הגיע הזמן שאכתוב פעם באחת בצורה מסודרת מדוע עבורי, כמי שגדל בבית מזרחי-מסורתי-ימני וחווה עוני, ה"תיאוריה" (יהיה גם הסבר לגרשיים) של אבישי בן-חיים מהווה לא סתם עלבון, אלא דיכוי של ממש. זה כנראה יהיה ארוך, זועם ופוליטקת-זהויות להחריד. יאאלה
רגע של פלצנות: אחד המושגים החשובים בשיחה על קידום אוכלוסיות הוא 'סוכנות'. סוכנות, בהפשטה הפשטתית, היא התפיסה שרואה באדם (כל אדם, אבל ספציפית באוכלוסיות מוחלשות שבד"כ רואים בהם אשמים בחולשתם\מסכנים חסרי אונים) כבעל הכח לשרוד את מציאות חייו המורכבת, הידע מה הוא צריך והיכולת לעשות
את השינוי הנדרש. עו"ס 101 היא ההבנה שסוכנות היא גורם הכרחי (אבל כמובן לא יחיד) לכל שינוי אמיתי במציאות. בצד השני של סוכנות אפשר לומר שנמצא דיכוי על גווניו הרבים, כשאחד מצורותיו היא תפיסה מהותנית שרואה במוחלשים ככאלו שנולדו למציאות חייהם ונועדו לחיות בדיוק בצורה שהם נמצאים עכשיו
תפיסה כזו, בדרך כלל, תבוא עם מנגנונים שידאגו ליישר כל מי שבחוצפתו יעז לסטות מהמסלול. זו, בקליפת האגוז, ה"תיאוריה" של אב"ח כפי שאני רואה אותה. למה הגרשיים? כי זו לא תיאוריה. זו מיתולוגיה. וכמו כל מיתולוגיה טובה, היא מבוססת על גרעין של אמת (הפריפריה החברתית-גאוגרפית היהודית אכן
תומכת בנתניהו באחוזים גבוהים), ואת הגרעין הזה היא עוטפת בנארטיב קדוש ואלף מנגנונים ושיטות לדאוג שהנארטיב המיתי לא יושפע משום שינוי במציאות. ומה הנארטיב האבח"י? הפריפריה היהודית לא סתם תומכת בנתניהו (או דרעי), היא *חייבת* לתמוך בו. זה חלק ממה שהיא. אם לא תתמוך בו - תחדל להיות
מי שהיא ותעבור לצד השני, שגם הוא נדרש בכל מיתולוגיה - הרעים. ההגמוניה עם הקרניים שהאלימות והדיכוי שהיא מפעילה כנגד החלשים כל כך מוטמעת, כל כך חלק ממי שהם, שהרבה פעמים היא נעשית בכלל בלי מודעות ('ההגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה'). המיתולוגיה הזו גמישה יותר מכל רקדנית בלט שאי פעם
פגשתן. סתם לשם הדוגמא - את התיק נגד דרעי (אם-כל-חטאת של הדיכוי נגד ישראל הראשונה לכאורה) פתחו בזמן שהיה השותף הבכיר בממשלת רבין. החקירה, נזכיר, דפקה חזק את הסכם אוסלו ורבין פתח מלחמת עולם עם היועמ"ש. אבל כל זה ג'יבריש, כי המיתולוגיה האבח"ית לא נדרשת למציאות, לא נדרשת לעובדות
משהו לא מסתדר? אה-בה-ציגלה-מה ונסביר שזה דווקא ממש מסביר את התיאוריה, או ננזוף שלא מביאים "מקרה סותר". ומה כל דת, כל קבוצה שמבוססת על אמונה מיתית שונאת? מומרים. אנשים כמוני. גדלתי בבית מזרחי, יש לי שרשרשת 'שמע ישראל' מעיראק שסבא ז"ל הוריש לי, בבית שלי דיברו יותר ערבית מעברית
חולים על ביבי, על העוני שחווינו חפרתי כבר כמה פעמים אז אדלג. וואלה, הגעתי למסקנות אחרות מאבא שלי. אני גם שמאלן שחי בקיבוץ עירוני, ואשכרה חושב ברשות עצמי שנתניהו צריך ללכת. אפשר לחשוב שאני טועה, בור, מטומטמם. הכל טוב. אבל אב"ח לא חושב את זה, הוא מחייך אלי, אומר לי מאמי מתוקי ואז
מסביר שאני, וכל מי שכמותי, משרתים של הדיכוי. כלומר האפשרות, בעיניים אב"חיות, היא או לעשות מה שנועדתי לעשות כמזרחי-פריפריאלי (לתמוך בנתניהו), או להיות מוגדר כמשרת של המדכאים האלימים והרעים. וזה, חברות, זה דיכוי. זו השמדה מוחלטת של מושגת הסוכנות. בעיקר כי זה ממש, אבל ממש לא נכון.
אוקיי, יהיה מי שיגיד, אבל מה אתה רוצה מאב"ח? הוא אדם שמדבר, העובדה שהדברים שלו תופסים כנראה אומרת שיש שם משהו. והאמת היא שהבעיה שלי היא לא אב"ח, שאומר את אותם דברים כבר עשרים+ שנה. אני טוען שהסיבה לנוכחות הכ"כ מאסיבית ופתאומית של האיש בחיינו היא, שימו לב - אליטה.
אליטה עשירה, מקושרת, הגמונית לחלוטין שגילתה את יתרונות שיח הזהויות (דמיינו שאני שם פה תמונה של דברי נתן אשל על מירי רגב) והבינה, במאוחר, שהצד השני של מה שאב"ח עושה לאנשים כמוני זה לתת גם להם את היכולת להיות, במחי ציוץ 'סיקור אוהד זה לא שוחד', מדוכאים-עניים-פריפראליים. כן, גם אם
מדובר באנשים החזקים והעשירים בישראל. זה המבחן היחיד הרי. וזה נורא משרת אותם. אז מקדמים בראבק את האיש והדיכוי. הצד השני של הדבר הזה נמצא אצל אנשי תקשורת ורוח משמאל ונוגע במשהו מאוד ישראלי - כמה הכל אישי. כי אב"ח, למיטב הבנתי, כנראה איש נחמד שכיף לשבת איתו. הוא מדבר בנימוס, ועבור
שמאלן שרגיל לצווחות וטרללת זה חידוש מרענן. והרי צריך להראות שאני סבבה ויש לי חברים ימנים, ולכן כל עוד הוא שומר על החיוך, על המתוקי והחמודי, לא באמת יקומו נגדו ויצביעו על כמה באמת מזיקה המיתולוגיה הזו. אז אני מצביע. סוף
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
