עתידות - מאוחר יותר היום אצייץ בדיחה מהסבנטיז. איך אומר @Sachback: תקנו כרטיסים, כי רכבת הצחוק מייד יוצאת. #NoFlipping
כמובטח:
מסופר שבסבנטיז שאלו רוסי, פולני, אמריקאי וישראלי את אותה שאלה: "סליחה אדוני, מה דעתך על המחסור בבשר".
ענה הרוסי - אני לא מבין את השאלה, מה זה "בשר"?
הפולני - לא מבין את השאלה, מה זה "דעתך"?
האמריקאי - לא הבנתי, מה זה "מחסור"?
הישראלי - לא הבנתי, מה זה "סליחה"?
מסופר שבסבנטיז שאלו רוסי, פולני, אמריקאי וישראלי את אותה שאלה: "סליחה אדוני, מה דעתך על המחסור בבשר".
ענה הרוסי - אני לא מבין את השאלה, מה זה "בשר"?
הפולני - לא מבין את השאלה, מה זה "דעתך"?
האמריקאי - לא הבנתי, מה זה "מחסור"?
הישראלי - לא הבנתי, מה זה "סליחה"?
והנמשל המתבקש - איך מוצאים עובדת הודית שתתאים לעבודה עם חברה ישראלית? אז יש ידע נצבר: מנהלות ישראליות מצפות (בהכללה) מהעובדות שלהן שיקחו אחריות *מעבר* להגדרת התפקיד הרשמית. בישראל. עובדת שתעשה בדיוק מה שמבקשים ממנה תיתפס, בצדק, כ"מקטינת ראש" ו"חסרת מוטיבציה".
בהודו המצב כמעט הפוך. בחברה הודית "קלאסית", אנשים לא חורגים בכלל ממסגרת תפקידם, וכל נסיון ליוזמה או שינוי נתפס כחוצפה ונטילת סמכות ללא אישור.
* אגב בחברות אמריקאיות\אירופאיות בהודו המצב הוא איפשהו באמצע בין התנהגות "הודית" לבין "ישראלית".
* אגב בחברות אמריקאיות\אירופאיות בהודו המצב הוא איפשהו באמצע בין התנהגות "הודית" לבין "ישראלית".
מה שאנחנו עושים על מנת להתגבר על הפער הזה הוא לנסות למצוא את המועמדות ההודיות שיש בהן את הרצון לפרוץ גבולות, לקבל אחריות וסמכות ובעיקר עצמאות. ברגע שאנחנו מצליחים לשדך בין עובדת ברמת עצמאות גבוהה לבין מנהלת ישראלית, נוצר ווין-ווין בין הצדדים>>
שכן העובדת, שהתרגלה שמנסים להצר את צעדיה פעם אחר פעם, פתאום נהנית מעצמאות ואחריות שפעם לא היו לה, והמנהלת שחששה מעבודה בהודו בשל האגדות האורבניות (הנכונות לרוב, כן?) על הראש הקטן של כוח האדם בהודו שמחה על העובדת הנמרצת. אמריקה.
יום נהדר לכולכן! #רוחמיןהון
יום נהדר לכולכן! #רוחמיןהון
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
