שרשור לכבוד שבת: מה המטרה של נושאות מטוסים? בגדול, למנוע מלחמות. נושאת מטוסים היא כמו פצצת אטום, רק גמישה יותר. שרשור על אסטרטגיה, עליונות ימית ומכונות המלחמה האדירות ביותר שהאדם יצר. יאללה מתחילים.
בשביל להבין את התפקיד של נושאת מטוסים, צריך להבין שני מושגים באסטרטגיה: הקרנת כוח והסלמה. בשביל הנוחות אני אמנע מהדיון התיאורטי ואנסה להתמקד בת׳כלס.
מהי הקרנת כוח? היא פעולה שאני עושה כדי להוכיח ליריב שלי ולבעלי הברית שלי שאני יכול ומוכן לפעול להגן או להשיג את האינטרסים שלי. הקרנת כוח היא בעצם הוכחה שאני לא רק מדבר, אלא גם מסוגל לעשות.
דוגמה פשוטה הם תרגילי כוחות, כמו התרגילים שעושה צה״ל בחזיתות הצפון והדרום. התרגילים לא נועדו רק לאמן את הכוחות, אלא גם להראות ליריבים שלנו שאנו מוכנים לפעול נגדם. האימון בעצם משיג שתי מטרות: להכין את הכוחות לעימות, ולהבהיר ליריב שאני מוכן לעימות.
דוגמה אחרת היא הפריסה של כוחות נאט״ו למזרח אירופה בתגובה לסיפוח של חצי האי קרים. הכוחות האלו לא שם רק כדי לבלום פלישה רוסית - הם שם כדי למנוע את הפלישה מלכתחילה, ע״י הצגה לקרמלין שנאט״ו יכולה ומוכנה להגן על החזית המזרחית שלה.
לכאורה זה אמור להיות ברור מאליו, לאור סעיף ההגנה הקולקטיבית של נאט״ו, אולם ללא פריסה של כוחות בפועל הרוסים יכולים לחשוב שאם תהיה הסלמה בחזית, נאט״ו תהסס להגיב. מה שמביא אותי למושג השני החשוב, הסלמה.
לכל סכסוך צבאי יש רמות, או אם נרצה ספקטרום של מצבים, שהוא מתקדם בו ככל שעובר הזמן. נקח את המלחמה הנוכחית בנגורו-קרבאך: מה שהתחיל כהפגזה ארטילרית ואש צלפים המשיך לתקיפות מל״טים, פלישה קרקעית וירי טילים למרכזי אוכלוסייה. הסכסוך *הסלים* מתקריות ירי מבודדות למלחמה כוללת.
כששתי המדינות אינן כוחות גרעיניים, ההשלכות של הסלמה אינן חמורות. אך כשסכסוך מזויין מערב שני כוחות גרעיניים, שני הצדדים רוצים להימנע ממלחמה גרעינית, גם אם הם מעוניינים במלחמה קונבנציונאלית. זה כמובן גם יכול להיות נכון לסכסוך בין צדדים ללא נשק גרעיני, בו אחד או שני הצדדים רוצה...
... לשמור את הסכסוך ברמה מסויימת, ולא להגיע לסכסוך מלא (חשבו תקיפות חיל האוויר בעזה). הרבה מהחשיבה האסטרטגית והתמרונים שמדינות עושות נועדו לרתום את האיום בהסלמה בשביל להכניע את היריב מבלי להגיע למלחמה מלאה, המצב האידיאלי לפי סון-טסו: ״שיא המיומנות הוא להכניע את האויב ללא...
... קרב״. איך זה נעשה בפועל? לדוגמה, במהלך המלחמה הקרה אסטרטגים אמריקנים הבינו שהעובדה שכל הנשק הגרעיני של נאט״ו מוחזק ע״י ארה״ב בארה״ב הוא בעייתי, משום שאם הסובייטים יפלשו לדוגמה לגרמניה, לארה״ב לא תהיה ברירה אלא להסלים למתקפה גרעינית על הכוחות האלו מארה״ב עצמה.
אולם שיגור של טילים מארה״ב יסלים את הסכסוך מקרבות שריון מקומיים במרכז אירופה, לחילופי אש גרעיניים בין המעצמות. בשביל לא להיתפס לא מוכנים, הסובייטים במקרה כזה יסלימו ע״י הפצצת האמריקנים עצמם, מחשש שזה יהיה השלב הבא של האמריקנים. כך, ללא גמישות בתגובה, וושינגטון תהיה תקועה עם אחת..
