שרשורון קצרצר על הוריאנט החדש אומיקרון עם הרבה תמונות מגניבות:
אמל"ק - מוקדם להכנס לפאניקה. יש סיבות לחשוש ברמת רשויות הבריאות (ותכף נבהיר למה), אבל מוקדם לדבר על זה בקהל הרחב. אנחנו עדיין לא יודעים לאן הרוח נושבת.
אז מה הקטע?
לנגיף הקורונה יש בליטות מובחנות על פני המעטפת שלו, מה שמופיע כאן בצבע אדום. הבליטות הללו בנויות מחלבון שנקרא חלבון הספייק (או S בקיצור), וזה חלבון קריטי לנגיף כיוון שבעזרתו הוא חודר לתוך התאים שלנו ובעצם מדביק אותנו.
לכן החיסונים שלנו וחלק גדול מהטיפולים שאנחנו נותנים לקורונה תוכננו כך שיתקפו את הבליטות הללו - את חלבון הספייק.
באמת החיסונים נותנים עבודה, עם יעילות של ~95%.
הבעיה היא שחלבון הספייק משתנה עם הזמן. זה נובע מהאבולוציה הבלתי נמנעת של הנגיף: בכל פעם שהנגיף מדביק אדם, הוא גם משתנה קצת (צובר מוטציות). רוב השינויים פוגעים בנגיף, אבל מדי פעם מגיעה במקרה מוטציה שדווקא עוזרת לו לשגשג. כך מקבלים הרבה 'גרסאות' (או צבעים) של אותו חלבון מרושע.
לאורך השנתיים האחרונות, צצו וריאנטים עם מוטציות ספציפיות ובעייתיות במיוחד. מוטציות שגורמות לנגיף להיות מדבק יותר, או אלים יותר (מעורר מחלה קשה), או כזה שמצליח לחמוק ממערכת החיסון שלנו.
אחת הסיבות שהם הצליחו לחמוק חלקית ממע' החיסון זה בגלל מוטציות בחלבון הספייק, ובמיוחד בקצה שלו.
קצה חלבון הספייק הוא החלק הכי רגיש בחלבון, כיוון שהוא זה שאשכרה מתווך את חדירת הנגיף לתוך התא. קצה זה נקרא גם RBD.
בקיצור, בעוד שלוריאנטים הקודמים היו 2-3 מוטציות באתר הRBD, לאומיקרון יש 15. זה פער דרמטי, וכשלוקחים בחשבון שהוא *אולי* מדבק יותר, זה מדליק נורות אדומות.
אז למה מוקדם לפחד ברמת האוכלוסייה הכללית?
כיוון שהעדויות בדבר התנהגות הוריאנט עדיין נורא ראשוניות. אנחנו לא יודעים אם הוא *באמת* מדבק יותר מדלתא, ואנחנו לא יודעים עד כמה *בדיוק* החיסונים יעילים כנגדו (בטוח יעילים במידה מסוימת, פשוט לא יודעים בדיוק כמה).
בסופו של דבר חיסונים זה החלק החשוב ביותר. מדבק ככל שיהיה, אלים ככל שיהיה, חמקן ככל שיהיה - החיסונים הם הדרך שלנו להגן על עצמינו ועל הקרובים שלנו. אם נגלה שיעילות החיסון יורדת בגלל המוטציות הללו, בסך הכל נזדקק למנת חיסון אחת נוספת מעודכנת - מה שיכול להגיע לישראל בתוך ~3 חודשים.
בקיצור, טוב שרשויות הבריאות מתייחסות ברצינות לוריאנט שמסתמן כמדבק במיוחד *וגם* שונה במידה כזו שמרימה גבות - אבל בואו ניתן לעוסקים במלאכה לעבוד בשקט, ונעזוב את הנושא כרגע.
בינתיים החיים שלנו ממשיכים, ואפשר לחזור לנושא המרכזי: איזה חמודה מרגול באקס-פקטור אירוויזיון?
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
A tiny thread about the new Omicron Variant (with lots of cool images):
TL/DR - It's way too early to panic. There are some good reasons for the health authorities to be alarmed, but it's too early for the general public to start writing wills. We should wait&see what's going on
So, what gives?
The SARS-COV-2 has distinct bulges in its outer membrane (shown in red). These bulges are made of a protein called 'Spike' (or S for short), and they're critical for the virus since they mediate the cellular entry (basically responsible for infecting us).
That's why our COVID vaccines, and lots of other therapies, were designed to attack those bulges - the spike protein.
Truth be told, the vaccines work like a charm, presenting an efficacy of ~95%.
ברוכים הבאים לשרשור "היסטוריה 2 - חיסונים במחצית הראשונה של המאה ה-20":
עצרנו את המסע בכניסה לשנת 1900. בתקופה זו היו ברשותינו 5 חיסונים פעילים (אבעועות שחורות של ג'נר, כלבת חי-מוחלש של פסטר, וחיסונים מומתים של טיפוס הבטן, כולרה ודבר). כמו כן, וון-בהרינג פיתח 2 חיסונים סבילים (נוגדנים בלבד) כנגד דיפטריה וטטנוס.
