אז מה זה איברמקטין בכלל? איברמקטין זו תערובת של שתי מולקולות אורגניות בעלת מבנה קצת מסובך. אל תטעו לחשוב שהמלה אורגנית מתארת פה חומר טבעי שמופק מקליפה של עץ. זה כימיקל שמופק מחיידקים במעבדה, ועובר מודיפיקציה כימית במפעל תרופות. > 
איברמקטין התגלה בשנות ה-70 ע"י סטושי אומרה וויליאם קמפבל, וזה סיפור חמוד. זה קרה אחרי שאומרה ראה שזיהום חיידקי מסויים מרפא עכברים מתולעים. החיידק ממשפחת הסטרפטומיציס, שאומרה בודד מאדמה באי הונשו. החיידק קיבל את השם סטרפטומיציס אוורמטיליס (א-וורמ a-worm, כלומר נגד תולעים). >
אומרה מהר מאוד בודד מהחיידקים סדרה של חומרים שהוא קרא להם אברמקטינים, ומהר מאוד בודד מהם את החומר הכי פעיל. קמפבל, מחברת התרופות מרק, עבד ביחד עם אומרה לפתח מהחומרים האלו תרופה יעילה יותר. >
אחרי מודיפיקציה כימית, וניסיונות של תערובות של כמה אברמקטינים, הם הגיעו לתערבות אידיאלית שכוללת שתי מולקולות. לתערבות הזו קוראים איברמקטין, ועד היום היא נמכרת ע"י חברת מרק, שהודיע לא מכבר שאינה ממליצה להשתמש בחומר נגד קוויד-19. >
איברמקטין הפכה לאחת התרופות היעילות ביותר כנגד טפילים רבים, הן בבני אדם והן כתרופה ווטרינרית. במערב אנחנו לא סובלים מזה הרבה, אבל תולעים וטפילים שונים הן בעיה רצינית בעולם המתפתח. על תרומתם למדע, ולבריאותם של מליונים, זכו אומרה וקמפבל בפרס נובל בשנת 2015. זכיה ראויה מאוד! >
אז איך איברמקטין עובד? ובכן להרבה מאוד טפילים וחרקים יש חלבון במערכת העצבים שנקרא Glutamate-gated Chloride Receptors. החלבון הזה חיוני לפעולה תקינה של מערכות העצבים של הטפילים האלו, וכאשר איברמקטין נקשר אליו, הוא גורם לחלבון הזה לפעול כאשר הוא לא אמור, מה שמוביל לשיתוק של הטפיל >
ליונקים יש חלבון די דומה לחלבון הזה, וגם אליו איברמקטין יכול להיקשר במידה מסוימת ולהפעיל אותו. מדוע אם כן איברמקטין לא רעיל ליונקים? משום שאצלנו אותו חלבון שאיברמקטין מסוגל להיקשר אליו, נמצא רק במעכרת העצבים המרכזית, מאחורי מחסום הדם מוח (BBB), שאותו איברמקטין. אלא חוצה אלא אם >
הוא נלקח בכמויות גדולות. מחסום הדם מוח, הוא לא דלת כספת בלתי חדירה. הוא מאפשר להרבה דברים לעבור דרכו, ואם הריכוז שלהם בדם גבוה, אז יותר מאותו החומר גם יצליח לחצות את מחסום הדם מוח. במקרה של איברמקטין צריך כמויות אדירות של החומר, וליטול אותו במשך הרבה זמן. >
שזה בדיוק מה שקורה כשאנשים לוקחים את החומר הזה כטיפול פרופילקטי לאורך זמן, ובמינונים שאמורים לטפל בסוסים. וככה הופכים תרופה עם היסטוריה מדהימה, ופרופיל בטיחות מושלם, לאסון רפואי.
לכו להתחסן, ואל תקחו איברמקטין, בטוח לא כשאתם לא יודעים אם מדובר במוצר ווטרינרי או לבני-אדם.
לכו להתחסן, ואל תקחו איברמקטין, בטוח לא כשאתם לא יודעים אם מדובר במוצר ווטרינרי או לבני-אדם.
נספח 1: אז למה איברמקטין בכלל עלה כטיפול אפשרי לקוויד19? ובכן כי יש לחומר הזה היסטוריה בכל מיני ניסויים עם נגיפי RNA אחרים, לרבות זיקה, קדחת הנילוס המערבי, דנגה, ואפילו hiv (טכנית לא נגיף RNA). >
המנגנון לא ברור, אך מה שמוצע כרגע הוא שאיברמקטין חוסם את היכולת של חלבוני הנגיף להיכנס לגרעין התא ולשבש את הפעילות האנטי-נגיפית הטבעית של התא. אך לא ברור כלל אם המנגנון הזה מסביר את התצפית שנערכה על תרביות תאים. >
ופה צריך להדגיש שהתצפית היא רק in vitro, כלומר במבחנה על תרביות תאים. בכל מיני ניסויים על חיות מודל ובני-אדם לא ראו השפעה רצינית. אחת התיאוריות להבדל בין התצפית בשורת תאים, ובמודל חי, הם המינון והזמינות הביולוגית של החומר >
אז יש ויש סיבה ראשונית להתעניין בחומר כטיפול, ואולי עדיין יש. למרות שבאף מקרה קודם המחקר לא הצליח לחצות את הפער שבין הצלחת במעבדה לבני אדם בשטח. כרגע כל ארגוני הבריאות הגדולים קבעו שאין ראיות חזקות שהחומר מועיל (כאמור, כולל היצרנית - מרק). >
גם להידרוכסיכלורוקווין, אבץ, ויטמין D, ועוד כל מיני חומרים, אפשר למצוא מנגנון ביולוגי אפשרי, אבל אם אין הוכחה שהם מועילים בבני אדם, המנגנון הזה לא שווה הרבה. אפילו לאקונימיקה אפשר הרי למצוא מנגנון יפה. כנ"ל לגבי איברמקטין. >
עכשיו, האם זה אומר שאין טעם לנסות לחקור איברמקטין בהקשר של קוויד19? ברור שלא. תמיד כדאי לבצע מחקר. ואכן, מתבצעים מספר מחקרים כאלו. ואם התוצאה שלהם תהיה חיובית - מה טוב! אבל עד אז כדאי להיזהר מאנשים שמדברים על איברמקטין כטיפול יעיל. >
במיוחד על אלו ששים להדביק קישורים לאתרים לא מוכרים, שהמלה איברמקטין מופיעה בכתובת שלהם.
את ההיסטוריה של איברמקטין כטיפול אנטיויראלי סיכמה יפה רבקה ווטסון בסרטון יוטיוב:
>
את ההיסטוריה של איברמקטין כטיפול אנטיויראלי סיכמה יפה רבקה ווטסון בסרטון יוטיוב:
>
ואיך הגענו למצב שחומר עם תועלת תיאורטית הופך לתרופת פלא שהממסד מסתיר? ובכן, שילוב רעיל של פוליטיקה ומדע, קונספירטורים ושרלטנים ברשתות חברתיות, כמה מחקרים לא טובים, ועוד כמה מזוייפים.
נספח 2: בתמונות שמצאתי של סטרפטומיציס אברמיטיןיס תחת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, הוא נראה כמו כבל טלפון ארוך שהסתבך בעצמו.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
