איך יודעים שדלתא יותר מדבק מאלפא? ברור, תוך זמן קצר מאז שהתגלה הוא הוריאנט הפופולארי ביותר במדינות רבות. סחף גנטי מהיר קשור בדרך כלל ביתרון אבולוציוני, ויתרון אבולוציוני במקרה שלנו הוא ״יכולת העברה״. אבל זהו, לא בהכרח. היו איתי לשרשור ארוך שכולל בעיקר מחשבות =>
דלתא התפשט ברחבי הודו במשך תקופה ארוכה והדביק שם בתוך תקופה קצרה מעל 20 מליון איש (מזוהים, סביר שהרבה יותר בפועל). בגלל שיש כ״כ הרבה הודים, ובגלל שבחודשים אלו הוירולנטיות הכלל עולמית היתה בדעיכה, דלתא הפך לנפוץ באופן ממוצע: באפריל-מאי זוהו בהודו 17 מ׳ איש, בשאר העולם רק 23 מ׳ איש
בגלל מחסור חמור בשירותי בריאות, הודים רבים שנחשפו לנגיף בחרו לברוח מהודו למערב. הבריטים בחרו לא לעצור את הטיסות מהודו (נקיפות מצפון?) ונתנו לעשרות אלפי הודים שנחשפו לדלתא להיכנס למדינה. במצב שבו ה-R של וריאנט אחד מתחזק כל הזמן בגלל ייבוא מבחוץ הוא ישתלט מהר מאוד.
ראו דוגמא מספרית – נניח יש 100 חולים באלפא, 10 בדלתא. ה-R של שניהם זהה, ובעקבות החיסונים הוא 0.8. בדור ב׳ באלפא ידבקו 80 ובדלתא 8. אבל בגלל הגעה מבחוץ התווספו 4 חולי דלתא נוספים = 12. בדור ג׳ כבר יהיו רק 64 אלפא, אבל 13.6 דלתא. בתוך מספר דורות קצר ביותר דלתא יהיה הזן הנפוץ ביותר.
כך קרה במספר מדינות שהגיעו אליהם הודים רבים. ישראל סופגת את הריקושטים של הגעה ממדינות שבהן דלתא כבר נפוץ (בעיקר רוסיה ואיחוד האמירויות). כל הוירולנטיות שיש בישראל היום היא ייבוא מהחודשיים האחרונים, וזה בעיקר דלתא. לא מפתיע בכלל שהשתלט פה.
אוקיי, אז מצאנו הסבר אלטרנטיבי לסחף הגנטי של דלתא. האם יש דרך אחרת להשוות יעילות הדבקה של זנים שונים? צריך שיטת מחקר שיכולה לתת סיבתיות להבדלי הדבקה בין אלפא לדלתא, ולא רק אסוציאציה.
משרד הבריאות הבריטי מצא רעיון מקורי: להסתכל על הדבקות משניות בתוך הבית. אם אחד מבני הבית חולה, הסיכוי של בני הבית להדבק גבוה. במחקר די מדהים, שחושף את יכולת איסוף המידע המדהימות של משרד הבריאות הבריטי, הם בדקו האם יש הבדל בסיכוי להדבק אם לנחשף הראשון בבית היה אלפא או דלתא.
הנה המאמר:
Increased household transmission of COVID-19 cases
with SARS-CoV-2 Variant of Concern B.1.617.2: a national case-control study
shorturl.at/lqtF8
Increased household transmission of COVID-19 cases
with SARS-CoV-2 Variant of Concern B.1.617.2: a national case-control study
shorturl.at/lqtF8
זה באמת מחקר מרשים, שכולל ריצוף גנטי של מעל עשרת אלפים חולים. הם מתאימים את קבוצת המחקר (הדבקות בבית) לקבוצת הביקורת (הדבקות ספורדיות) על מיקום, סוג הבית, מוצא, זמן הבדיקה ועוד. בסך הכל, הם מצאו שבבית 5.8% מההדבקות היו בדלתא לעומת 4.7% בספורדיות.
אלו מספרים די קטנים - בשתי הקבוצות יחד 551 הדבקות בדלתא. מזה הם מסיקים שדלתא מדבק יותר ב-64%. (בהערת שוליים – הם גם מזהים שאסיאתים יותר מדבקים ונדבקים, מעניין למה)
מאז הם המשיכו את האנליזה מהסוג הזה ועכשיו הם הורידו את המספרים ל-40% יותר מדבק.
שלוש שאלות: 1. האם זו באמת דרך להשוות יעילות הדבקה? 2. האם באמת אפשר לעשות התאמה? 3. האם בהמשך המעקב ההערכה תמשיך לרדת?
שלוש שאלות: 1. האם זו באמת דרך להשוות יעילות הדבקה? 2. האם באמת אפשר לעשות התאמה? 3. האם בהמשך המעקב ההערכה תמשיך לרדת?
קטונתי מלענות על השאלות הללו ואשמח לשמוע את דעתכם. לדעתי זוהו המחקר הקוזאלי הטוב ביותר בנמצא כרגע (1), אבל זו דרך מאוד לא ישירה ויכולות להיות סיבות נוספות למה רואים שדלתא מועשר בהדבקות בבית.
(2) לדעתי קשה מאוד לעשות התאמה (הם מודים בזה, למשל אין להם מידע על מספר הנפשות בבית), ויכולים להיות הסברים שקשורים למסע מחו״ל – עד כחצי מהנדבקים בתקופת המחקר הגיעו מהודו, ולכן ברור שאם יש הטיה בין הקבוצות בהקשר זה, זה ישפיע על התוצאות.
הנבואה נתנה לשוטים, אבל בגלל שלא השתכנעתי שדלתא באמת שונה מאלפא (ב-R0 שלו, לגבי יכולת הפריצה של חסינות, קשה להווכח עם הנתונים), ייתכן שעכשיו שההשפעה של הגעה מחו״ל קטנה יותר, ככל שהמעקב יתמשך ההערכה שלהם תמשיך לרדת. סוף.
אה, והנה מחקר ישראלי חדש מבית KSM על הדבקות בבית (לא על הבדלים בין דלתא לאלפא, כי אצלנו בקושי מרצפים, אלא על הבדלים בין מחוסנים ללא מחוסנים)
https://twitter.com/KalksteinNir/status/1411564821905084416
עשיתי קצת סלט בהגדרות, אז תיקון: סחף גנטי הוא בהגדרה סטוכסטי. הכוונה צריכה להיות שמה שאנחנו רואים הוא סחף גנטי, ולא בהכרח יתרון אבולוציוני. תודה @SternLab על התיקון.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
