1/3 להלן הקישור להסבר עו"ד @YossiFuchs לגבי אי סגירת התיק המשטרתי בעניין מנדבליט וכיצד הוטעה ביהמ"ש העליון לחשוב שתיק החקירה נסגר בחוסר אשמה, בעוד שבפועל הוא נסגר בעילת חוסר ראיות.👇
אילו עדכנה הפרקליטות את המשטרה שהתיק נסגר בעילה זו, לא היה מנדלבליט יכול m.facebook.com/story.php?stor…
2/3 יכול לכהן אף כפרקליט זוטר, לא כל שכן כיועמ"ש.
הפרקליטות בחרה שלא לעדכן ואת התוצאה שמענו בהקלטות שחשף @amit_segal - חש תפור ע"י זילבר וניצן כשניצן אוחז בצווארו.
בראיון בסופ"ש אמר שי ניצן שעילת הסגירה היתה שילוב בין חוסר ראיות לחוסר עניין לציבור.👇
3/3 אך רק בתיקון מ-2019 להנחיית פרקליט המדינה 1.3 נפתחה האופציה לשילוב עילות במקרים חריגים. בס' 21 להנחיה נאמר במפורש:
"אם נסגר התיק בגין העדר אשמה לא תתוסף לכך עילת סגירה נוספת".
אף כי במבחן התוצאה אין זה משנה, שהרי ברור שאין כאן "חוסר אשמה", יש להציג בפומבי את המסמך שניסח ניצן.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1/10 המופתעת הגדולה ביותר מהתנהלות המשנה ליועמ"ש והפרקליטות הייתי אני.
עד שהועלתה מועמדותי לוועדה המייעצת עסקתי עשרות שנים במחקר והוראה, הרחק מהעין הציבורית.
משהוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, העברתי את כל המסמכים הרלוונטיים למי שהיו אמורים להגן על המינוי. calcalist.co.il/local/articles…
2/10 נדהמתי כאשר, מיד לאחר איסוף החומרים, נאמר לי שמעתה ואילך לא יהיה עוד שיתוף פעולה עימי כי איני עובדת מדינה ולכן לא מיוצגת בידי הפרקליטות.
את העובדה שהפרקליטות לא ייצגה אותי קיבלתי בהבנה מלאה כמובן, אך לא יכולתי בשום אופן להבין מדוע אין שיתוף פעולה.
3/10 נרמז לי שכדאי לי לשכור עו"ד שייצג אותי ונאמר לי שאם אנהג כך, עוה"ד שאשכור אולי יכעס על הפרקליטות ששיתפה איתי פעולה כשאינני מיוצגת.
השבתי שאני עו"ד, שמיניתי עצמי ברגע זה לעוה"ד שלי וביקשתי שישתפו איתי פעולה בכובעי זה. הבקשה סורבה.
אך סברתי שבזכות החומרים שהעברתי אין מה לדאוג
1/4 הכללים שנוסחו אינם דומים לכללים הקיימים באף דמוקרטיה מערבית, לא במדינות שיטת המשפט האזרחי ולא במדינות המשפט המקובל.
מעט מאוד כללים. במעבר מ-700 תקנות ל-180, רובן המכריע של התקנות הקיימות התאדו וגם ה-180 אינן דומות לתקנות הקיימות. מהפכה גמורה, תוהו ובוהו, בסדרי הדין בישראל.
2/4 שיקול דעת מוחלט כמעט לביהמ"ש, שכל שופט ינהג כראות עיניו, ללא הכוונה של מתקין התקנות כיצד יפעיל את שיקול הדעת.
מאחר שבשיטת המשפט בישראל כמעט שלא ניתן יהיה לערער בעניינים שבסדרי דין, האנדרלמוסיה וחוסר הוודאות ירקיעו שחקים.
זהו צעד כוחני של הנהלת ביהמ"ש, שביהמ"ש העליון שותף לו.
3/4 אם הרפורמה תיכנס חלילה לתוקף, העליון ישתחרר כמעט לחלוטין מכתיבת תקדימים בתחום המשפט האזרחי ויוכל להקדיש את זמנו לתחום הבג"ץ המעניין את השופטים הרבה יותר.
היה ראוי להפוך את היוצרות - להוציא את הליך הבג"ץ מהעליון ולהשאיר לו רק את כתיבת התקדימים בערעורים שיוגשו בכל תחומי המשפט.