Thread by @guy_laron

1. הגיע הזמן להמר על תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. למה? בעיקר כי מעניין אותי אם ההסבר שאני משתמש בו - כלכלה פוליטית - עובד. האם זה חשוב מי ייבחר? לטווח הקצר והבינוני כן. אם ביידן יעשה את מה שהוא אומר, אלו יכולות להיות בחירות גורליות עבור סקטור האנרגיה בארה"ב ואת ההשלכות...

2. של זה וודאי נרגיש גם כאן.
למען הסר ספק, כישראלי, יהודי ואזרח העולם אשמח מאוד אם ביידן ייבחר. אבל אני לא חושב שזה מה שיקרה.
תוצאות בחירות 2016 הצביעו על עובדה פשוטה: המפלגה הדמוקרטית הפסידה את התמיכה של מעמד העובדים הלבן שאו שנשאר בבית או שהצביע לטראמפ. מקומות שפעם הלכו...

3. בקלות למפלגה הדמוקרטית, נתנו את קולם (בפער קטן) לטראמפ: וויסקוניסין, מישיגן, ובעיקר פנסילבניה.
ב-2016 הממסד הדמוקרטי דחה את המועמד היחיד שיכול היה לזכות בקולות האלה - הלא הוא ברני סאנדרס. האי מיילים שהודלפו ממטה המפלגה הדמוקרטית וספר הזכרונות של דונה ברזיל הראו שהממסד...

4. הדמוקרטי עשה יד אחת כדי להבטיח, בשורה של טריקים מלוכלכים, את ניצחונה של הילרי קלינטון, מועמדת שהיו ספקות גדולים לגביה עוד לפני הקמפיין של 2016. זו אחת הסיבות שהממסד הדמוקרטי דבק באופן נואש בסיפור של רשיהגייט: כדי שהדיון יוסט מתוכן האי מיילים, למי הדליף אותם וכדי שלא יהיה...

5. דיון בכשלון הקלוסאלי של המפלגה לבחור מועמד פופלרי ולאחד מאחוריו קואלציה אלקטוראלית.
בשנים שבין 2016 ל-2020 הוסיפה המפלגה הדמוקרטית לנטוש את הנושאים שחשובים למעמד העובדים ולעבודה המאורגנת וניסתה לאחד את הכוחות החברתיים התומכים בה על בסיס ג'נדר (מי טו), מוצא (בלאק לייבז מטר)...

6. ונאמנות למדינת הביטחון הלאומי שהיא מעסיק גדול של בוגרי מכללות ואונ' (רושיה גייט).
לעומת זאת, טראמפ המשיך להתמקד בנושאים שנוגעים למעמד העובדים, גם אם המחוייבות שלו היתה הצגה גדולה ולא הועילה למעמד העובדים בסופו של יום: בניית קיר הגבול (תעסוקה לעובדי בניין), מלחמת סחר עם סין...

7. (כביכול סיוע לתעשיה האמריקאית. בפועל לא היה שינוי של ממש במאזן הסחר של ארה"ב מול סין והייבוא מוייטנאם, מוקד של תעשיה עתירת-עבודה, הלך ועלה), פעולות למניעת הגירה ממדינות העולם השלישי (כביכול הגנה על עובדי כפיים בפני תחרות בשוק העבודה מול מהגרים שמוכנים לעבוד בשכר זול). כאמור..

8. כל הפעולות הללו אולי לא עשו הרבה עבור מעמד העובדים, אבל לפחות נוצרה התחושה שהנשיא פועל למענם. מעבר לכל, טראמפ - כמו ביבי כאן - הוא מכשיר יעיל לפגוע, להעליב ולהשמיץ את האליטות המשכילות, שנואות נפשם של מעמד העובדים האמריקאי. העילית האמריקאית הבטיחה מאז מלחמת העולם השניה...

8. שהגלובליזציה תביא רווחה לכלל האמרקאית. אולם ככל שהגלבוליזציה העמיקה, היא יצרה קבוצה קטנה של מרוויחים וקבוצה גדולה מאוד של מפסידים שנותרו מאחור. חגורת הפלדה הגאה של ארה"ב - המדינות שהתפרנסו מתעשיה כבדה - הפכה לחגורת החלודה ומעמד העובדים האמריקאי למחוסר תועלת כלכלית (מה שמכונה..

