1/ מה קורה אחרי הקרב? לרוב כאשר יש תיעוד היסטורי יותר קל לדעת מי נצח ולפעמים אף מה עלה בגודל המפסידים, כשאין תיעוד כתוב, זה יותר קשה. אבל לפעמים יש ממצאים שמספרים סיפור לא צפוי ומרתק בפני עצמו. מתחילים #שרשור. >> @queenjo102@yair_y
2/ >> על הגבעה של וילצנברג נמצאו שתי חומות היקפיות, האחת מתקופת הברזל (בערך 200 לפנה"ס) והשנייה מימי הביניים (המאה ה - 10 לספירה). מחקר ארכיאולוגי נערך בשנים האחרונות גם והביא איתו גילוי אחד משמעותי, נדיר שגם הביא חידושים במחקר של תקופת הברזל באירופה. >>
3/ >> הארכיאולוגים באתר חשפו את אחד ממצבורי הנשק הגדולים ביותר מתקופת הברזל שהתגלו אי פעם בגרמניה ואירופה בכלל. תקופה הברזל בגרמניה התחילה בשנת 800 לפנה"ס ונמשכה עד שנת 45 לפנה"ס, אז החל השלטון הרומאי באיזור. ככל הנראה מצבור הנשק קשור למעבר זה. >>
4/ >> מה שהביא לגילוי של המצבור היה שימוש בגלאי מתכות, איתו חיפשו ממצאי מתכת. המצבור שנמצא ועורר את כל העניין כלל בערך 100 חניתות, חרבות, אבזמים ועוד ציוד. למרות שאין דרך לתארך את פריטי הברזל בצורה החלטית, ממצאים שנמצאו יחד איתם וההקשר מתארכים אותם בין השנים 300-1 לפני הספירה. >>
5/ >> אבל הפריטים לא היו במצב רגיל וצפוי לממצאים כאלו. רוב החרבות שנמצאו במצבור היו פגועות קשות או מעוותות, חלקן היו מכופפות לחצי. גם במקרה של החניתות הקצוות שלהן היו מוקהים ולא חדים. ההיקף של העיוותים והנזק מצביע לפי החוקרים רק על אפשרות אחת. >>
6/ >> ההסבר לפי החוקרים הוא שהעיוותים האלו מכוונים, ככל הנראה לאחר קרב בכדי למנוע אפשרות של שימוש חוזר בנשק. כמו כן, כלי הנשק לא היו מפוזרים בשטח אלא מרוכזים במקום אחד, מה ששוב מעיד על מעשה מכוון ומחושב. >>
7/ >> רוב הסיכויים שהקרב נערך סביב הגבעה של וילצנברג, וזוהי עדות לכך שהמנצחים לקחו את הנשק כשלל מלחמה ולאחר מכן עיוותו אותו. מכל מקום, חשוב לזכור, לא נמצא עוד מצבור כלי נשק כזה בכל אירופה אף פעם.
- הסוף -
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1/ אתרים יווניים כבר ראינו לא מעט כאן, אבל כמעט לכל אחת מהערים העתיקות הללו היה את הייחוד שלה, אבל מה עושים כשבעיר יש שער מאוד מיוחד ומסתורי, שער שלפי העדויות מוביל לגיהנום? מתחילים #שרשור. >>
2/ >> העיר העתיקה הייראפוליס הוקמה על יד מעיינות חמים בדרום-מערב טורקיה. לא נמצאו באתר עדויות או שרידים לחיתים, והשרידים המוקדמים ביותר באתר הם של פריגיים מהמאה ה - 7 לפנה"ס. במאה ה - 2 לפנה"ס הפכה העיר לעיירת ספא סלאוקית, ואז הפכה למרכז רפואי בזכות המעיינות החמים. >>
3/ >> האתר נחפר על ידי הארכיאולוג הגרמני קרל הומאן בקיץ 1887, החפירות הבאות התקיימו רק בשנת 1957 על ידי משלחת איטלקית, והן נמשכו עד שנת 2008. החפירות חשפו ממצאים מכל התקופות כאשר כמות גדולה של ממצאים אלו הועברו למוזיאונים בלונדון, ברלין ורומא. >>
1/ לא שאני חלילה מזלזל בתות ענך-אמון והקבר שלו, אבל למרות תהילת העולם שלו, הוא לא היחיד. היום נדבר על הקבר של פרעה פסוסנס ה - 1, שלא נופל בשום דבר מהפאר והעושר של קברו של תות ענך-אמון, ההבדל העיקרי ביניהם הוא התקופה. מתחילים #שרשור. >>
2/ >> פסוסנס ה - 1 היה הפרעה ה - 3 בפרעוני השושלת ה - 21 במצרים, והוא שלט בין השנים 1047–1001 לפנה"ס. את הקבר שלו חשף בשנת 1939 פייר מונטה שהיה ארכאולוג צרפתי, ובניגוד לציפיות ולקברים אחרים בנקרופוליס של טאניס, הקבר היה שלם. >>
