Thread by @orenlotan

בכל הנוגע למאבקי תכנון, בחרנו גבעה מפתיעה* למות עליה, חייב לומר.

אבל זו גבעה שמייצגת את כמה מהבעיות היסודיות של תכנון שבילי אופניים בישראל , והגבעה הזו היא השביל המתוכנן באלעזר המודעי, בקטמון.

*מפתיעה עבורי, לפחות.
(זהירות- חפירה ברחוב לפניך)

אנחנו כאמור משתתפים בישיבות על מספר שבילים בעיר. מחלק אנחנו מרוצים, ועל חלק יש הערות. יש שבילים שאנחנו נותנים הערות בישיבה וממשיכים הלאה, יש שבילים שקצת יותר מתעקשים עליהם. ויש שבילי ג'יהאד, שעליהן אנחנו נתעקש שוב ושוב ושוב (גולומב, למשל).

ומכל השבילים, יצאנו לג'יהאד מאוד ספציפי על השביל ברחוב אלעזר המודעי. עכשיו פייר, האם זה שביל האופניים הכי חשוב או בעל התכנון הכי גרוע בעיר? לא, לא ממש. בורלא הוא למשל ציר הרבה יותר חשוב בעיני, אבל רובו מתוכנן טוב, והשיפור שאנחנו דורשים לא מצדיק עיכוב שלו.
drive.google.com/file/d/1Q1_7g2…

שינוי אמיתי בדרך חברון יכול להיות גיים צ'יינג'ר לכל דרום העיר, אבל זה יוחלט ברמות הרבה יותר גבוהות מהדיונים האלו.
וכמובן ששום דבר לא יכול להתחרות בתכנון המחורבן של דוד המלך, אבל זה כבר מים מתחת לגשר.

אז למה אלעזר המודעי? כי אני חושב שאין הזדמנות יותר ברורה לשבור פה את הפרדיגמה הדפוקה של "תשתית אופניים" = "שביל דו סטרי מופרד ברמה ג' (או על המדרכה)"

יש מסמך שלם של משרד התחבורה שמתאר את כל סוגי תשתיות האופניים האפשריות. זה לא מסמך מושלם- ההתעקשות על נתיבים ברוחב מינימום של 1.5 מ' תוקעת אותנו קשות ברחובות הקטנים, וההימנעות מאמירה ברורה בנוגע לעדיפות של חד סטריות או נגד שבילי מדרכה היא בעיני לא מספיק אמיצה.

אבל ברובו הגדול מדובר במסמך מעולה שהקדים את זמנו. והוא אומר אמירה מאוד ברורה לגבי איזה סוג רחוב מתאים לאיזה סוג תשתית- רחובות ראשיים עם הרבה תנועה צריכים לקבל שביל מופרד ומוגן, רחובות משניים צריכים לקבל נתיב צבע (ואני בעד לחזק בעמודונים), ורחובות שכונתיים מקבלים מיתון תנועה.

תשתיות אופניים זה לא רק שבילים מופרדים. זה לפעמים לקחת רחוב קטן ולהכניס בו אלמנטים שמורידים את המהירות *המקסימלית* שאפשר לנסוע בה (הממוצעת, בבקרים, היא במילא 0 וקצת), כדי שרוכבים ירגישו בטוחים לרכב . וזה נכון במיוחד לרחובות משופעים, איפה שאופניים מגיעים בנוחות ל25+ קמ"ש.

אבל נראה שהפטיש היחיד שיש בארגז הכלים של מתכננים בארץ הוא "שביל אופניים דו סטרי מופרד", ומשם, כל רחוב הוא מסמר. עכשיו, כבר מחלחלת איזו הבנה שאולי צריך איזו הפרדה *מסוימת* מהולכי הרגל. אבל הדגש הוא על המסוימת. כי כשאתה עושה שביל דו סטרי ברחוב צר, נחשו מה קורה בתחנת האוטובוס!

ככה שמים הולכי רגל בראש הפירמידה, חברים!
כמובן שזה לא החתך רחוב שמופיע בתוכנית, זה חתך שאנחנו יצרנו לפי התוכנית (איפה שהקו האדום). החתך שמופיע בתוכנית הוא באיזור ש"נוח" להציג (קו שחור), אבל שביל אופניים, ורחוב בכללותו, תמיד צריך להישפט לפי החוליה החלשה בתכנון שלו

וזה לפני שאנחנו מדברים על זה שהרוכב בירידה מגיע לכל הצמתים ובעיקר למעגלי תנועה נגד הכיוון שהנהגים מסתכלים כדי לראות *תנועה עוברת מהירה* (ובאלעזר המודעי, ברוך השם, יש שיפוע, אז יבואו מהר). זה בכלל לא תאונה שמחכה להתרחש, מה פתאום.

