Thread by @StavKislev

במקרה ולא שמעתם, תחלואה מנגיף הקורונה גורמת לשיעור מוגבר של התקפי לב, שבצים מוחיים, תסחיפים ריאתיים, ועוד. למעשה, השיעור מוגבר אפילו פי 8 (!) ויותר.

מה לעזאזל?🧵🪡

ראשית, למה דם נקרש בכלל? איך?

ובכן, גוף האדם בדומה לשאר היצורים החיים בכדור הארץ מורכב מתאים. כל תא הוא עצמאי במידה כזו או אחרת, ומסוגל לבצע פעילויות רבות ומגוונות: לנוע, להתכווץ, להפריש חומרים, להעביר מידע, לשרוף סוכר, לבנות שומנים, ועוד. הפעילויות הללו דורשות משאבים, למשל >>

סוכרים, חמצן, מלחים שונים, וכו'. ביצורים רב תאיים האספקה של חומרי הגלם הללו היא סוגייה קריטית לקיום, ועל כן התפתחו מנגנונים רבים שפותרים זאת. בבני אדם ישנה מערכת הסעה שמקשרת בין כל מרכיבי הגוף - המערכת הקרדיווסקולרית. הדם מכיל את אותם משאבים, והוא מספק אותם באופן מתמשך >>>

לכל תאי הגוף. כמו שאפשר להניח, במידה ואספקת הדם נפגעת מסיבה כזו או אחרת - התאים נפגעים, ואפילו מתים.

האמת היא שאני רוצה להדגיש את הנקודה הזו אפילו יותר. הדם יוצא מן הלב דרך אבי העורקים - האאורטה - צינור בקוטר דומה לצינור גינה. משם הוא הולך ומתפצל, מספק איזורים רבים וספציפיים ברחבי הגוף, עד כדי כך שכלי הדם הקטנים ביותר - הנימים - הם דקים יותר ממה שהעין האנושית מסוגלת לראות!

עכשיו לדם ישנה תכונה פלאית - הוא מסוגל לשנות את מצב הצבירה שלו *בהתאם לצורך*. רוב הזמן הוא נוזלי, אבל אם צריך, מקצתו הופך למעין ג'לי מוצק, ולאחר מכן שב לתצורתו המקורית כנוזלית. אם היה צמיג לרכב שמסוגל לסתום פנצ'ר תוך כדי נסיעה, לתקן אותו, ולאחר מכן לשוב לתצורתו המקורית - ממציא >>

הפטנט היה ככל הנראה מתעשר, זוכה בפרסים, וכולנו היינו נהנים מהמצאה שכזו.

בגופינו שלנו זה קורה בכל רגע נתון, ואנחנו בדרך כלל לא משקיעים מחשבה יתרה בכך. אז בואו נדבר על קרישת דם.

לפני למעלה מ-100 שנים, ברנש מבריק בשם רודולף וירכוב (Rudolf Virchow) ניסח 3 גורמים מרכזיים שמובילים לקרישת דם:
1. מהירות זרימת הדם (אם הזרימה פוחתת, הקרישה עולה).
2. שלמות כלי הדם (אם כלי הדם נפצעים - הדם קורש).
3. נטייה פרטנית לקרישיות יתר.

זהו, רבותיי, משולש וירכוב.

אמנם וירכוב לא הכיר את מנגנוני קרישת הדם המסועפים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, אבל תצורת המחשבה הזו מסייעת עד ימינו אנו. יחד עם זאת, מכיוון שגוף הידע שלנו בנוגע לקרישת דם גדל מאז, בכל נגיד עליו כמה מילים.

עקרונית, נהוג לסווג קרישת דם ל-3 שלבים:
1. אדהזיה
2. אגרגציה
3. קואגולציה

במידה וכלי הדם נפצעים, משתחררים אלמנטים דביקים שמאותתים לטסיות הדם שלנו לבוא ולהיצמד אליהם. זוהי אדהזיה. עקב הקישור בין טסיות הדם לדפנות כלי הדם, הטסיות משתנות ומפרישות חומרים שמגרים גיוס טסיות נוספות

הטסיות החדשות שמגיעות למקום נקשרות זו לזו, ויוצרות מעין 'גוש' של טסיות - "Platelet Plug". אמנם הגוש סותם את הנזק בכלי הדם, אך הוא איננו יציב. ייצוב הפלאג מבוסס על רשת חלבונית אשר מורכבת בעיקרה מחלבון בשם פיברין. אותה רשת עשויה פיברין תלויה במעין דומינו חלבוני, שבמהלכו >>>

חלבונים מופעלים, ומפעילים את המרכיבים הבאים במערכת. בסופו של דבר, נערמת רשת של פיברין, ובא שלום על ישראל - נוצר קריש דם יציב בנקודת הפגיעה של כלי הדם.

חד העין שמו לב שכל הקוריוז הזה התחיל בנזק לכלי דם. הסיבה שאני מדגיש זאת היא שלכלי הדם ישנו תפקיד פעיל ב*מניעת* קרישת דם. זה כמעט

כאילו הדם 'רוצה' לקרוש, והתאים הפנימיים ביותר בכלי הדם - תאי האנדותל - מונעים ממנו באופן עיקש. רק במידה והתאים הללו נפגעים, אין מה שיעצור מהדם 'להשיג את מבוקשו', ומופיע קריש דם.

