לא זוכר אי פעם שמטבע של מדינה "אמיתית", לא רפובליקת בננות או מדינה מרכז אפריקאית ללא מוצא לים, צנח בכזו מהירות. זה קצב שדומה, ובכן, לאינפלציה בגרמניה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת.
* זה *לא* סימן נהדר ליציבות העולם, בינינו.
לחובבות הז'אנר - אינפלציה באיזו מדינה מוצגת בגרף הזה?
והנה מדינה אחרת - צ'ילה. מתי בגרף הוחלף שלטון דמוקרטי בדיקטטורה רצחנית (שקיבלה, כמובן, סיוע צבאי מישראל)?
טיפה הסתכלות היסטורית. הגרף בציוץ הלפני אחרון הוא של בריה"מ (ואח"כ רוסיה) כשהזינוק כמובן הוא בזמן פירוק בריה"מ לחתיכות קטנות. רמה כזו של אינפלציה, היסטורית, משנה סדרי עולם.>>
במדינות פריפריה עניות זה מצב קיומי ולכן אין השפעה נוספת. בקירוב טוב במרכז אפריקה ובמדינות קטנות באמריקה הלטינית נראה שהאינפלציה נמצאת בכל רגע מרחק שיהוק מ-100% בשניה. עד כדי קבוע אלו מדינות "אבודות" ושוות התייחסות פעם אחרת.
העסק מתחיל להיות מעניין כשאנחנו מסתכלים על מדינות עשירות יחסית או מעצמות איזוריות. נתחיל מכך שקפיצות אינפלציוניות של למעלה מ-40% שנתי הן תופעה נדירה מאוד במדינות כאלו. תאילנד היא מדינת ביניים קלאסית ומיני מעצמה איזורית. מאז מלח"ע II האינפלציה שם לא עברה 40% ולו פעם אחת.
סינגפור, שוויץ וכו דומות לתאילנד. במקסיקו, מחד מיני מעצמה איזורית ומאידך ווסאל אמריקאי, ראינו קפיצה אחת באייטיז, זהו. הדוגמה הקלאסית היא ישראל באייטיז, כמובן, אינפלציה שהיתה הסיבה החד משמעית להפיכת ישראל למדינה קפיטליסטית שהחליפה את המבנה הקורפורטיבי שנוצר בה עם הקמתה.
השפעה שניה משמעותית של האינפלציה באייטיז כאן היתה אפשור חדירת כל החברות האמריקאיות לישראל, ומבחינות מסוימות הכינה את הקרקע לשלטון ביבי\פורום קהלת. ללא תמיכה אמריקאית מאסיבית ישראל היתה נשארת במצב לא פשוט. העסקה היתה תמיכה תמורת רפורמות ואפשור כניסת כסף אמריקאי לארץ.
המקרה של טורקיה הינו ייחודי. טורקיה כמובן היתה מעצמה למעשה כ-1,600 שנה, מהביזנטים ועד העות'מנים. טורקיה המודרנית היא מעצמה איזורית: 1. באגן הים התיכון בו היא בוחשת בלוב, טוניסיה, ענייני גז, קפריסין כמובן ועוד.
2. טורקיה היא "האחות הגדולה" של הרפובליקות הטורקיות מצידו השני של הים השחור - טורקמניסטן, אוזבקיסטן ועוד "סטאנים", כולן ארצות בהן עמים ממוצא טורקי, עניות יותר מטורקיה ולכולן טורקיה היא המוצא לים ולמעשה צינור הסחר הבינלאומי.
* נזכור את האיבה בין טורקים להודו-אירופים (רוסים למשל)
טורקיה גם מהווה את אחד משסתומי הבטחון מול איראן, תוך שהיא מקיימת מערכת יחסים סבוכה הן מול שלטון האייטולות והן מול עירק. אחרון חביב נזכור שטורקיה שולטת על הבוספורוס ודרכו על כל התנועה הימית לים השחור, בפרט לאוקראינה ולנמלים הרוסים שם, כשהחלופה היא הקפת כל אירופה.
