שרשור בעניין פסק הדין בעניין העתירה של @rothmar בה דרש להעמיד לדין משמעתי את דינה זילבר על הנאום הפוליטי שנשאה.
יאללה נתחיל.
פסק הדין דוחה את העתירה על בסיס כמה הנמקות:
א. העתירה הייתה מוקדמת כי היא הוגשה לפני החלטת יועמ"ש בנושא. אלא שהיועמ"ש דחה את החלטתו במכוון.
>>>
יאללה נתחיל.
פסק הדין דוחה את העתירה על בסיס כמה הנמקות:
א. העתירה הייתה מוקדמת כי היא הוגשה לפני החלטת יועמ"ש בנושא. אלא שהיועמ"ש דחה את החלטתו במכוון.
>>>
היועמ"ש רצה להגיע לפרישתה. @avishaigrinzaig אפילו פיתח כאן תחביב טוויטר לעקוב אחר הזמן שחולף בלי שהיועמ"ש מתקדם בעניין.
לכן פסק הדין מיתמם ושוגה אנליטית בקביעה שהעתירה "מוקדמת".
ב. העתירה מאוחרת והתייתרה כי זילבר סיימה את תפקידה. זוהי פשוט שגיאה משפטית של ממש.
>>>
לכן פסק הדין מיתמם ושוגה אנליטית בקביעה שהעתירה "מוקדמת".
ב. העתירה מאוחרת והתייתרה כי זילבר סיימה את תפקידה. זוהי פשוט שגיאה משפטית של ממש.
>>>
ס' 64 לחוק שירות המדינה (משמעת) קובע במפורש שניתן להעמיד לדין משמעתי עד שנתיים לאחר סיום התפקיד. לכן בוודאי אינה "תאורטית".
ג. ביהמ"ש מסתמך על "נוהל פרישה" של הנציבות ומציג את הדברים כאילו יש נוהל לפיו בעת פרישה נמחלים לאדם כל עוונותיו. עיון קל בנוהל מראה דברים מפתיעים.
ג. ביהמ"ש מסתמך על "נוהל פרישה" של הנציבות ומציג את הדברים כאילו יש נוהל לפיו בעת פרישה נמחלים לאדם כל עוונותיו. עיון קל בנוהל מראה דברים מפתיעים.
הנוהל מתווה קווים מנחים לשיקולים התביעתיים בתחום המשמעת של הנציבות במקרה של סיום התפקיד.
שם נקבע כי ככלל "במקרה בו הפסקת ההליך לא תפגע בתכלית הדין המשמעתי ובאמון הציבור בשירות המדינה" ניתן במקרה פרישה לשקול מחילה.
בהחלט ניתן לטעון שבמקרה של זילבר היות שהיא>>>
שם נקבע כי ככלל "במקרה בו הפסקת ההליך לא תפגע בתכלית הדין המשמעתי ובאמון הציבור בשירות המדינה" ניתן במקרה פרישה לשקול מחילה.
בהחלט ניתן לטעון שבמקרה של זילבר היות שהיא>>>
כה בכירה בוודאי שיש פגיעה אנושה באמון הציבור ובתכלית הדין המשמעתי אם יעלימו עין. אם בארזים וכו'.
והנה, ממש במקרה, הנוהל קובע במפורש שככל שהפוזיציה של העובד גבוהה יותר כך יש לבצע מחילות שכאלה פחות. עוד נקבע כי שיקול נוסף יהיה הפגיעה בתדמית השירות הציבורי במחילה. לפיכך כאשר בג"ץ>>
והנה, ממש במקרה, הנוהל קובע במפורש שככל שהפוזיציה של העובד גבוהה יותר כך יש לבצע מחילות שכאלה פחות. עוד נקבע כי שיקול נוסף יהיה הפגיעה בתדמית השירות הציבורי במחילה. לפיכך כאשר בג"ץ>>
נשען על "נוהל פרישה" הוא עושה טעות משפטית-אנליטית. אין בכוחו של נוהל לעמוד מול חוק שירות המדינה.
ובנוסף לה יש גם הטעיה שכן הנוהל אומר דברים הפוכים.
ד. העותרים טענות לניגוד עניינים של היועמ"ש מול זילבר. ברקע יש את ההקלטה של הלפיתה בגרון וכו'. בג"ץ דוחה את הטענה. >>>
ובנוסף לה יש גם הטעיה שכן הנוהל אומר דברים הפוכים.
ד. העותרים טענות לניגוד עניינים של היועמ"ש מול זילבר. ברקע יש את ההקלטה של הלפיתה בגרון וכו'. בג"ץ דוחה את הטענה. >>>
פסק הדין מצטט ממקום אחר ואומר: "חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי". למה לא ניתן לומר אותו דבר על רה"מ שהיועמ"ש מבקש למנוע ממנו על בסיס ניגוד עניינים מעורבות במינויים במערכת המשפט?
כל האזרחים שווים בדמוקרטיה המהותית, אך יש כאלה ששווים מהותית.
>>>
כל האזרחים שווים בדמוקרטיה המהותית, אך יש כאלה ששווים מהותית.
>>>
ה. בג"ץ מנמק שהוא ממעט להתערב באי העמדה לדין. בוודאי בנסיבות התיק שהחלטת הנציבות סבירה לשיטתם.
ובכן אם מבטלים את עילת הסבירות - מעולה.
אבל אם יש עילת סבירות אזי התיק בוודאי מצדיק דיון.
היה כאן כיסתו"ח של הפרת הדין החל על עובדי מדינה ומריחה של הזמן עד פרישתה.
>>>
ובכן אם מבטלים את עילת הסבירות - מעולה.
אבל אם יש עילת סבירות אזי התיק בוודאי מצדיק דיון.
היה כאן כיסתו"ח של הפרת הדין החל על עובדי מדינה ומריחה של הזמן עד פרישתה.
>>>
אפילו לשיטת בג"ץ שכנראה פשוט רצו לשים את הסאגה מאחוריהם היה ראוי לפחות לעשות זאת אלגנטית ולא תוך טעויות משפטיות והטעיות של ממש. משהו מעין זה נניח:
"העתידה נדחית בהיעדר עילה חוקית להתערבותנו בהחלטת הגורמים המוסמכים על פי דין".
"העתידה נדחית בהיעדר עילה חוקית להתערבותנו בהחלטת הגורמים המוסמכים על פי דין".
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
