות בתכנית הגרעין (כולל חיסול פחריזאדה) והקורונה.
החיסול של האיש המשפיע באיראן היה מכה ראשונה בשנה שהיא כנראה מהגרועות שעברה איראן, כשאחריה נאלצה טהראן להתמודד עם משבר כלכלי וחברתי, נפט בשפל, פגיעות בתכנית הגרעין (כולל חיסול פחריזאדה) והקורונה.
2. כדי לקבל קצת פרספקטיבה, חזרתי אחורה לדברים שאמרתי ושכתבתי סביב החיסול - כדי לקבל קצת תובנות בדיעבד:
א. קאסם סולימאני היה גם קבלן הביצוע של אסטרטגיית ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון - קבלן ביצוע יעיל למדי - אבל לא פחות מכך היה מנוע אידיאולוגי מאחוריה.
א. קאסם סולימאני היה גם קבלן הביצוע של אסטרטגיית ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון - קבלן ביצוע יעיל למדי - אבל לא פחות מכך היה מנוע אידיאולוגי מאחוריה.
3. עם זאת, כמו בכל ארגון היררכי עם מבנה ארגוני סדור (פחות או יותר), נמצא לו מחליף - וכפי שכתב הבוקר @RZimmt (גילוי נאות: קולגה וחבר), שכוח קדס למדו להתאים את עצמם למציאות החדשה במזרח התיכון, גם בהיעדרו.
שארל דה-גול, שטען ש-"בתי הקברות מלאים במי שחשבו שאין להם תחליף", צדק גם הפעם.
שארל דה-גול, שטען ש-"בתי הקברות מלאים במי שחשבו שאין להם תחליף", צדק גם הפעם.
4.ב. את השבועות האחרונים שלפני הבחירות טראמפ העביר בנקיטת אסטרטגיית "שוטר טוב, שוטר רע" מול איראן - מצד אחד, פעל להגביר את הלחץ הכלכלי והמדיני (בניסיון להאריך את אמברגו הנשק הקונבנציונלי); מצד שני, פיזר הבטחות על משא ומתן מהיר שיוביל להסכם שיהיה "טוב יותר לכולם" מיד אחרי הבחירות.
5. בזמנו טענתי שחיסול סולימאני סתם את הגולל על הסכם משופר בין ארה"ב תחת ממשל טראמפ לבין איראן, ולו בגלל הפופולריות של הגנרל האיראני בזירה הפנימית, שתחשק את טהראן אם ירצו להגיע להסכם מחודש עם ארה"ב.
6. הדילמה הזו נחסכה מהמשטר האיראני בשל הניצחון של ביידן בבחירות, והצדדים יוכלו - אם ירצו, וזו כמובן שאלה נפרדת שנדון בה בהמשך - להתניע מו"מ מחודש כבר ב-20 בינואר אחר הצהריים.
7. ג. החיסול הביא את ארה"ב ואיראן אל סיפו של עימות, ובמשך למעלה משבוע - תקופה ארוכה למדי בשביל נושא חוץ בשנת בחירות ובזמן שתהליך הדחה מתנהל בקונגרס - המחשבה על מלחמת מפרץ שלישית העסיקה רבות את התקשורת בארה"ב.
8. מילת המפתח שחזרה על עצמה הייתה draft, "גיוס חובה", והיא תמיד קיבלה יחס שלילי: בכל זאת, מדובר באומה שעדיין מדממת באפגניסטן, מלקקת את פצעי עיראק ושאזרחיה המבוגרים עוד זוכרים את הטראומה של ויאטנם.
9 ואחרון. אם יש נושא שעוד נשאר בקונצנזוס, ושרפובליקנים ודמוקרטים מסכימים עליו (כפי שגם הבהיר לי בזמנו בכיר לשעבר בפיקוד המרכז של צבא ארה"ב, על בסיס שיחותיו עם חברי קונגרס משני הצדדים), הוא שיש להימנע ממלחמה גדולה נוספת במזרח התיכון. הקורונה, על המשברים שגרמה, רק האיצה זאת.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
