1. זורק פה רעיון, דברו אתי אם אתם/ן מספיק ספונטניים כדי לזרום:
אחרי הפסקת קורונה יתקיים בין ה-25 ליוני ל-4 ביולי פסטיבל המוזיקה היהודית המעולה של קרקוב והפעם - רוב האירועים יהיו בחינם!
אז אם יהיו מספיק משתתפים/ות, מבחינתי מספיק 6, אני אארגן טיול לשם.
2. לא רק שנשמע מוזיקה מעולה ונקרע את אחת הערים היפות והמגניבות שיש אלא גם אחפור לכם/ן על ההיסטוריה היהודית המשוגעת של העיר הזאת.
למשל, על הפעם ההיא שהמלך ניסה להקים רבנות ראשית כדי לסחוט מיסים מהיהודים והם שלחו אותו לעזאזל...
3. על הילדה בת ה-11 שהחליטה לעזוב את בעלה ושינתה את מהלך ההיסטוריה היהודית. על קרבות רחוב בין אשכנזים לפולנים. על ביקורו הרה האסון של המטיף הפרנציסקני המטורלל ומה נהיה עם מסע הצלב שלו. על גדוד של יהודים שניסה לעצור את הפלישה השבדית ועוד מלא דברים שתקצר היריעה.
4. פולין פתוחה, יש טיסות זולות, אני פנוי להובלות אז דברו אתי ונעשה את זה.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1. אפרופו הקטע של "דאגה עמוקה" שהאיחוד האירופי מביע כשרודן מזרח-אירופי עושה את אחד מתעלוליו, שווה להביא את סיפור הדאגה העמוקה החביב עלי שמגיע היישר מהמאה ה-13.
השנה היא 1251. המונגולים בדיוק כיסחו את הצורה לנסיכויות רוס...
2. הנסיכים מכל המרחב של בלארוס, מרכז ומערב-אוקראינה וצפון-מערב רוסיה של היום "הוזמנו" לחצרו של החאן כדי להישבע אמונים.
עכשיו, זה נכון שלא כולם רצו להיות ביץ' של החאנים המונגולים. העניין הוא שכדי להימנע מזה היה צריך תמיכה של בעלי ברית מהמערב וגם הנ"ל רצו כל מני דברים.
3. הדיל היה כדלקמן: אצל המונגולים השליט המקומי יכול לעשות מה בז*ן שלו כל זמן שהוא משלם לחאן את הפרוטקשן בזמן. במערב-אירופה לעומת זאת, היו כל מני דברים שבסדר לעשות ולא בסדר לעשות. באותו זמן, למשל, היה בסדר לשרוף מכשפות ולא בסדר להיות יהודי.
בנאדם חוזר הביתה מחופשה ביוון. הוא עולה על מטוס של ריאנאייר מאתונה לוילנה. כבר בשדה התעופה של אתונה הוא שם לב לכמה בריונים שמצלמים אותו ועולים איתו על המטוס. כשהמטוס נכנס למרחב האווירי של בלארוס הבריונים קמים והולכים לריב עם הצוות. הם אומרים..
2. שיש פצצה על המטוס ודורשים באגרסיביות להנחית אותו במינסק בירת בלארוס. וזאת למרות שהיעד המקורי, וילנה, קרוב משמעותית ממינסק ולכן אם כבר נחיתת חירום אז הרבה יותר סביר להנחית אותו שם. כדי להפוך את העניין למשכנע יותר, מאחורי הזנב מתמקם מטוס קרב בלארוסי. לפי כמה מקורות...
3. לצוות מטוס הנוסעים נאמר שאם לא יסטה ממסלולו וינחת במינסק, המטוס על מעל מאה האזרחים שטסים בו יופל. הצוות מחליט לנחות במינסק. שם, נשלף מהמטוס אחד, רומן פרוטסביץ'. עיתונאי ועורך בערוץ הטלגרם NEXTA שפועל מפולין. מי שעקב אחרי המחאה הבלארוסית מכיר את הערוץ. כזכור, באוגוסט האחרון...
1. שרשור יום השנה לאסון צ'רנוביל. לא לדאוג, לא אספר על האסון כי ראיתם/ן את הסדרה ואם לא אז רוצו. הרבה יותר מעניין זה מה שקורה שם מאז. אפרופו הסדרה, איך שהם החזירו לחיים את פריפיאט, שברחובותיה הנטושים והחרבים התהלכתי כמה פעמים, הפיל אותי מהכיסא. בואו נתחיל:
2. זה אתר פעיל שעובדים בו כ-5000 איש ואישה עם חיים כפולים. שבועיים באזור ושבועיים בבית, או סידור אחר בסגנון. המנהלה והמגורים הם בעיירה ההיסטורית צ'רנוביל שנמצאת על גבול מעגל ה10 ק"מ שסביב הכור שהתפוצץ. יש מעגל של 20 ק"מ נוספים שמהווים אזור חיץ והכניסה אל כל רדיוס ה30 ק"מ מוגבלת.
