ישועה התחיל להעיד ומספר על פגישת השיבוש של אלוביץ: ב27 בדצמבר בלילה קיבלתי שיחת טלפון הביתה מאיריס אלוביץ. ביקשתי שאגיע אליהם הביתה. בקשו שאגיע לאגף הםרטי בבית שלהם. שאול ואיריס קיבלו אותי. לקחו לי את הנייד והשאירו גם את שלהם בחוץ. הם אמרו לי "יצאנו עכשיו מפגישה עם ניר חפץ".
הוא הגיע מדיון עם אנשי רוהמ ועם עוד ויינרוט. אמרו שהגיע אליהם ידיעה דעלולנ להיפתח חקירה. היה דיון במה החקירה עלולה לעסוק. נושא אחד היחסים בין רוהמ לפאקר והיחסים בין נתנינו לאלוביץ. אמרו לי שחשוב במידנ ותיפתח חקירה לתאם מה כל אחד יגיד. מה אני אגיד מה רוהמ יגיד ומה אלוביץ יגיד
הצעה אחת היתה שאני אגיד שיזמתי הכול. את הסיקור המוטה. אמרתי שסה בלתי אפשרי כי לא יאמינו. הצעה שניה היצה שאגיד שזה מסיבות אידיאולוגיות. הם שאלו אותי אם אני מוחק את התכתובות. הם אמרו לי למחוק. הם בקשו שאמחק עכשיו. אמרתי שאני לא רוצה שיש לי תמונות פרטיות. בנוסף הם אמרו לי שחשוב גם
להרוס את הטלפון כי אחרת אפשר למחזר אותו. הם אמרו לי להוריד אותו בשירותים
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
לידיעת הקורא @naftalibennett :
ישועה בעדותו: הכתבות השליליות נגד בנט התחיל בעיקר בינואר 2013. לפני הבחירות. היה שם מאמץ מרוכז נגד בנט
.היו 6-7 קבצים נגד בנט במייל או מאלוביץ או מרובינשטיין. היו שם סדרה של מסמכים נגד נפתלי בנט
ישועה: קיבלתי סדרה של מסמכים שמשמיצים את בנט. שאשתו דתייה אבל עבדה במסעדה לא כשרה. המנגנון היה מיילים, אסמסים וואטסאפים. העבירו אליי חומר על בנט ואמרו לי תעשה על זה אייטם
בארוע של אורי אריאל היתה דרישה להעלות משהו באופן מיידי נגדו. שלכאורה הוא העלה אולטימטום נגד נתניהו ונתניהו לא הקשיב. רצו שאעלה את זה מהר, תוך עשר דקות. זה הועבר מראש הממשלה לאלוביץ וממנו אליי. הם לא היו מרוצים שזה לא עלה מהר. ואז קם הפורום בוואטסאפ של שאול ואיריס ואני לנהל את
ישועה: בסוף 2012 התחילו לבוא מאלוביץ בקשות אם ניתן להעחות או להוריד ידיעה מסויימת. זה הלך ועבר אסקלציה עם הזמן. מצד שני היו בקשות להציג את ראש הממשלה ורעייתו ולפעמים את הבן באופן חיובי. היו בקשות להעלות כתבות נגד נפתלי בנט, אשתו ונגד אביו. ההסבר שניתן היה שראש הממשלה מבקש
ישועה מספר ש @talibo8 היתה תקופה קצרה ואז הוא נדרש לזרוק אותה בגלל שחשבו שהיא אנטי נתניהו. השופטת פרידמן פלדמן נוזפת בפרקליטו של נתניהו, בועז בנצור שאמר לה: לא לא על הערה שלו שהושתקה על ידה
ליאת בן ארי בנאום פתיחה תקיף: התיק שנמצא היום בפני בית המשפט הנכבד הוא תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית. נאשם 1 הוא ראש ממשלת ישראל אשר על פי כתב האישום עשה שימוש פסול בכוח השלטוני הרב שהופקד בידיו, בין היתר, על מנת לדרוש ולהפיק טובות הנאה פסולות מבעלים של כלי תקשורת
מרכזיים בישראל, לשם קידום ענייניו האישיים לרבות עת לנגד עיניו עמד רצונו לשוב ולהיבחר. נאשמים 4-2 הם אנשי עסקים מרכזיים ומשמעותיים במשק הישראלי ששלטו בכלי תקשורת.
שלושה דברים ייחודיים לתיק זה:
הראשון - החוט המקשר בין האישומים:
האישומים, ובעיקר שני האישומים הראשונים, אך לא רק, עוסקים באותם העולמות: כוח שלטוני שיש לראש הממשלה, אנשי עסקים מרכזיים המחזיקים בגופי תקשורת, מערכות בחירות, רצונו של נאשם 1 להשיג סיקור תקשורתי מוטה לטובתו. האישומים
דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנאום תוכחה חריף וחד: "בגדי המלך החדשים בשנים האחרונות הם שיח המשילות. המשילות עליה לא מפסיקים לדבר בשנים האחרונות היא מחוז חפץ וירטואלי, פאטה מורגנה, כמו נווה מדבר מדומיין לצמאים ומוכי חום במדבר, שכמה שנתלים
עליה כתרופת הפלא או החיסון החברתי לכל החוליים שלנו, כך היא מתרחקת והולכת. המשילות היא אותה כסות מרהיבה שאמורה להתהוות ממיטב הבדים ועל ידי מיטב החייטים ולאפשר לשלוט ולקדם מדיניות, לו רק לא יפריעו לכך השופטים; או היועצים המשפטיים; או נערי האוצר; או התקשורת המוטה והמגויסת
או האקדמיה האנטי-פטריוטיות; או עולם התרבות האליטיסטי המנותק שחי על חשבוננו ומוציא דיבתנו בעולם; או תכניות הסאטירה שפוגעות במורל הלאומי; או מהנדסי התודעה; או בוגרי קרן וקסנר; או הקרן החדשה לישראל; או החמוצים; או הסמולנים; או אלה ששכחו מה זה להיות יהודים. לפעמים, אפילו הכנסת או
הפרקליטות העבירה לסנגורים קטעי שיחות בין שלמה פילבר לעיתונאים:
בנצור מקריא קטעים קצרים:
"ביום שישי ראיתי את הכותרות וראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזאת של אלוביץ- נתניהו. הם המציאו שוחד שזהו שוחד דרדלה"
בנצור: איך ייתכן שעד מדינה שמתייחס לעניינים תלויים ועומדים- שיחה
נאום מדהים, עוצמתי וחזק במיוחד של המשנה ליועמש, דינה זילבר בכנס העמותה למשפט ציבורי. מציע לכולם לקחת נשימה ארוכה ולקרוא דברים שנאמרים מעומק הלב:
"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר
לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: "הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד.
"אביחי מנדבליט מצפצף על החוק", "שי ניצן מושחת", "ליאת בן ארי לכלא", "דינה זילבר ראש האופוזיציה". זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער – קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור