Thread by @GadiTaub1

הדרמה החשובה מבחינת ישראל מתנהלת עכשיו בוינה, שם האמריקאים מקדמים מדיניות אסונית לישראל שהסכם הגרעין הוא רק חלק ממנה. זה משמח שהחיכוך בין ארצות הברית לבין פוטין סביב אוקראינה יכול לחבל קצת בשיחות וינה, אבל אין לנו מה לבנות על זה. הנה גרסה מקוצרת של המאמר של @Doranimated >>

ושלי בהארץ שמסבירה את הצד האמריקאי. מוטב לישראל שתבין מהר שהממשל הנוכחי אינו ידיד שלנו, ושחיבוקיו הסמליים נועדו להסיח את דעתנו מהעובדה שהוא מחבל באינטרסים הקיומיים שלנו.

(לינק למאמר מפורט הרבה יותר של מייק וטוני בדרן במידה - בסוף השרשור הארוך).

להלן עקרי הדברים: >>

ממשל ביידן מתכוון להשלים את ההיערכות מחדש ביחס לאיראן, שאותה החל ברק אובמה. כשמדברים על ההיערכות מחדש של ממשל אובמה ביחס לאיראן, עולה על הדעת מיד הסכם הגרעין. אבל הסכם הגרעין הוא רק מרכיב אחד מתוך פרויקט רחב של יצירת סדר חדש במזרח התיכון. ורק כאשר לוקחים >>

בחשבון את מלוא היומרה של פרויקט זה ניתן להבין לאשורם את מהלכי הממשל הנוכחי.

המודל שאובמה אימץ ושאליו חוזר עתה ממשל ביידן שואף לסדר מזרח תיכוני חדש הנשען על איראן כגורם מייצב. למה הממשל הזה חושב שאיראן יכולה להיות גורם מייצב? >>

מפני שהוא חושב שתוקפנותה נובעת לפחות בחלקה מתלונות מוצדקות ושאפשר לפייס אותה.

תמציתה של עמדה זו באה לידי ביטוי באמירה המפורסמת של ביידן בהקשר הסורי ב–2014: "הבעיה הכי גדולה שלנו היא בעלי בריתנו". במלים אחרות, בעלי הברית של ארה"ב, ובמיוחד ישראל וסעודיה, גוררים אותה >>

להסתבכויות מיותרות בקונפליקטים עם טהראן ומוסקווה.

בבסיס המדיניות הפייסנית כלפי איראן עומדות ההנחות הבאות: שלמוסקווה ולטהראן יש אינטרסים בסיסיים משותפים; שבתנאים מסוימים הן ייאותו לשתף פעולה עם וושינגטון; ושדיפלומטיה היא דרך אפקטיבית יותר מאמצעי כפייה ומחבלה, כדי >>

לשכנע את איראן להימנע מפיתוח נשק גרעיני. לפי תפישה זו על ארה"ב לרסן את בעלות בריתה — סעודיה וישראל — ולהושיט יד לטהראן מעל לראשן.

אובמה בדק את המודל הזה לראשונה בסוריה בין 2012 ל–2016. ב–2012 הוא הזהיר את נשיא סוריה, בשאר אל־אסד, שאם ישתמש בנשק כימי הוא יחצה קו אדום ויביא >>

על עצמו תקיפה אמריקאית. שנה אחר כך אסד חצה את הקו האדום שאובמה שירטט, אבל אובמה לא מימש את איומו. בכך נתן דחיפה משמעותית לשיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן, שהתגייסו יחדיו להגן על כיסאו המתנדנד של אסד. מנהיג רוסיה ולדימיר פוטין סייע לאובמה >>

למחוק את הקו האדום שלו על ידי העמדת פנים — שאמריקה היתה שותפה לה — כאילו הוא, פוטין, מנצח על השמדת מאגר הנשק הכימי של אסד. בפועל הושמדו רק מאגרי הנשק שאסד הצהיר על קיומם באופן רשמי. ב–2017 אסד השתמש שוב בנשק כימי, ובכך הוכיח >>

כי שמר על היכולות הכימיות של צבאו, דבר שחשף את טענותיו של אובמה בדבר הסרת האיום הכימי כריקות.

הסכם הגרעין עם איראן הוא ניסיון להחיל את העקרונות שיושמו לגבי הנשק הכימי של אסד על תוכנית הגרעין של טהראן. שהרי ההסכם מציב מגבלות חלקיות מאוד על תוכנית הגרעין האיראנית, >>

וגם זאת רק עד 2030. אבל כפי שטען ביחס לתוכנית הנשק הכימי של אסד, כך טען אובמה לגבי הסכם הגרעין עם איראן, שהוא חוסם לצמיתות את דרכה לנשק גרעיני. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), ראוי להזכיר, לא במקרה נמנעה מסיווג >>

תוכנית הגרעין של איראן כתוכנית אזרחית לצרכי שלום. ואכן, בחינה מקרוב של התוכנית חושפת כי אלמנטים ממנה, כמו הבונקר התת־קרקעי באתר בפורדו, מיועדים לשימוש צבאי בתוכנית הגרעין. "הגודל והמבנה של מתקן זה", אמר אובמה ב–2009, "אינם מתיישבים עם תוכנית למטרות שלום". >>

ולמרות זאת, ב–2015 הסכם הגרעין הותיר על כנו את האתר בפורדו כאילו שהדבר מתיישב עם הרטוריקה של הממשל על אודות ההסכם.

הרעיון שההסכם "ימנע מאיראן כל דרך לפתח נשק גרעיני", כדברי אובמה, היה עיקר טענותיהם של המסנגרים עליו. >>

אבל אפילו אובמה הודה ברגע של היסח הדעת, שההסכם מתיר לאיראן להתקדם, באופן כזה, שב–2028 כבר יהיו ברשותה "צנטריפוגות מתקדמות שיעשירו אורניום באופן מהיר למדי, כך שבאותה נקודה, זמן הפריצה יתכווץ עד לאפס כמעט". "זמן פריצה" הוא הזמן הדרוש לאיראן לייצר פצצה מרגע שתחליט לעשות זאת. >>

החורים בהסכם הגרעין בולטים כל כך, שממשל ביידן כלל אינו טורח להסתיר אותם. במקום זאת, הוא טוען שהוא פועל לקידום הסכם "ארוך יותר וחזק יותר". אלא שטענה זו אינה אלה תחבולת הסחה. שכן ממשל ביידן אינו מתעקש לשאת ולתת על הסכם טוב יותר עכשיו. הוא מבקש לחזור להסכם הקודם, >>

ורק אחר כך לדרוש שיפורים. במלים אחרות, הוא חוזר להסכם שמבטיח לשחרר את תוכנית הגרעין האיראנית מכל מגבלה עד 2030, ובכך שומט כל תמריץ או ענישה שהיו עשויים לעודד אותה להכפיף עצמה להסכם "ארוך יותר וחזק יותר". >>

ישראל עדיין לא הפנימה שמדיניות ממשל ביידן במזרח התיכון מסכנת אותה לא רק בגלל שלאיראן תהיה מטריה גרעינית, אלא משום מטרתה לקדם סדר חדש במזרח התיכון הנוגד באופן ישיר את האינטרסים הקיומיים של ישראל. >>

ישראל מוסיפה להניח, כמו מכוח אינרציה — ולגמרי בטעות — שארה"ב עדיין שואפת לבלום את איראן.
חלקים חשובים בממסד הביטחוני הישראלי (ובקואליציה הנוכחית) ממשיכים להאמין במס השפתיים של ממשל ביידן על אודות בלימת איראן. עצימת עיניים לא תועיל כאן. >>

היא רק תאלץ את ישראל להתמודד עם הסכנה האיראנית אחרי, לא לפני, שאיראן תהפוך למעצמה גרעינית.

למאמר מפורט הרבה יותר של מייק על הנושא, ראו כאן:
mida.org.il/2021/05/16/%d7…