שרשור קצר על אחד הגזעים העתיקים בעולם שנראה כמו גוש פרווה מחייך, על הסיבה שגידלו אותו שבטים עתיקים בצפון רוסיה ועל איך כל זה קשור לאוהלים וצמר 👇
הסָמוֹיֵד הוא כלב רועים בינוני, נאמן, עקשן, סופר אנרגטי וחברותי הידוע בעיקר בגלל הפרווה הלבנה היפה והזנב המסולסל שלו. הגזע קיבל את שמו מאנשי ה-׳Samoyeds׳: שבטים נודדים מצפון סיביר שבמשך 5,000 שנה, גידלו אותו לציד, הגנה, משיכת מזחלות, ורעייה.
ומה הם רעו? איילים! בגלל הקור הקשה באזור (טמפרטורות מגיעות 60-), הפך אייל הבר למקור המזון העיקרי של השבטים ששרדו ע״י גידול ואכילה של איילים. אנשי הסמויד התייחסו לכלבים שלהם כאל חלק מהמשפחה והם גרו יחד איתם באוהלים ששימשו אותם כבתים ארעיים.
הפרווה של כלבי הסמויד לא מפורסמת רק בגלל שהיא יפה, אלא גם בגלל שהיא מיוחדת: היא לא רק כפולה ועבה אלא בעיקר חזקה וחמה במיוחד. החוזק של הסיבים מאפשר לטוות ממנה צמר יותר חם מצמר כבשים ולכן נהגו הסמוייד להכין מהפרווה שנשרה בגדים ושמכות (יש עדיין אנשים בעולם שעושים את זה בעולם, נשבעת)
בתחילת המאה ה-20, עם הפופולריות העולה של מסעות לקוטב הצפוני, החלו מדענים והרפתקנים לרכוש כלבי הסמויד והשתמשו בהם ככלבי מזחלות. רב הכלבים הנפוצים היום במערב הם צאצאים של אותם כלבים שחזרו עם המדענים אל ארצות המוצא שלהם והתרבו.
כלבי הסמויד מכונים ״סמיילי״ כי נראה שהם תמיד מחייכים. אבל זה לא שהם פשוט נורא אוהבים אותנו ולא יכולים להפסיק לחייך... כי לא מדובר באמת על חיוך. בגלל מיקום העיניים ביחס לפה וצורת החניכיים שמושכות את הפה אחורה, נוצר מראה של חיוך, אבל זה פשוט צורת הפה שלהם :)
כלבי הסמויד חברותים וחמודים אבל לא מתאימים לכל בית: הם נובחים, שובבים, לא קלים לאילוף, שונאים להיות לבד ודורשים המון תשומת לב. הם זקוקים גם להרבה פעילות, אקלים קר, ומשירים *המון(!!!!)* פרווה שנצמדת לכל דבר בבית. בגדול לגדל סמויד זה לפתח חברות צמודה עם שואב האבק ומברשת השיער.
לסיכום: הסמויד גזע עתיק, יפה וחברותי. אבל גם אם היום הוא משמש בעיקר כחיית מחמד חשוב לא לשכוח שעדיין מדובר בכלב דעתן, שאוהב להוציא הרבה אנרגיה ובעיקר להיות צמוד לבעלים שלו, כאילו הוא עדיין באוהל קטן בצפון סיביר.
ואם הגעתם עד לכאן, מוזמנים לעקוב ולשתף את השרשור! 🤗😌
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
שרשור על הגזע עם הפרווה הייחודית שהיה סמל סטטוס של האצולה הבריטית ועל איך סרט אחד החזיר אותו למיינסטרים וגזר עליו שנים של מחלות קשות, נטישה ואומללות.
הדלמטי הוא כלב בינוני-גדול, מאוד אנרגטי, אינטליגנטי, סקרן ונאמן. המאפיין הכי ידוע של הגזע הוא כמובן הפרווה הייחודית והיפה שלו: פרווה בצבע לבן ועליה נקודות שחורות או חומות שמפוזרות באופן אקראי על כל הגוף שלו. דלמטיים נולדים כמעט תמיד ללא נקודות שמתחילות להופיע בערך בגיל שבועיים.
הנקודות ממשיכות להתווסף עד בערך גיל 7 חודשים אז מתחילה האטה משמעותית בהופעה שלהן. הגזע קרוי על שם אזור גיאוגרפי והיסטורי שבקרואטיה הנקרא ״דלמטיה״ ממנו הוא מגיע. לא ידוע בדיוק מתי נוצר, אבל יש תיאורים שלו כבר במאה ה-14. הפרווה יוצאת הדופן של הגזע נחשבה יוקרתית ומיוחדת במערב
האם כלבים רואים צבעים?
רובכם הצבעתם ׳לא׳.
התשובה? כלבים *כן* רואים צבעים, פשוט אחרת מאיתנו!