... משתי אפשרויות: לוותר על אירופה, או שואה גרעינית. נדרשת גמישות, נדרשת יכולת להסלים באופן מדוד, ולמנוע מהיריב לשלוט בקצב. את זה עושות נושאות מטוסים.
נושאות מטוסים הן כלי הרבה יותר גמיש להקרנת כוח והסלמה מפצצות גרעין מפני שנושאות מטוסים יכולות לעשות כל-כך הרבה יותר מפצצת גרעין: הן יכולות לבצע מטסים מעל היריב, הן יכולות לתקוף רק את כוחות האוויר שלו, מרכזי פיקוד, כוחות ימיים, ללוות מפציצים אסטרטגים, לכתוש קווי אספקה ועוד ועוד.
לדוגמה, כשסין שיגרה טילים מעל טאיוואן באמצע שנות ה-90׳, קלינטון הורה לנושאת מטוסים לעבור במיצר טאיוואן. היה מדובר באקט של הקרנת כוח - ארה״ב מסוגלת ומוכנה להגן על האי - ושליטה במצב - אם הסינים יתחילו להסלים את ירי הטילים, ארה״ב יכולה להגיב עם מתקפות אוויריות. הסינים התקפלו.
חוץ מהגמישות הטקטית שלהן וכוח ההרס שלהן, נושאות מטוסים גם קשות מאוד לתקיפה. נושאת מטוסים אינה מסתובבת לבד בים, אלא כחלק מ״קבוצת קרב״, הכוללת חוץ מנושאת המטוסים גם משחתות, ספינות טילים, צוללות וספינות סיור (בתמונה, נושאת המטוסים עם רייגן קבוצת הקרב שלה).
קבוצות קרב האמריקניות נמצאות בזירות לא כדי לנצח מלחמה, אלא כדי למנוע מלחמה מלכתחילה. הן מקרינות את הכוח של ארה״ב ומבהירות ליריבים פוטנציאלים שארה״ב יכולה להסלים במהירות את הסכסוך לטובתה.
המיקום והריכוז של קבוצות קרב מלמדות אותנו על החשיבות של אזור לארה״ב והאם היא צופה בו מתיחות. במזרח אסיה לדוגמה יש באופן קבוע שתי קבוצות קרב, כשלעיתים המספר עולה לשלוש במקרה של מתיחות (2017 מול צפון קוריאה, הקיץ עם סין). usnews.com/news/world-rep…
במפרץ הפרסי ארה״ב מחזיקה באופן קבוע קבוצת קרב אחת, אם במפרץ עצמו ואם בים הערבי. כשהמספר עולה לשתיים, סימן שיש חשש מפעילות עוינת (בדרך כלל מול האיראנים).
המיקום של קבוצות הקרב לכן נעקב מקרוב, ומהווה את אחד הנתונים החשובים לאנליסט כשהוא מנסה להעריך את המתיחות בזירות אסטרטגיות.
ואם הגעתם עד פה אני מזכיר שלכבוד הבחירות בארה״ב יצאתי במבצע 10% הנחה על המנוי השנתי לפל״ג. עם השנה הסוערת שעומדת להיות לנו, לא מגיע לכם להינות ממקור מידע שמתאר לכם מה באמת קורה בעולם במקום למכור לכם אג׳נדה? קוד קופון בתמונה, קישור למנוי כאן - greatgame.blog/signup/yearly-…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
אני כנראה צריך לצייץ את זה פעם ביום: אני אוסף סקרים שתומכים בטראמפ כדי להטריל את מי שהתערבתי נגדו. למה התערבתי? כי אני אוהב התערבויות ידידותיות. אין לי מושג מי ינצח ומעולם לא פרסמתי עמדה כאנליסט. אז למה התערבתי? כי זה כיף. צריך טיפה חשיפה לסיכון בחיים, אחרת זה משעמם.
עם חזרתו של דיון ה-f-35 לחיינו, נכון להצביע על נקודה שלא הרבה מדברים עליה, למרות שהיא חשובה כדי להבין את המשמעויות האסטרטגיות של מכירת מטוסי f-35 במזרח התיכון. בקצרה: f-35 יוצר תלות אסטרטגית בארה״ב. ממש תלות.
