Thread by @roh_min_hon

פידוש - לתת היום את הנאמבר של "יבוא ירקות וההשלכות ההרסניות שלו" או לחכות למחר עם התה הפושר והצנימים העבשים? אשמח לדעתכן המילולית. אין סקר.

יא ראב. בגלל שהבטחתי ל-@barzik אז יאללה, עכשיו.
נתחיל בבסיס - בחתכי דדקינד: אין דבר כזה שוק חופשי, וודאי שאין דבר כזה שוק חופשי במוצרים שאינם זניחים. בכל תעשיה ותחום ברגע שתבדקו מספיק עמוק תיראו אחת משתיים - או מעורבות ממשלתית עמוקה או שוק מונופולי (מונופסוני - זורם) או שניהם.>

אחרי ששמנו את זה מאחורינו, בואו נדבר על עלויות הקמה של תעשייה במקום בו היא לא נמצאת. אמלק - אין קשה מזה. לא בכדי מדברים על Eco-System. העיר טירופור (Tirrupur) שנמצאת שש שעות נסיעה מבנגלור היא המרכז העולמי בצביעת ואריגת בדי כותנה. לקח לעיר איזה 20 שנה להגיע למעמד הזה, >>

זמן בו נבנו בעיר מרכזים לוגיסטיים לצבעים ומלח, מערכת ביוב ייעודית לתחום צביעת הבדים, כמה חברות יצור חלקי חילוף לנולים, מרכזי הדרכה לעובדים בתחום ועוד. היכולת של ערים אחרות למשוך אליהן תעשיות בדים נמוכה במיוחד, שכן ליצרן שירצה להקים שם מפעל לא תהיה גישה לשורת משאבים, כה פשוט.

עכשיו צביעת בדים זו תעשייה פשוטה במיוחד. אם נלך לתעשיות יותר מורכבות, נאמר חביבת המדור תעשיית השבבים, נגלה שמדובר בתהליכים של עשרות שנים שכוללות תשתית פיזית, תעשייתית, אנושית ורגולטורית. למתעמקות -

https://twitter.com/roh_min_hon/status/1226828635824246784

.

מה לגבי חקלאות? ובכן תשתית חקלאית היא דבר שברירי במיוחד. היסטורית ישראל בנתה תשתית חקלאית למופת, ובכוונה אתן דוגמאות "קשות": ספר העדר של הפרות בישראל עוקב אחרי *כל* הפרות והפרים בישראל, מה שמאפשר ביקורת והשבחה גנטית ובסופו של דבר תנובת החלב הגבוהה בעולם.

הידע החקלאי שנצבר בישראל הוא מהמפותחים בעולם. לא לחינם הדוצ'ה ניסה לגנוב את הקניין הרוחני של מכון וולקני

https://twitter.com/roh_min_hon/status/888273996382224384

.

מה שנכון לגבי ידע ומידע (זלא"ד) נכון שבעתיים לגבי קרקע. קרקע שהוסבה מחקלאות לשימוש אחר, כבר לא תוכל לשמש לחקלאות. כמו שאמר סטיב קארל לחשפנית ב"ביג שורט" - תאמינו לי לגבי זה, כן?

לגבי קרקע יש עוד עניין קטן: ישראל מהמדינות הצפופות בעולם. אנחנו צפופים כמו הודו, פי שלושה מגוש היורו ופי עשרה מארה"ב. וזה לפני שדיברנו על הנגב. כל דונם שאנחנו לא מעבדים לחקלאות זה בזבוז נטו. זה לא יחזור אלינו, אף פעם.

עכשיו טיפה לדינמיקה של יבוא: לכאורה אין בעיה. נייבא כשכאן יקר, כשזה יחזור להיו זול לא נייבא. מה הבעיה? זו העת להבין את המודל העסקי של וולמארט (ואמזון, אם כבר מדברים). כשוולמארט רוצה להיכנס לאיזור מסוים בארה"ב, היא מורידה מחירים באגרסיביות (ומפסידה) על שורה ארוכה של מוצרי יסוד>>

תוך זמן קצר כל החנויות המקומיות מתחילות להפסיד את התחתונים עד שהן נסגרות, וולמארט (Read Amazon) הופכת להיות מונופול מקומי ומעלה מחירים לשמיים כי יש לה שוק שבוי. מי מכם שחושב שזה יקרה אחרת בירקות, אשמח למכור לכם מלון בטבריה, על הים.