3/ >> קברים אחרים באותו נקרופוליס נמצאו שדודים כשרוב האוצרות כבר רוקנו מהם. מסיבה לא ברורה, קצת לפני שהשודדים הגיעו לקבר של פסוסנס ה - 1 הם הפסיקו את החפירה שלהם, וככה למעשה לא פתחו אותו מעולם והוא לא נשדד. מעבר לאוצרות שתיכף נגיע אליהם, יש טוויסט מעניין בממצאי הקבר. >>
1/ רוב הממצאים הארכיאולוגים נמצאים לאחר שחופרים באדמה, זה נכון, אבל מה עם ממצאים שנמצאו בחפירות ארכיאולגיות ומראש, גם ביחס למבנה שבו הם נמצאו הם היו מתחת לאדמה? כלומר, פריטים שכלל לא נועדו לעיני בני אנוש? מתחילים #שרשור. >> @queenjo102@yair_y
2/ >> צלמיות יסוד הופיעו לראשונה בשומר סביב האלף ה - 3 לפנה"ס, והן נועדו למטרה אחת בלבד, סימון הגבולות של מקדשים. ככל הנראה המנהג הזה נמשך עד המאה ה - 18 לפנה"ס. הצלמיות הראשונות הללו שנמצאו לא תועדו מספיק טוב, אבל בחפירות מאוחרות יותר אבל אלו שנמצאו באור כבר ציירו תמונה אחרת. >>
3/ >> ליד הצלמיות שהתגלו באתרים אלו נמצאו גם לוחיות עם כתובות בכתב יתדות שנשמרו בתוך קופסאות מלבני בוץ, שכולם כאמור הוטמנו בנקודות ספציפיות שסימנו את ההיקף, הדלתות והשבילים של המקדשים. >>
1/ טרם דיברנו על עתיקות בסיציליה, וממש ממש כדאי. ואם כבר, אז להתחיל באחד המקומות היפים ביותר שיש למצוא באי הזה, ובים התיכון בכלל, מקום שבאמת הוא כלכך יפה, שהכי טוב פשוט לשתוק ולתת לתמונות לדבר בעד עצמן. אז מתחילים #שרשור עם מעט מילים והרבה תמונות. >> @queenjo102@yair_y
2/ >> ווילה רומנה דל קזאלה היא וילה רומית גדולה באי סיציליה, בחפירות שנערכו בה נחשף אחד מאוספי הפסיפסים העשירים והיפים בעולם. השרידים שנחפרו נבנו במאה ה - 4 לספירה על שרידים של וילה קדומה. >>
3/ >> הווילה מרשימה, אבל לא כמו הפסיפסים שבה. חלקם נסובים סביב נושא כמו עונות השנה, אחרים עוסקים בהיבטים שונים של החיים באותה תקופה ויש גם כאלה שמספרים סיפורי אגדות או מיתולוגיה. >>
2/ >> The site of Magdala is the settlement of Migdal where Jesus lived according to the NT, & from which Mary Magdalene came (the name Magdelene comes from Magdala). It is also one of the settlements that rebelled against the Romans during the Great Revolt of 67-73 AD. >>
3/ >> In 2008, following a Vatican plan to build a hotel on the site, archeological salvage excavations began at the site. Remains of a settlement of people of high society, from the 1st century AD, were found. >>
1/ לרוב כשאנחנו מדברים על ציורי קיר מדובר על ממצאים מהסוג הזה מהפרהיסטוריה, אבל זה לא תופעה ששמורה רק לפרהיסטוריה. במערב שוודיה, בין העיר גוטנבורג לגבול עם נורבגיה יש ציורי קיר מתקופה הרבה יותר מאוחרת. מתחילים #שרשור. >> @queenjo102@yair_y
2/ >> אלה הם גילופי הסלע של בוהוסלאן, והם מתוארכים לתקופת הברונזה הברזל המוקדמת באירופה, בין השנים 1800-500 לפנה"ס. התיעוד המוקדם ביותר של גילופי הסלע השוודים בכלל היה בשנת 1627, כאשר ההנחה של האנשים הראשונים לראות אותם היה שהם נעשו על ידי סתתים משועממים מימי הביניים. >>
3/ >> האזכור הראשון של גילופי הסלע הספציפיים האלה בטאנום היה רק בשנת 1751, כאשר הדמות הגברית הגדולה, שקיבלה את הכינוי "אלוהי החנית", תוארה כמפקד שנהרג במהלך פשיטה. שאלה אחת שעדיין דנים עליה היום במחקר היא האם הגילופים נצבעו בתקופת הברונזה או לא? >>