טוב שרשור קצר על החיסון.
פייזר הציגה יותר מ-95% יעילות של החיסון. איך הם בדקו? ובכן הם לא ביצעו בדיקות פי.סי.אר שבועיות או משהו. אם אנשים חלו - בדקו אותם. 162 חלו בקבוצת הפלסבו ו-8 בקבוצת החיסון. וגם-ממסמכים שהוגשו לאף.די.איי עולה כי יש יעילות של למעלה מ-50% אחרי הזריקה הראשונה.
פייזר הציגה יותר מ-95% יעילות של החיסון. איך הם בדקו? ובכן הם לא ביצעו בדיקות פי.סי.אר שבועיות או משהו. אם אנשים חלו - בדקו אותם. 162 חלו בקבוצת הפלסבו ו-8 בקבוצת החיסון. וגם-ממסמכים שהוגשו לאף.די.איי עולה כי יש יעילות של למעלה מ-50% אחרי הזריקה הראשונה.
האם המחקר כלל אנשים עם מצב רפואי קודם? בהחלט. מחלות לב, סכרת, יתר לחץ דם ועוד. לפי מסמכי האף.די.איי החיסון נמצא יעיל בכל קטיגוריה כזו בנפרד -ביחס לפלסבו. שזו אינדיקציה לתוצאה קשיחה. היו 9 מקרים קשים של קורונה בפלסבו ואחד בקבוצת החיסון. אין כרגע כוונה לחסן ילדים או נשים בהיריון.
תופעות לוואי - אנשים דיווחו עליהם, בהחלט. תשישות, תגובה מקומית, כאבי ראש. החיסון מעורר יותר תגובה מחיסון שפעת, לפי הדיווחים. תמותה בקרב כל משתתפי הניסוי היתה דומה לתמותה הכוללת באוכלוסיה, ולפי הרשויות האמריקניות אין קשר לחיסון (ז"א:קח את אותה קבוצה של אנשים באוכלוסיה, אותה תמותה)
מסקנות למיניהן: האף.די.איי אומר שלא נמצאו בעיות בטיחות. הוא לא יכול לשלול בעיות ארוכות טווח כמובן, אבל אין אינדיקציה לכאלה. אנחנו לא יודעים שהחיסון מונע הידבקות והדבקה (עבור זה צריך לבדוק נוגדנים, תאי T, בדיקות פי סי אר כל הזמן). ז"א ייתכן שהחיסון מפחית סימפטומים בלבד. זה מספיק?
ובכן אם הוא מפחית את הסימפטומטים שלוקחים אנשים בני 65 פלוס, ולא רק אותם, לבתי חולים, *בטח. איך נדע? צריך להמשיך לעקוב אחרי הניסוי. כאן יש כל מיני בעיות. האתיקה היא שאם עושים שימוש ב"אישור חירום" צריך להציע לקבוצת הפלסבו להתחסן - דהיינו להסיר את מסך העיוורון מהניסוי. וזו בעיה.
למה? כי אנחנו רוצים להמשיך לעקוב אחרי הניסוי. לדוגמה. לראות האם האפקטיביות של החיסון דועכת אחרי כמה חודשים. או גוברת. או תגובות רפואיות מאוחרות. עוד בעיה: משום שהתגובה של החיסון בולטת, האם ייתכן שבקבוצת הפלסבו (והחיסון) אנשים הבינו מי קיבל חיסון אמיתי ומי קיבל את הבלוף?
למה זה חשוב? כי אז אנשים שינו התנהגות וזה יכול להשפיע על התוצאות ממש. לדוגמה - הם פחות נבדקו גם אם הרגישו פחות טוב, כי ידעו שהם "מחוסנים". ואם נבדקו פחות, אז אולי מצאו בקבוצה המחוסנת פחות חולים. זו שאלה שמועלית במאמר הזה שפורסם ב @bmj_latest blogs.bmj.com/bmj/2020/11/26…
לסיכום - אנשים נצמדים לבטיחות, וזה טבעי וחשוב. בשלב זה האף.די.איי מספר סיפור מאוד חיובי שם, ונחכה להכרעתו. אותי יותר מעניין לבדוק אפקטיביות. לדוגמה - לראות שהדמוגרפיה של הניסוי היתה נכונה. לוודא שהאפקטיביות מובהקת מאוד. עם תוצאות של 95% זה נראה טוב, אבל שם ובכלל צריך לשאול שאלות.
השאלות האלה, אני מבטיח, יועלו שוב ושוב. הדרך ליצור אמון בציבור היא לשאול את כל השאלות, לקבל תשובות מלאות, ולפרסם אותן - לא להציג כל מי שחושש או שואל כמתנגד חיסונים פנאט היסטרי. במקביל, להבחין בין שאלות ובין ספקולציות וחרדות. זה יהיה לא פשוט אבל הקורונה קשה יותר.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