ברשותן אאמלק את התהליך: ייבאו עגבניות זולות, החקלאים יפסידו כסף, לא ישתלו עוד עגבניות (פלפלים\חסה\נבטוטי צנוניות), מעכשיו לא יהיה יצור מקומי וניתן יהיה למכור בארץ עגבניות ביוקר. אין פשוט מזה.

עכשיו טיפה לאקטואליה: בשנה האחרונה מחירי המזון בכל העולם עלו באופן תלול. מצורפים מחירי החיטה והסויה, אבל זה נכון באופן די רחב. יש עליה תלולה של מחירי מזון (ומוצרים בכלל) בשנה האחרונה, מה שידידי @TheRealYield קורא "אינפלציה", מוזמנות לגגל את המונח שסביר שלא חוויתן ביי חלדכן.

העליה הזו אינה זמנית ונובעת מהשילוב של עליה בכמות האנשים, ההתחממות הגלובלית וירידה חדה ביעילות שרשרת האספקה עולמית. בעולם בו מחירי מזון ימשיכו לעלות, עדיף לייצר על פני לקנות. נזכיר שכבר היום ישראל מייבאת כ-75% מהקלוריות שאנחנו אוכלים, ונקבל מתכון (הא!) לאסון.

זזה הרגע לבקש את עזרתכן - מכירות איזה סיפור על שנים חקלאיות טובות ועל הצורך להתכונן לשנים הרעות שעוד יבואו, כדי שאוכל לשלב אותו כרפרנס? עדיפות למשהו מקראי, אבל עם סקס ותככים. #תודה

ולשאלת האננס - שני דברים:
1. מעניין לי את הפופו מחיר האננס. המדינה צריכה לדאוג לסל רחב של מוצרי בסיס. אגב, אם בגלל רגולציה שמגינה על יקרות בסיס, האננס יהיה יקר - שזו תהיה הצרה שלנו.
2. באיחוד האירופי ובארה"ב מחירי האננס זולים, ובכלל קל ליבא תוצרת חקלאית, יחסית. למה זה?>>

כי האיחוד האירופי (כמו ארה"ב, סין והודו) מייצר לעצמו כ-75% מהקלוריות, ההיפך מישראל, אז אין להם מה להפסיד מכניסה של תוצרת חקלאית בשוליים. במוצרי הבסיס שם, בעיקר תוצרת חלב לסוגיה, יש חסמי כניסה מטורפים ליבוא.

ואחרון חביב חיסונים: איך בהודו, מדינה בה התוצר לנפש רבע מתאילנד, כבר ניתנו כ-450 מליון זריקות חיסון, בעוד בתאילנד בקושי 15 מליון? התשובה פשוטה - כי הודו מייצרת חיסונים ותאילנד לא. אם להודו לא היו יכולות יצור, היא היתה מחכה בתור כמו ארצות אפריקה.

והנמשל המתבקש? מבחינת ייצור מזון אנחנו עניים. ברגע האמת כשיהיה מחסור פשוט לא ימכרו לנו, ואז לא נוכל לייצר לבד, בשום מחיר. גם חשוב לציין שטורקיה היא פחות או יותר המדינה יחידה שיכולה למכור לנו תוצרת טריה.

אפרוש ביציאה מימין: אפשור יבוא נרחב של תוצרת חקלאית טריה יביא להרס התשתית החקלאית בישראל *ללא* יכולת הקמה מחדש, ייקר בטווח הבינוני (אפילו לא ארוך) את מוצרי המזון בישראל, תוך סכנת מחסור וחוסר שליטה על יכולתנו לספק לעצמו אוכל. הכי בוטה שיש. סופ"ש מעולה לכולכן! #רוחמיןהון

@threadreaderapp roll this up.

@threadreaderapp unroll.