לסיכום - טורקיה אינה המעצמה שהיתה, אך עדיין שחקן מפתח במספר זירות מרכזיות במיוחד.נדיר מאוד למצוא מעצמה איזורית בסדר גודל כזה שעוברת אירוע של זינוק איפלציוני מטורף. פנימית המשמעות היא הרס המבנה הכלכלי הטורקי אא"כ יבוא, כמו במקרה הישראלי, אביר על סוס לבן וצ'ק גדול (מאוד).
הסיבות הפנימיות להרס הכלכלה הטורקית, על פניו, נראות פשוטות וכתובות בספר ההדרכה לדיקטטור המתחיל: הרוס את הכלכלה תוך שאתה שומר משאבי טבע בידך ואתה מונע מהאופוזיציה משאבים, ויכול לשעבד את עמך. כמה פשוט ככה נכון.
השאלה שנותרת היא ההשלכות החיצוניות. מבחינה כלכלית נטו טורקיה כבר אינה שחקן משמעותי. חומרי בניה לישראל, אגוזי לוז לנוטלה של זיופוג וכמה מכוניות לגרמניה. בעיני השאלה הפתוחה היא מה ייכנס במקום הוואקום. מה יקרה עם הסטאנים? איך זה ישפיע על הסכסוך באוקראינה? מה יקרה עם הגז בים התיכון?
הסיכוי שטורקיה תתפרק עקב המשבר נראה לי נמוך. כמו גם סיכויי החילוץ החיצוני שיכתיבו החלפת ארדואן ולכן אתפלא אם ייקרו. מה שכן, אני מאמין שהזעזוע האיזורי יהווה עוד טריגר לשינוי מבני מהותי בכלכלת העולם א.ק.א מלחמת עולם.
ערב נהדר לכולכן! #רוחמיןהון
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
מנפלאות המקום - לפני כשעה אושפז כוכב הקולנוע המקומי Puneeth Rajkumar, חשוב לציין שהוא בנו של Rajkumar, חלוץ שחקני הקולנוע דוברי הקאנאדה (השפה בקרנטקה) ואליל עלזמני, בבית החולים המפונפן שנמצא ליד משרדי. כתוצאה מכך כל התנועה באזור נחסמה, ואם מצבו יתדרדר יש סיכוי למהומות קשות.
שמועות טרגיות. האיש בן 45. כשאביו נפטר כמה וכמה אנשים איבדו את חייהם במהומות במסע הלוויה.
רשמית האיש נפטר. *כל* הפוליטיקאים הבכירים של קרנטקה הגיעו לבית החולים. נאסרה מכירה אלכוהול בכל הסטייט עד מחר בערב כולל. כוחות משטרה מיוחדים הוצבו ברחבי העיר:
שרשור מתגלגל במהלך היום לגבי הסיבות לחולשת שרשרות האספקה הגלובליות. אתחיל ברקע היסטורי, אמשיך בתיאור מצב טיפה יותר מדויק, כשלים עכשוויים והמשך אפשרי בעתיד:
נתחיל מהעבר: בין 1978 (עוד נחזור לכאן), המסע לארצות הדרום של דנג שיאו פינג, ל-1989/90, נפילת החומה וקריסת בריה"מ ובמידת מה אוקטובר 1991 תחילת הליברליזציה בהודו, העולם עבר ממצב בו הוא מחולק לארבעה\חמישה גושי סחר נפרדים לזרימת סחורות גלובלית נטולת גבולות.
הודו היתה סגורה למעשה ליבוא מהסבנטיז ועד 1991, סין היתה מנותקת משאר העולם למעט טיפה הברחות, הגוש הסובייטי סחר רק פנימית, המערב כמובן סחר פנימית וכולם ניצלו את אפריקה, בבחינת אמת נצחית.