ובואו לא ניכנס לנושא של חיבור לרחובות ניצבים (שאין) או לצומת בן זכאי (שגם אין). נראה שהתכנון מניח שאם לא יעשו לשם שביל, אז רוכבים כנראה לא יצטרכו להגיע לשם.

בקיצור, על רגל אחת, זה תכנון שמסוכן לרוכבים, מסוכן להולכי הרגל, ובעיקר לא מתכנן תשתית יוממות אלא שביל בימבות שילדים ייסעו להנאתם בשבתות.

ולכן אנחנו מתעקשים שהפתרון הוא פשוט- אין מקום לנתיב בכל צד? (זה מדהים איך, לא משנה מה רוחב הרחוב, בדיוק חסר תמיד החצי מטר בשביל נתיב חד סטרי בכל צד, הא?)- תעשו נתיב נפרד בעלייה ותנועה משותפת בירידה, תוך כדי מיתון תנועה של הרחוב (הצרות, מעברי חצייה מוגבהים אנד אול דאט ג'ז)

אנחנו לא באים להמשיך את מורשתו המאוד מפוקפקת של ג'ון פורסטר והתיאוריה הנוראית של vehicular cycling. אנחנו בעד תשתיות אופניים.
אבל הגיע הזמן שמתכננים יכירו שלפעמים, במקום לדחוף את האופניים יחד עם הולכי הרגל, צריך אשכרה למתן את התנועה ברחוב ולאפשר לאופניים לחלוק את הנתיב עם רכבים.

(ומה שמרגיז אגב הוא שהתכנון ממשיך לדבר על מהירות תכן של 50 קמ"ש, כאילו שמדובר באיזה בן צבי או בנבנישתי, ולא ברחוב שכונתי שהעירייה בעצמה מדברת על כמה הוא מחבר בתי ספר. זה רחוב שצריך למתן לפני שהוספנו מטר של שביל אופניים)

בסוף, מיתון + תנועה משותפת הוא כלי חשוב כשאנחנו מדברים על רחוב שכונתי, ובמיוחד כשאנחנו מדברים על רחוב שכונתי משופע. רוב הרחובות בירושלים נראים כמו אלעזר המודעי, ואם נמשיך להשתמש בפטיש אחד בלבד, זה הולך לצאת מאוד עקום.

אז אלעזר המודעי הוא הרחוב שבו החלטנו שהעירייה הולכת לשנות דיסקט, ויהי מה, כי אין רחוב טוב יותר לשנות אותו.
אז אנחנו הולכים אול אין על רחוב שאישית עברתי בו מספר חד ספרתי של פעמים בחיי. גבעה מפתיעה למות עליה, כאמור. נראה לי שנשרוף כמה גשרים פה, וחבל, אבל זה מה יש.

כתבנו כבר שני מסמכי הערות, אחד שיותר מדבר על החלופה שאנחנו מציעים-
drive.google.com/file/d/1SJjsgX…
ואחד ש..."מבקר" במפורט את ההסברים של המתכננים -
drive.google.com/file/d/1wp_5uO…
מוזמנים לקרוא ולהעיר הערות!

כשאי פעם יהיה לי זמן בחיים, אגב, אני ממש רוצה לכתוב איזה חפירה ארוכה על ג'ון פורסטר והמורשת שלו, ומה הלקחים שצריך לקחת אלינו.
מדובר באחד המבקרים הכי קולניים של תרבות הרכב בארה"ב במאה האחרונה, ומצד שני פעיל האופניים שכנראה גרם את הכי הרבה נזק לתחבורת האופניים בארה"ב.

וכמובן, כי אני אף פעם לא זוכר לעשות את זה בזמן אמת - #פידתחבורה , #פידתכנון, תהנו לכם

אנשים טובים העירו לו שחשפתי את זה שאני לא ירושלמי אסלי בכך שכתבתי "צומת בן זכאי" ולא "צומת אורנים". איכשהו תמיד חשבתי שצומת אורנים היא צומת אחת פנימה (לכיוון תלפיות), לא יודע למה.

צריך בשולי הדברים להגיד שלפעמים זה פתרון נכון. אם מדובר ברחוב מישורי, גדול וסואן והרבה תחב"צ עובר, עם מדרכה רחבה מספיק לתת מספיק מרחב לה"ר- כן, להעביר מאחורי תחנת אוטובוס או בין התחנה לשפת המדרכה זה פתרון אפשרי. זה פשוט שאף אחד מהתנאים לא מתקיים פה.

@threadreaderapp unroll

ודבר אחד אחרון שחשוב להגיד- לא הבנתי את זה עד ממש היום, אבל עכשיו אני מבין אחת הסיבות שזו הגבעה שנבחרה היא כי אלעזר המודעי הוא בתוך מנהל גינות העיר. ומנהל גינות העיר הוא בין המנהלים הכי טובים בירושלים, עם הבנה אמיתית של מה הופך את השכונות שלו לכ"כ טובות (רמז - כיף ללכת בהן)