1. מגמת היציבות נמשכת זה 3 שבועות.
% הבדיקות החיוביות (בניכוי 'מגן אבות') נותר סביב 11%. כ-40 חולים קשים חדשים ליום. כ- 10-15 נפטרים ליום.
זו יציבות שברירית, אבל מפתיעה לטובה בהתחשב בכך שחלקים לא מבוטלים מהמשק והמסחר פועלים בעצימות גבוהה.
המשך יציבות יהיה חדשות טובות.
פתיחת שנת הלימודים (וההמלצה כרגע היא להמשיך להיערך לפתיחת שנת הלימודים מחוץ לערים האדומות), והסליחות של חודש אלול יהוו 'מבחן מאמץ' נוסף ליציבות הזו.
א. חלקים באוכלוסיה אינם שומרים על ההנחיות, בדגש על התקהלויות (שמחות) ואי עטיית מסיכה בחללים סגורים.
ב. מערך הקטיעה עדיין בבניה ותפקודו מוגבל.
ג. אלפי מוקדים בו-זמנית מקשים על תהליך 'כיבוי שריפות'. אין די בדיקות למנוע כל כך הרבה מקרים
במספרים אלה, ניתן יהיה לפתוח את המשק באופן נרחב יותר ולשמור על תחלואה נמוכה בעזרת מאמץ נרחב ומהיר של בדיקות/קטיעה.
כך גם נשמור על מרחק סביר מנק' אי הספיקה ונעצור את שחיקת הצוות הרפואי לפני החורף.
אפשר 'לגלוש' למס' חולים נמוך באופן איטי, או לנקוט בצעד אגרסיבי לזמן קצר (סגר / מגבלות כבדות).
ואם מוכנים לשלם את המחיר החברתי, כלכלי והבריאותי של סגר – האם אנו יודעים בוודאות שכאשר נצא מן הסגר, נדע למנוע עלייה מחודשת בתחלואה? רוב מדינות העולם מתקשות בכך. ספרד כעת עם 8,000 מקרים ליום.
א. מערך הקטיעה
ב. הרחבת יכולת הבדיקה
ג. מערך מדדים לאומי להערכת ושיפור הפעילות.
ד. תוכנית משולבת עם הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה למענה אזורי דיפרנציאלי ('מצפן' / רמזור).
אבל כאמור, זה רק חלק מהמערך הכולל. אין די במיקוד בערים אדומות
רק כאשר נדע שאנחנו מוכנים, יהיה מקום לשקול הכרעות מורכבות מסוג זה. עד אז – הסיכון גדול מדי, שלא נצא קרחים מכאן ומכאן.
א. היציבות נשמרת מס' שבועות נוספים. המערכים הלאומיים נבנים ומוכיחים יכולת להגביל התחלואה, אולם קצב הירידה איטי מאד ושברירי.
אז תדרש בחירה בין המשך ירידה איטית בתחלואה ('דשדוש'), לבין הגבלות מכבידות למס' שבועות (בחגים?) ואחריהם פתיחה מאסיבית של המשק.
בתרחיש המצער והפחות צפוי בו התחלואה הקשה מזנקת- אין מורכבות, ומגבלות קשות הן הכרח.
נקווה שהפעם נראה מימוש נחוש ואפקטיבי