אז הנה שרשור קצר על איך כלבים רואים את העולם ומה זה אומר על הצעצועים שאנחנו קונים להם 👇🌈
במשך שנים רבות חוקרים היו בטוחים שכלבים הם עיוורי צבעים. אבל מחקרים חדשים מראים אחרת. לכלבים יש ׳ראייה דיכרומטית׳ - ראייה דו-צבעית. בניגוד לעין האנושית היכולה לקלוט 3 צבעים (כחול, אדום, צהוב), העין של הכלב קולטת ומעבדת רק 2: כחול וצהוב.
אז בני אדם רואים יותר טוב? לא באמת. ההבדל הוא ברשתית שלנו. הרשתית של בני אדם וכלבים מורכבת מ2 סוגי תאים הרגישים לאור: תאי Rod שעוזרים לראות באור חלש ותאי Cone האחראים על עיבוד אור בהיר וצבע. לכלבים יש יותר תאים העוזרים באור חלש, לנו יותר העוזרים בעיבוד צבעים ואור חזק.
שרשור על כלב הנקניקייה, שנוצר ע״י הגרמנים כדי לצוד גיריות והפך לאחד מגזעי הכלבים הפופולריים בעולם, למה לכל הרוחות קוראים לו בעברית ״תחש״ ואיך כל זה קשור למפרץ אילת?
התחש, הנקרא באנגלית Dachshund, הוא כלב קטן, עם רגליים קצרות, גב ארוך במיוחד ואוזניים גדולות ונפולות. הוא מגיע בשני גדלים (רגיל ומיניאטורי) ועם שלושה סוגי שיער (קצר, ארוך וגס). כפות הרגליים הקדמיות גדולות במיוחד כדי לעזור לו בחפירה והאוזניים והאף הארוך מחדדים את חוש הריח.
הגזע פותח בגרמניה במאה ה-18 ע״י עירוב של מספר גזעים בשביל ציד חיות כמו גיריות וארנבות המתחבאות במחילות. מפה גם מקור השם של הגזע בגרמנית: Dachs = גירית, Hund = כלב. הוא ידוע ככלב קטן עם אישיות גדולה: הוא חכם, עירני ונמרץ אבל ככלב ציד הוא גם נוטה להיות דעתן וחשדן כלפי זרים וחיות.
* כלב כנעני: הכלב הלאומי של ישראל - השרשור! *
שרשור קצר על הכלב היחיד שמוצאו מישראל, החי פעם בלהקה כמו זאבים ועל איך כל זה קשור לארגון ״ההגנה״ ולמאלפת כלבים אוסטרית שאילפה את כלבי הנאצים לציית לפקודות בעברית👇
הכלב הכנעני קרוי על שם חבל ארץ ״כנען״ בה היה פעם מאוד נפוץ אך מאז כמעט ונעלם. הוא בינוני, עם פרווה קצרה וזנב מגולגל, אינטליגנטי, נאמן ומאוד טריטוריאלי. הוא נחשב חלק מקבוצה מאוד קטנה של "כלבים פרימיטיביים" - כלבים משוטטים פראיים שפעם היו נפוצים בכל העולם וחיו בלהקות כמו זאבים.
הכלב הכנעני קיבל את שמו מפרופסור רודולפינה מנצל, מאלפת כלבים אוסטרית בעלת שם עולמי, שהחלה כבר בשנות ה20 לאלף באוסטריה כלבים לצורכי ביטחון ושמירה. בגלל שהיתה ציונית, החליטה לאלף את הכלבים לענות רק לפקודות בעברית. רב הכלבים אומנו עבור ארגון ״ההגנה״ ונשלחו לארץ, אבל חלקם הגיעו לידי
* בורדר קולי: הכלב החכם ביותר - השרשור! *
שרשור קצר על החכם בכלבים, בעל ״המבט״ המפורסם, רודף האופניים וגם על למה הוא ממש לא בשביל כל אחד.
רקע: הבורדר קולי מגיע ממחוז נורת'מברלנד שעל גבול אנגליה -סקוטלנד (border - גבול) שם פותח בתחילת המאה ה19 ככלב רועים, בעיקר לרעיית כבשים.
בעוד כלבי רועים גדולים כמו הפירנאים משתמשים בגודל המרשים שלהם כדי לגרום לעדר לזוז קדימה, תפקידו של הבורדר לאגף ולאסוף את העדר חזרה. בגלל שהוא כלב בינוני ופחות מאיים, הוא פיתח טכניקה הנקראת ״המבט של הקולי״ The Stare: הוא מוריד את הראש ונועץ מבט כל כך קשוח שהעדר זז מרב לחץ!
ואם זה לא עובד הוא עובר לנביחות, חרחורים ואפילו נשיכות קטנות. יש הסבר לאינסטינקט החזק הזה: לאורך מאות שנים גורי בורדר קולי נבחרו לפי התגובה שלהם לכבשים: גורים הוכנסו למקום סגור עם כבשים ונבדקו - מי שהפגין רצון בלי נשלט לרדוף אחרי הכבשים ללא פחד, נבחר!