שרשור קצר על יעילות החיסונים.
מה זה בעצם ובעיקר מה זה לא 🧐.
מתחילים!
👇👇👇
🧵
מה זה בעצם ובעיקר מה זה לא 🧐.
מתחילים!
👇👇👇
🧵
1. יש הרבה דיבורים בתקשורת על יעילות החיסונים וגם אנחנו כאן דברנו לפני איזה שבוע על שיטות המדידה של יעילות החיסונים והמגבלות שלהם. השרשור הזה בא לעשות סדר בראש ב**מה זה בכלל יעילות** ואיך להתייחס לזה במסגרת ניהול הסיכונים שלנו.
2. רוב האנשים שומעים שהחיסונים יעילים ב 95% ומיד מסיקים ש 95% מהאנשים חסינים ו 5% מהאנשים נמצאים בסיכון.
(ובגלל שלכולנו יש הטיות פסיכולוגית, מיד אנחנו מרגישים שאנחנו בטח בקבוצת ה 95% והחיים שלנו תותים).
(ובגלל שלכולנו יש הטיות פסיכולוגית, מיד אנחנו מרגישים שאנחנו בטח בקבוצת ה 95% והחיים שלנו תותים).
3. זאת צורת מחשבה שגויה על המושג יעילות. פשוט לא נכון. זה יוריסטיקה שאנחנו מפעילים בראש ועוזרת לנו לסדר את העולם בצבעים של שחור/לבן וחסין/לא-חסין.
4. אז מה זה כן, יעילות?
יעילות מבטאת יחס. י-ח-ס. ולא מספר קבוע. היעילות היא הצפי לכמות הסיכון שנחסכה מאדם מחוסן *לעומת* אדם לא מחוסן בתנאים דומים.
ותו לא.
יעילות מבטאת יחס. י-ח-ס. ולא מספר קבוע. היעילות היא הצפי לכמות הסיכון שנחסכה מאדם מחוסן *לעומת* אדם לא מחוסן בתנאים דומים.
ותו לא.
5. ז״א שאנחנו שומעים על יעילות של 95%, הדרך הנכונה להתייחס לזה היא ״הסיכון למחוסן לחטוף קורונה קטן פי 20 מהסיכון ללא מחוסן בתנאים דומים״. אם היעילות הייתה 90%, אז באותו אופן, הדרך לחשוב עלייה היתה: ״הסיכון למחוסן קטן פי 10 מהסיכון ללא מחוסן בתנאים דומים״. י-ח-ס.
6. למה זה משנה? כי גם אם היחס בין מחוסנים ללא מחוסנים נשמר, התנאים הסביבתיים עלולים להשתנות ולשנות את הסיכון הסופי.
7. דוגמא: נניח ואתם מחוסנים והחלטתם ללכת למסיבת פורים מטורפת עם 300 איש בלי מסכות בחלל סגור וצפוף (איכס) עם טראנסים (זה דווקא נחמד). אם האירוע הזה מעלה את הסיכון שלכם פי 25 לחטוף קורונה מיום רגיל, מבחינת ניהול הסיכון אתם במצב פחות טוב מאשר יום רגיל ללא חיסון.
באותו אופן, כאשר כמות ההדבקה בארץ תרד נניח ל 500 נדבקים ביום, אז מחוסנים מרוויחים פי ~20, וחווים סיכון להדבק כאילו חזרנו לאמצע חודש מאי 2020 עם 10-20 נדבקים ביום.
8. מתנגדי החיסונים לא מבינים את הרעיון הזה שיעילות מבטאת יחס. הרבה פעמיים רואים את הטענה שאומרת: ״התחסנת? אז מה אכפת לך מהשאר?״ בגלל שזה יחס, אם עוד אנשים מתחסנים וכמות ההדבקות יורדת, אז גם לאחר חיסון אני יותר מוגן. י-ח-ס.
9. הפוסט הזה טיפה פשטני כי הוא לא הפריד בין סוגי יעילות שונים, למניעת הדבקה, למניעת תחלואה, מוות וכו׳. וגם שהיחס עצמו עשוי להשתנות בתנאים שונים. זה לא משנה - הרעיון דומה: היעילות היא יחס ולכן הסיכון הסופי עשוי להשתנות כתוצאה משינוי הסביבה - לטוב ולרע.
10. לכו להתחסן.
השרשור הזה קבל הרבה תודה וזה לא מובן מאליו שחופרים במושג טכני. אז המון תודה.
כמה נקודות לחפירה עמוקה יותר:
כמה נקודות לחפירה עמוקה יותר:
1. כמה מגיבים אמרו נכון שהיעילות היא אפילו לא יחס אלא יחס *ממוצע*. זה נכון מאד. יש פיזור סביב היחס הממוצע ואנחנו לא יודעים אותו.
2. אנחנו לא יודעים מה הסיבות שבגינם אדם אחד נדבק לאחר חיסון ואחר לא. אפילו בתוך תאומים יש הטרוגניות לאחר חשיפה. בכלל כל התהליך הוא אקראי יותר מקזינו.
2. אנחנו לא יודעים מה הסיבות שבגינם אדם אחד נדבק לאחר חיסון ואחר לא. אפילו בתוך תאומים יש הטרוגניות לאחר חשיפה. בכלל כל התהליך הוא אקראי יותר מקזינו.
הנוגדנים כתוצאה מפולש זר נוצרים בצורה אקראית בסגנון ״בוא ננסה ימבה דברים, נענער שמאלה וימינה ונקווה שמשהו יתפוס״. אם מהנדס היה בונה תהליך כזה, הוא היה מופטר על המקום בבושת פנים. הוירוס פועל בצורה אקראית וחלקים ניכרים מהגנום שלו עסוקים בשיבוש התגובה החיסונית.
3. אולי הנקודה הכי חשובה בפוסט הזה (כמו הרבה פוסטים שלי) היא צניעות אפסטימיולגית. בניסויים אנחנו מודדים יחס ממוצע, ותו לא, נכון? אז כל שימוש והסבר מפולפל על מה המשמעות של יעילות מעבר לכך הוא לא מכוסה ב״אחראיות היצרן ולא על דעתו״.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