9. White Trash
ב-2016 מעמד העובדים נקם.
2020 היתה הזדמנות אידאלית עבור המפלגה הדמוקרטית להתנער ולהשתמש במגפה כהזדמנות לאחד את הציבור האמרקאי מאחורי דרישה בלתי מתפשרת להלאמה מלאה של מע' הבריאות, דרישה שיש לה פופלריות רבה. עוד דבר שהדמוקרטים יכלו לעשות הוא לתבוע תוכניות סיוע...

10. שממוקדות במעמד הבינוני ומעמד העובדים.
במקום זה האגף הכאילו-רדיקלי של המפלגה (the woke left) העדיף להתמקד בתקרית הטרגית של ג'ורג' פלוייד שהתקשורת המסחרית דאגה להדהד. קשה להגזים בעד כמה שהרגע מדגים את נחישותה של המפלגה הדמוקרטית שלא לשלב ידיים עם מעמד העובדים. תמותה של...

11. מאות אלפי אמריקאים, בעיקר מהשכבות המוחלשות, היתה יכולה להיות הזדמנות קלאסית לאחד ציבור גדול מאחרי דרישה להלאמה ומיסוי מוגבר של האלפיון העליון. במקום זה פעילי המפלגה בחרו לתמוך בשורה של מהומות, חלקן השמידו עסקים בבעלות מהגרים, שקראו to defund the police. המשטרה באמריקה...

12. היא מעסיקה בולטת של לבנים עם השכלה תיכונית. לעומת זאת, מחלקות אחרות בממשל האמרקאי - כמו חינוך ורווחה שעליהן המפגינים רצו להעביר כספים מתקציב המשטרה - הן מוקד לתעסוקה של בוגרי קולג'ים, כלומר מוקד התמיכה הקבוע של הדמוקרטים.
נציגי הדמוקרטים בקונגרס שיתפו פעולה בהעברת תוכניות...

13. התמרוץ של הממשל שנתנו העדפה בעיקר לסקטור העיסקי ונתנו מעט מאוד לציבור האמריקאי שנפדע קשה מהמשבר.
2020 גם נתנה הזדמנות נוספת למפלגה לרוץ עם ברני סאנדרס, אדם שלמרות הקריירה הארוכה שלו בפוליטיקה, נהנה ממוניטין של אדם ישר שיוכל לייצג את האינטרסים של מעמד העובדים. הפחד מפני...

14. זכייתו, והעובדה שהמועמדים הצעירים יותר מהאגף השמרני - האריס, קלוב'צר, מיו פיט (השגיאה מכוונת. זה כינוי הגנאי שמבקריו התמיד לו) - התקשו להתרומם בסקרים, הובילה לכך שהממסד הכריח את כל המועמדים שלו לצאת מהמרוץ. ג'ו ביידן , פוליטקאי קשיש שגם כשהוא במיטבו הוא כבר לא במיטבו, הפך

15. לברירת המחדל וזכה במועמדות. כמו לקלינטון יש לו קריירה ארוכה ובעייתית הכוללת שירות נרצע של חברות האשראי - רבות מהן מרוכזות במדינה ששלחה את ביידן לסנאט, דלוור, בגלל חוקי המס המקילים שלה - תמיכה בחקיקה קשוחה נגד פשיעה שפגעה בעיקר בקהילות של מיעוטים ועוד. יש ציבור גדול בארה"ב...

16. שייצא להצביע עבורו, בעיקר כי הם מפחדים מטארמפ ולא מאהבה גדולה לביידן, ואולי הוא אפילו מהווה רוב בציבור האמריקאי. אבל הציבור הזה לא גדל משמעותית מאז 2016 ולא יביא לשינוי משמעותי בהצבעת המדינות שהיא המשתנה המשמעותי. בגלל שהבחירות לנשיאות, למעשה, מתנהלות בשיטה רובנית-אזורית...