3. חוץ מהם יש איזה 200 זקנות וזקנים שלא התפנו או שחזרו ומתישהו הפסיקו לנסות להעיף אותם. הם חשבו שממילא לא נשאר להם הרבה לחיות זמן אז פאק הקרינה, הם פשוט יעבירו אותו בבית. אולי הקטע של וודקה וסאלו (שומן חזיר מומלח) כתרופה נגד קרינה עובד כי הם זוכים לאריכות ימים והם יקברו את כולנו.
1. אחד הדברים המעניינים לגבי הצד היהודי של גל האלימות האחרון בירושלים זאת הבולטות הגדולה מאוד של נוער חרדי, משולי העולם החרדי וכזה שנפלט מהעולם החרדי. אותם צעירים שמהווים את רוב הנוער בסיכון בירושלים בימנו, אם כי לא כל המשתתפים הם ירושלמים.
2. עד לא מזמן, פול הגיוס של להב"ה ושאר כולרות היה בעיקר צעירים מסורתיים משכונות הפריפריה של ירושלים. אני לא חושב שהם הצליחו לאסוף יותר מכמה עשרות פעילים ככה. בקיץ 2014 הייתה הפעם הראשונה, למיטב זכרוני, שבה הסתובבו ברחובות ירושלים לא כמה עשרות אלא כמה מאות צעירים שחיפשו...
3. ערבים להרביץ להם. זה היה הלילה שבו נחטף ונרצח מוחמד אבו-חדיר. עכשיו, עושה רושם, השינוי הדמוגרפי בולט אפילו יותר. זה מלמד אותנו שהזנחה של בעיות וגלגול שלהן לממשלה הבאה ולדור הבא גורמת להן להתרחב כמו גרורות סרטן למקומות בלתי צפויים. הבעיה כאן היא שהמודל החרדי פשוט לא עובד.
טיעון נפוץ הוא שהמהפכה הבלארוסית, בשונה מהאוקראינית ב-2014 אינה אנטי-רוסית. לכן, שלטון חדש בבלארוס לא מתכוון לשנות את מערכת היחסים עם רוסיה ולכן, אין לרוסיה סיבה מיוחדת להתערב כדי להגן על המשטר.
אבל המציאות קצת יותר מורכבת.
2. גם המהפכה האוקראינית לא הייתה אנטי-רוסית. היא הייתה דמוקרטית, לאומית, נגד השחיתות ואלימות המשטרה ובעד הידוק היחסים עם אירופה והיא התרחשה נגד נשיא שהיה פרו רוסי אבל שיחק משחק כפול בינה לבין המערב. כ-2/3 מהאוקראינים היו בעד שימור יחסים טובים הן עם רוסיה והן עם אירופה.
3. זה נכון שהסנטימנט האנטי רוסי נפוץ הרבה פחות בבלארוס מאשר באוקראינה (שגם בה הוא היה פחות נפוץ לפני הפלישה הרוסית).
התיאור הנ"ל של המהפכה האוקראינית נכון במידה רבה גם למהפכה הבלארוסית, למעט עניין הידוק היחסים עם אירופה שאינו ממסרי המחאה ובטח לא המרכזי שבהם כמו שהיה באוקראינה
1. למי שחושבים שהשיט שקורה בבלארוס מעניין אבל לא חשוב: אחת מכמה סיבות שבגללן זה חשוב זה שברוסיה מסתכלים על בלראוס ותוהים, בפחד או בתקווה, האם הם הבאים בתור. קשה להגזים באימה של פוטין מתסריט כזה אצלו. בואו ניזכר רגע בסיבובים הקודמים במרחב הפוסט-סובייטי>>
2. גיאורגיה 2003. שוורנאדזה מנצח בבחירות שכנראה זויפו. המונים יוצאים לרחובות, הם מצליחים, יש בחירות חדשות בהן נבחר סאאקשווילי. הוא נוקט במדיניות פרו-מערבית וליברלית יחסית, מה שתמיד בא עם התרחקות מרוסיה. זה מסלים לפלישה רוסית לגיאורגיה ב-2008. המדינה חוזרת לתלם, חלקית. אבל...>>
3. אוקראינה 2004. ינוקוביץ' הפרו-רוסי מנצח בבחירות שזויפו. המונים יוצאים לרחובות, הם מצליחים, יש בחירות חדשות בהן נבחר יושצ'ינקו. פרו-מערבי, התרחקות מרוסיה וכו'. אבל טוויסט בעלילה. ב-2010 ינוקוביץ' נבחר שוב...>>