נתחיל מנקודה בסיסית: מטוס הוא לא אקדח עם כנפיים. הוא לא משהו שקונים ואז אומרים תודה למוכר וממשיכים בחייכם. מטוס צריך חלקי חילוף, תחזוקה, בדיקות, עדכוני תוכנה, התאמות נשק, שינויי חיווט, שיתוף מידע בטיחותיים ועוד. מטוס הוא כמו רכב יוקרה גרוע - הרבה תחזוקה, בשביל מעעט פעילות.
עבדכם הנאמן יודע זאת כי הוא היה בצד הזה, מתעסק בין השאר בצד התחזוקה של מטוסים. עם מטוסים ישנים עוד אפשר לעקוף את היצרן המקורי, לעיתים פשוט מפני שהוא הפסיק לייצר חלקים. ה-F-35 הוא לא מטוס ישן. הוא אפילו לא מטוס חדש - הוא חיה אחרת.
ב-17 באוקטובר 2019 כוחות של צבא מקסיקו והמשמר הלאומי תפסו את אובידו גוזמן, הבן של ״אל צ׳אפו״ ואחד הראשים של קרטל סינלואה, הקרטל הגדול במקסיקו.
עם היוודע דבר המעצר כ-400 חיילי הקרטל נכנסו לעיר, מטילים מצור על כוחות הצבא. הם שרפו מכוניות ואוטובוסים כדי לחסום נתיבי גישה, משתמשים במכונות יריה ואש צלפים נגד הכוח.
לבסוף לאחר מספר שעות הוחלט לשחרר את אובידו כדי להציל את הכוח. צבא מקסיקו, אחד הכוחות המזויינים הגדולים בעולם, התכופף בפני קרטל סינלואה.
האושפיזין שלי
מפני שהכול טיפש, וזה חופש אך אני רגיל לכתוב 4,000 מילה בשבוע, אני רוצה לעשות שרשור ענק על האושפיזין שלי, או אנשים שכדאי להכיר ולקרוא. תרומה קטנה להשכלה של העוקבים, ודרך בשבילי לכתוב אך על משהו אחר.
השרשור בעצם יהיה בנוי מתת-שרשורים. אם אתם מחפשים אושפיזין ספציפי, השם שלו יופיע בתחילת השרשור כ- ***שם***. המטרה היא לא להציג מישהו אקדמית - אלא לחלוק חוויות ומסקנות אישיות מהמפגש שלי עם כל אחד מהאנשים בשרשור הזה. אפנה למקורות אם יהיו כאלה בגוף השרשור להמשך קריאה. יאללה מתחילים.
***פרידריך ניטשה***
הניטשה הראשון שלי היה ״אנושי, אנושי מדי״ בגיל 18. פגשתי קטעים שלו בסדרת ״הפילוסופים הגדולים״ בגיל 16, אך שום דבר לא הכין אותי לזה - ניטשה הוא לא פילוסוף כמו שאתם חושבים עליו. ניטשה לא כותב - ניטשה מדבר. אליכם.
עורך הדין הכי חזק בעולם- נציב הסחר של ארה״ב רוברט (בוב) לייטהייזר - פרסם לאחרונה מאמר ב-Foreign Affairs שמסביר את ההיגיון מאחורי מדיניות הסחר של ממשל טראמפ. קריאה מומלצת לכולם, אתן כאן נקודות מרכזיות משום שהוא מאחורי paywall מחשבות בסוף השרשור foreignaffairs.com/articles/unite…
1/21 הקדמה קצרה:רוברט לייטהייזר הוא המוח והמבצע של מדיניות הסחר של ממשל טראמפ. הוא האיש שיצק את הבסיס החוקי למכסים של טראמפ והוא האיש שעבד ב-4 שנים לשנות את יחסי הסחר של ארה״ב מהקצה אל הקצה. התקשורת בארץ כמובן לא מדברת עליו כי הוא פחות מעניין מהכתום עם הפה הגדול.
2/21 מטרת מדיניות הסחר של הממשל לפי לייטהייזר היא פשוטה: להשיג חברה בה אמריקנים, כולל אלה ללא השכלה אקדמית, יכולים להגיע למעמד הביניים ע״י עבודות יציבות ורווחיות. זהו. המטרה היא רווחתו של העובד האמריקני.