היום, בעזרת גאנש יתברך, שרשור על ההיסטוריה, הצורך וההיתכנות העתידית של הקמת מפעל שבבים בהודו. מאמין כי עוקבותי הוותיקות, ואפילו החדשות יותר, הפנימו כבר את דעתי לגבי החשיבות האסטרטגית של ייצור שבבים בתקופתנו המטורללת. #נו_פליפינג
טוב:
שבבים הם אולי "ה"מרכיב הפיזי המרכזי בכלכלה המודרנית. לא מספר שום דבר חדש. כל אחת מכן משתמשת ביום רגיל באלפי שבבים, חלקנו במליוני שבבים ביום. נכון בישראל ונכון, עד כדי קבוע, בכל מקום בעולם. בלי שבבים אנחנו חוזרים 2,000 שנה אחורה, לפחות.
היסטורית יצור שבבים נעשה מחוץ לארה"ב ע"י חברות בבעלות ממשלתית ורק בשנות ה-80/90 מתחילה הפרטה. די מימיה הראשונים של התעשיה ממשלות ראו ביצור שבבים יכולת אסטרטגית ולא ששו להוציא אותה החוצה. כתוצאה מכך יש מפעלי ייצור שבבים רק ב-11 מדינות, מספר דומה למדינות גרעיניות. אופס.
שיחות עם שורת מנהלות בתחום הסחר הבינלאומי (שילוח, הובלה, יבוא ויצוא) מעלות תמונה ברורה: שרשרת האספקה הגלובלית שבורה לרסיסים. מחירי חמרי גלם עלו בשיעור ממוצע של 50%, מחירי הובלה עלו פי שלושה, זמני הובלה פי שניים עד פי חמישה. יש לי תחושה שעוקבותי לא מופתעות, ועדיין העצמה מדהימה.
איש (נחמד) מתחום הספנות השווה את המרדף אחרי אוניות משא לראשי הצי הבריטי שמגייסים סירות דיג בזמן הפינוי מדנקירק.
פידוש - לתת היום את הנאמבר של "יבוא ירקות וההשלכות ההרסניות שלו" או לחכות למחר עם התה הפושר והצנימים העבשים? אשמח לדעתכן המילולית. אין סקר.
יא ראב. בגלל שהבטחתי ל-@barzik אז יאללה, עכשיו.
נתחיל בבסיס - בחתכי דדקינד: אין דבר כזה שוק חופשי, וודאי שאין דבר כזה שוק חופשי במוצרים שאינם זניחים. בכל תעשיה ותחום ברגע שתבדקו מספיק עמוק תיראו אחת משתיים - או מעורבות ממשלתית עמוקה או שוק מונופולי (מונופסוני - זורם) או שניהם.>
אחרי ששמנו את זה מאחורינו, בואו נדבר על עלויות הקמה של תעשייה במקום בו היא לא נמצאת. אמלק - אין קשה מזה. לא בכדי מדברים על Eco-System. העיר טירופור (Tirrupur) שנמצאת שש שעות נסיעה מבנגלור היא המרכז העולמי בצביעת ואריגת בדי כותנה. לקח לעיר איזה 20 שנה להגיע למעמד הזה, >>
בשבועיים האחרונים יש מתיחות בגבול בין שתי סטייטים בצפון מזרח הודו - Assam ו-Mizoram. סכסוך ברמה של קרבות בנשק חם בין כוחות משטרה משני הצדדים, הרוגים והכל, כן?
הקונפליט הבסיסי בין הסטייטים הוא דתי ואתני. אסאם היא מדינה בעלת רוב הינדי שהיגר מהמישורים של תת היבשת לעמק אסאם, יחד עם מיעוט מוסלמי גדול שהיגר מבנגלדש, בעוד רוב תושבי מיזורם הם נוצרים ממוצא של שבטים סיניים שהיגרו מעבר להימליה.
ההבדל בין הסטייטים בולט כשמסתכלים על הגאוגרפיה שלהן. אסאם נמצאת בעמק הפורה משני צידי הברהמפוטרה, בעוד מיזורם נמצאת על רצועת ההרים שחוצצת בין הודו למיינמאר. בהתאם אנשי אסאם הם חקלאים, ומיזורם ציידים ורועים.