17. טראמפ יכול לקבל מס' קולות נמוך משל ביידן בכלל הציבור האמריקאי - ההערכה היא שטראמפ יוכל אפילו לפגר ב-5% - ועדיין לנצח את הבחירות.
כאן אני רוצה לחזור לשאלת המודל: הניתוח שלי, כפי שאפשר לראות, הדגיש אינטרסים כלכליים ומעמדיים. רוב הסקרים מראים ההפך: שלביידן יש ייתרון נוח ויציב

18. בסקרים.
אני חושב שמי שמאמין לסקרים עושה שתי טעויות: 1. הוא מאמץ את הנחת "הבוחר הרציונלי." הבחור הרציונאלי הוא האח של "האדם הסביר" ו-"הלקוח בעל המידע." מי שמסתכל, כביכול במבט אובייקטיבי, על הביצועים של טראמפ כנשיא, יכול להגיע בקלות למסקנה שהמשך כהונתו מהווה סכנה חמורה...

19. לשלמות האומה האמריקאית ולבריאותם של אזרחיה. בפועל עידן האי שוויון לא מייצר בוחרים רציונלים, אלא קבוצות אינטרס שמפרשות את הפוליטיקה כמשחק סכום אפס בו כל תזוזה בסטטוס קוו היא לרעתן. הבחירה לא נעשית על בסיס התשכנעות מהאינטרסים של האומה אלא מתחושת האיום על האינטרסים הכלכליים של..

20. כל קבוצה.
מעבר לזה, הסקרים ב-2016 התקשו לפענח את צפונות הבחורים. ייתכן שזה בגלל "תסמונת המצביע הביישן לימין" (מה שהבריטים קוראים shy tory) ויתכן שבוחרי טראמפ פוחדים יותר מהממסד וחוששים לתת פרטים על העדפותיהם הפוליטיות לזרים ויתכן שכמו בארץ הם נהנים לשקר לסוקרים. מה כל זה אומר

21. על ליל הבחירות. אני מניח שההפרשים יהיו קטנים מאוד ותהיה מחלוקת קשה על ספירתם. שחלק מההכרעה תעבור לבתי משפט. שההכרעה על המנצח תארך זמן מה. ושהדמוקרטים יציגו את עצמם כקורבן של הונאת בחירות. בסוף התהליך אני חושב שהדמוקרטים ישמרו את הרוב שלהם בקונגרס, שהסנאט יהיה בתיקו או עם...

22. רוב קטן לרפובליקאים ושטראמפ ימשיך לכהונה נוספת לקול צקצוקי השפתיים ושריקות הבוז של דעת הקהל המשכילה בעולם.
הסיפור של הבחירות בארה"ב משרטט את המחלוקת הקשה בשמאל שפוגעת בו ברחבי העולם: מפלגות השמאל הפכו למאחז של מעמד בינוני משכיל שנשחק קשות מהשיטה הניאוליברלית משום שכושר...

23. ההשתכרות של האלפיון העליון עולה הרבה יותר מהר מאשר כושר ההשתכרות של המעמד הבינוני (הגרף למטה מדגים זאת בצורה מעולה). מצד שני המעמד הבינוני המשכיל הוא נהנה בולט ממשטר הגלובליזציה וחברי המעמד הם משתכרים מלהיות הבירוקרטיה של המשטר הזה. לכן הוא לא מוכן להתאחד עם מעמד העובדים...

24. שתובע הגנות מפני משטר הגלובליזציה (המקרה של הברקזיט הוא הדוגמא המייצגת ביותר). מצד שני, השחיקה בשכר של מעמד העובדים והמעמד הבינוני היתה אמורה מצע לפעילות משותפת.
אלא שהמעמד המשכיל מתעקש, כמו לווייתן השוחה אל החוף, להאבק לבד. בישראל, למשל, זה מתבטא בחוסר ההבנה שהחזרה לשלטון..

25. עוברת רק דרך שיתוף פעולה עם הערבים והחרדים. ומי שייאבק לבד, יובס לבד. וכשהמעמד הנשחק, כמו ש-@gutweind קורא לו, יתעורר, זה עלול להיות מאוחר מידי.
ולמי שהחזיק מעמד עד הציוץ האחרון, בונוס. הסיפור של "מהומות הקסדות" של 1970 שמקפל בתוכו חלק מהנושאים שדיברתי עליהם:

26. smithsonianmag.com/history/hard-h…