למעשה, דיפטריה וטטנוס אלו מחלות שברובן לא נובעות באופן ישיר מוירוס או חיידק, אלא מרעלנים שחיידקים מפרישים. טטנוס גורמת לפרכוסים קשים, עד כדי שוברי עצמות. דיפטריה גורמת לתחלואה נשימתית עם חום גבוה, שיעול, קוצר נשימה וכו'. התמותה מדיפטריה מגיעה עד 20%, כך שזו ללא ספק מחלה רצינית.
ובכן, הבטחתי שרשור על יסודות מערכת החיסון, והגיע הזמן להתחיל. אנסה לגעת בשאלות כמו: מה רואים בתמונה? איך החיסון לקורונה עובד? איך תחום האימונולוגיה התפתח? למה נותנים את כל החיסונים בריבוי מנות? למה תמונות זרחניות הן כאלה מגניבות?
בתפריט של היום: "היסטוריה1 - מי את מע' החיסון?":
תחילתו של סיפורינו בנגיף בשם Variola Major. מדובר בנגיף שהיה מאוד נפוץ לאורך השנים, גרם להופעת שלפוחיות כאלה ברחבי הגוף, קטל כ-30-50% מהנדבקים, והותיר שליש מהשורדים עיוורים. המחלה שהנגיף עורר נקראת Smallpox (או בעברית: אבעועות שחורות).
בתחילת המאה ה-18, אצילה בריטית בשם ליידי מונטגיו שלחה מכתב ל-Royal Society באנגליה. במכתב פירטה מונטגיו על מנהג משונה שמבצעים בטורקיה; רופאים מקומיים נוטלים דגימות משלפוחיות נגועות, מייבשים אותן, ומזריקים את התכולה לאנשים בריאים כצעד מניעתי. אכן שיעור ה-smallpox היה יחסית קטן >>
במילים אחרות, מנת הבוסטר משפרת את ההגנה בערך פי 5!
במילים אחרות - הבוסטר מקנה הגנה מצוינת, ונכון להיום לא נראה שישנה דעיכה (נמשיך לעקוב באדיקות).
שימו לב:
אין חולים קשים מחוסנים ב-2 מנות מתחת לגיל 20
אין (כמעט) חולים קשה מחוסנים ב-3 מנות מתחת לגיל 40!
ברמת המאקרו אפשר לראות באופן בולט שהגל דועך תודות למנה השלישית. ירוק - נדבקים, אדום - חולים קשה, שחור - מתים. שימו לב, ככל שמתחסנים יותר במנות 1+2, הגל השלישי דעך, וככל שהתחסנו במנה 3, הגל הרביעי דעך.
במקרה ולא שמעתם, תחלואה מנגיף הקורונה גורמת לשיעור מוגבר של התקפי לב, שבצים מוחיים, תסחיפים ריאתיים, ועוד. למעשה, השיעור מוגבר אפילו פי 8 (!) ויותר.
מה לעזאזל?🧵🪡
ראשית, למה דם נקרש בכלל? איך?
ובכן, גוף האדם בדומה לשאר היצורים החיים בכדור הארץ מורכב מתאים. כל תא הוא עצמאי במידה כזו או אחרת, ומסוגל לבצע פעילויות רבות ומגוונות: לנוע, להתכווץ, להפריש חומרים, להעביר מידע, לשרוף סוכר, לבנות שומנים, ועוד. הפעילויות הללו דורשות משאבים, למשל >>
סוכרים, חמצן, מלחים שונים, וכו'. ביצורים רב תאיים האספקה של חומרי הגלם הללו היא סוגייה קריטית לקיום, ועל כן התפתחו מנגנונים רבים שפותרים זאת. בבני אדם ישנה מערכת הסעה שמקשרת בין כל מרכיבי הגוף - המערכת הקרדיווסקולרית. הדם מכיל את אותם משאבים, והוא מספק אותם באופן מתמשך >>>
אני חושב שכולנו שמענו המון פעמים שחיסוני ה-mRNA מבוססים על טכנולוגיה חדשה, וש"עדיף ללכת על משהו קלאסי, ישן וטוב, כמו נגיד חיסון חי-מוחלש". אז מה ההבדל בין חיסון ה-mRNA של פייזר/מודרנה לבין חיסון חי-מוחלש?
🧵🧵🪡
ראשית כל, הַדּוֹגְמָה הַמֶּרְכָּזִית של הביולוגיה המולקולרית.
הגוף שלנו, ושל יצורים חיים באופן כללי, מורכב תאים-תאים. כל תא הוא עצמאי, ומסוגל לבצע מגוון רחב של פעילויות - תנועה, כיווץ, שריפה ובניית סוכרים, שימוש בשומן, מלחמה בנגיפים - you name it.
מה שמבצע את הרוב המוחלט של הפעילויות הללו הם חלבונים. אך מהו מקורם של החלבונים?
ובכן, ישנן תכניות שמורות היטב - blue prints - שמתארות במדויק לתא כיצד להרכיב את החלבונים. התכניות הללו שמורות כהלכה בגרעין התא כ-DNA. תצורת המעבר בין ה-DNA השמור, ובין החלבון הפרוע, הוא mRNA.