עכשיו, המסלול העקרוני שתיארתי לפני כן בנוגע לרשת הפיברין ('דומינו חלבוני') - הוא קיים גם באופן מאוד דומה במערכת נפרדת - מערכת החיסון. ישנה תת מערכת שלוקחת חלק מהותי בסילוק פתוגנים (מיקרואורגניזמים מעוררי מחלה) בשם 'מערכת המשלים'. למעשה, הדמיון כה רב בין מערכת הקרישה לבין >>

מע' המשלים, עד כדי כך שלעיתים גירוי של מערכת אחת מוביל לשפעול המערכת השנייה. דלקת וקרישי דם יכולים בהחלט בהחלט ללכת ביחד.

אבל מה הקשר לקורונה? אלוהים אדירים, איזו חפירה, ושכחנו שבקורונה עסקינן.

ובכן, כבר בתחילת המגיפה התגלה בקרב חולים מאושפזים שישנו שיעור גבוה מאוד (פי 5 ויותר) של תופעות הקשורות בקרישיות עודפת (התקפי לב, שבץ מוחי, תסחיפים ריאתיים וכו').

uptodate.com/contents/covid…

אבל מה זה בכלל שיעור עודף?

הרי חולים המאושפזים בטיפול נמרץ סובלים מאיזושהי דלקת מפושטת, והם לא זזים מי-יודע-מה, וברור שיש להם איזשהו נזק בכלי דם (הרי כלי דם יש בכל מקום). במילים אחרות, אותו משולש וירכוב שראינו קודם - כל כולו גם ככה מעורב בכל חולה בטיפול נמרץ.

אכן בכל חולה בטיפול נמרץ יש שיעור מוגבר של קרישי דם למיניהם, ובכל זאת, נראה שחולי קורונה שהגיעו לטיפול נמרץ (או לחדר המתים) - סבלו משיעור גבוה *במיוחד* של קרישי דם. האמת היא שיש קשר ותיק מאוד וידוע מאוד בין כל מני זיהומים נשימתיים (שפעת, RSV ואחרים) לבין קרישיות יתר.

ובכל זאת בחולי קורונה יש שיעור גבוה עוד יותר לקרישי דם!

לא משנה למה משווים את חולי הקורונה, נראה שקרישי דם - קטנים כגדולים - מעורבים בסיפור.

כאשר המשיכו לחפור בנושא, גילו שהסיכון המוגבר הוא איננו רק בקרב חולים קשה, או חולים מאושפזים. הסיכון המוגבר הוא בכל חולי הקורונה באשר הם>

הנה למשל מחקר ענק משוודיה על מעל 86,000 אנשים חיוביים לקורונה, שהראה שהסיכון להתקף לב גדול פי 8.4 מאנשים ללא קורונה, והסיכון לשבץ גדול פי 6.2 בשבוע לאחר אבחנת קורונה:

thelancet.com/journals/lance…

עכשיו עולה השאלה - למה? למה חולי קורונה קורשים כל כך הרבה? למה זה יותר נפוץ בקורונה מאשר בשפעת לצורך העניין?

ובכן, אם ניזכר פעם נוספת במשולש וירכוב, נראה שישנן 3 קודקודים למשולש:
1. פגיעה בתאי האנדותל של כלי הדם (השכבה הפנימית)
2. פגיעה בזרימת הדם
3. קרישיות יתר

מסתבר שבקורונה לא רק שישנה הגבלה בתנועה, ולא רק שישנה קרישיות יתר מאותה דלקת הקשורה לנגיף, אלא שגם *ישנה פגיעה ישירה של תאי האנדותל כתוצאה מנגיף הקורונה*!

נגיף הקורונה בשונה מנגיפים אחרים, יודע להדביק באופן עיקש ונרחב רקמות רבות בגופינו. בין היתר תאים של מערכת הנשימה, את הלב>>

וגם את תאי האנדותל. התכונה הזו, היכולת להדביק ולפגוע באופן ישיר בתאי האנדותל, קיבלה את השם 'אנדותליטיס': דלקת בתאי האנדותל.

thelancet.com/journals/lanre…

בקיצור, בכל הנדבקים בקורונה יש סיכון מוגבר *מאוד* להתקפי לב, שבץ מוחי, תסחיפים ריאתיים, וכיוב'. המנגנון הוא מאוד מורכב, אבל כולל גם הגבלה בתנועה, דלקת מפושטת, ודלקת נרחבת בתאי האנדותל - אנדותליטיס.

את כל הטררם הזה החיסון מונע, ומונע ביעילות רבה מאוד.

החיסון *לא* גורם לכל אלו, וזה מוכח למעלה מכל צל של ספק.

הסוף.

nejm.org/doi/full/10.10…

במידה והציוץ האחרון לא היה ברור: מבהיר - החיסון *לא* גורם לקרישיות יתר. הוא מונע את אותה נטייה להתקפי לב ושבץ מוחי ביעילות מטורפת. ✌️

הבהרה נוספת - ככל הנראה הסיכון העודף לקרישיות יתר מתנרמל עם הזמן.

במחקר הגדול שצירפתי מ-Lancet הסיכון היה גבוה פי 8.4 בשבוע הראשון לאחר ההידבקות, בסוף השבוע השני ירד ל-2.5, ובסוף החודש ל-1.6. סביר להניח שבסדר גודל של חודשיים, אצל מרבית מחלימי הקורונה קרישיות היתר חוזרת לנורמה.