בהמשך למה שכתבתי על המורכבות של אימונולוגיה - הרבה פעמים נשאלות שאלות כמו "איך אפשר לחזק את מערכת החיסון?", או "האם זה לא יעמיס על מערכת החיסון?". וזה בסך הכל שאלות לגיטמיות למי שחושב על מערכת החיסון כמו מנוע מכני, או אפילו כמו שריר, אבל לאימונולוגים זה די נונסני בלי קונטקסט >
וזו גם הנקודה שהרבה מהאנלוגיות האחרות לא תמיד עושות חסד עם המורכבות של המערכת הזאת. אנחנו אוהבים לדמות את מערכת החיסון לצבא או משטרה, ובהחלט ניתן לדמיין איך ניתן לחזק את הארגונים האלו, או איך עומס ישפיע עליהן, אבל דווקא בהקשר הזה מערכת החיסון שונה מהמערכות האלו >
אלא במקרים חמורים של דיכוי חיסוני כתוצאה ממחלות שפוגעות במערכת החיסון (איידס לדוג'), סרטן, טיפול בסרטן, תת-תזונה קשה מאוד ועוד כמה מקרים קיצוניים - מערכת החיסון תמיד עובדת בעודף, למעשה רוב הזמן הגוף מרסן אותה, כדי למנוע ממנה לפגוע בו עצמו. >
ומעבר לזה מערכת החיסון, כפי שמי שעוקב אחרי יודע, מורכבת מהרבה זרועות שפועלות במקביל, עם תפקידים חופפים, שונים ומשלימים, כך שזה מאוד מוזר לדבר על קונספטים כמו "מחזק" או "מעמיס" במערכת שהיא כזו מורכבת. מחזק מה? מעמיס על מה? יכולת ההתקפה של נוטרופילים? יצירת מרכזים ג'רמינלים? מה? >
אז האם חיסון בזמן מחלה יכול לגרום לעומס על מערכת החיסון? התשובה היא... למה הכוונה בעומס?
החיסון גורם לתגובה מקומית יחסית, שאמורה לדחוף ליצירה של תאי זיכרון ונוגדנים. זה קורה בבלוטות הלימפה. זה תהליך שקורה כל יום בגוף שלנו ברמה כזו או אחרת. >
החיסון גורם לתגובה מקומית יחסית, שאמורה לדחוף ליצירה של תאי זיכרון ונוגדנים. זה קורה בבלוטות הלימפה. זה תהליך שקורה כל יום בגוף שלנו ברמה כזו או אחרת. >
התהליך הזה הוא לא מאוד תובעני מבחינת משאבים ואנרגיה. החיסון עצמו גם לא תוקף את הגוף, ולא יגרום לגיוס נרחב של חלק מהזרועות שכן מגוייסות במקרה של זיהום נגיפי או חיידקי. דיברתי בעבר על נוטרופילים - בשר התותחים של מערכת החיסון. עכשיו זה באמת משהו שיש לו כבר אימפקט גדול יותר >
אבל השוואה של הפעולה בבלוטות הלימפה, למה שקורה בזיהום עם גיוס של נוטרופילים, זה קצת כמו להשוות חיילי מודיעין בקרייה שמייצרים מודיעין, לבין תמרון צבאי של אוגדה יבשתית. וזה שמתרחש עכשיו תמרון גדול בגזרה הצפונית לא בהכרח ישפיע על היכולת לייצר מודיעין לגזרות אחרות >
וגם פה צריך להבין שכמה שהאימפקט של פעולת מערכת החיסון בזמן זיהום נרחב, כמו במקרה סימפטומטי של קורונה, הוא גדול לאין ערוך מחיסון, הוא עדיין לא מאוד גדול ברמה כזו שהגוף לא יכול להתמודד עם כמה פולשים בו זמנית. ופה צריך להפריד את איך אנחנו מרגישים במן מחלה, ומה קורה בגוף דה פקטו >
וכבר דיברו על זה בלי סוף - שהרבה מהתחושה הרעה שלנו בזמן מחלה לא נובע בכלל מהזיהום, הוא נובע מהדלקת שמערכת החיסון מייצרת. אם נחזור שוב לאנלוגיה השחוקה של מלחמה, אז אולי ניתן לדמות את זה לאזעקות וריצה למקלטים, והמתח והמוכנות של תקופת מלחמה, והנזק הקולטרלי של "אש ידידותית" >
ובאמת, במקרה של קורונה, כמו גם במקרים קשים של אבולה, שפעת ועוד נגיפים, הרבה מהבעיה נוצרת בגלל שמערכת החיסון יוצאת משליטה, ולא בגלל שהיא תחת עומס, והזיהום עצמו מכריע את הגוף (למרות שלהיקף הזיהום בד"כ יש השפעה ישירה על עוצמת תגובת מערכת החיסון) >
ודווקא במקרים בהם אנחנו רואים מערכת חיסון שאינה מצליחה לעמוד בעומס של מספר זיהומים - מקרים של דיכוי חיסוני קשה, מומלץ כפליים להתחסן, אפילו לפעמים בזמן מחלה (תלוי בהחלטת הרופאה המטפלת). שוב, משום שהמערכות שהחיסון מפעיל הן קצת שונות, ומהמערכת שממש נלחמת בזיהום עצמו בכל רגע נתון >
את התפישה הזו שמערכת החיסון לא יכולה לעמוד בעומס של חיסונים, המציאו ומפיצים מתנגדי חיסונים, כמובן. זו טענה עתיקה. והיא כמובן אבסורדית בקונטקסט של חיסונים בלבד, שכאמור לא באמת מעמיסים על המערכת הזו שמלכתחילה אינה תובענית מאוד, ומתמודדת בכל רגע נתון עם הרבה פתוגנים מהסביבה >
בקונטקסט של חיסון בזמן מחלה, זה אולי נשמע יותר אינטואטיבי, כי מחלה היא כן אירוע תובעני יותר, אבל כפי שהסברתי - לא באמת, בטח לא אצל אנשים בריאים.
אני רוצה להוסיף שאפילו בשרשור הזה יש הרבה ניואנסים שלא הצלחתי להכניס בלי להפוך את זה למתיש. אבל יש כל מיני מצבים מעניינים שאני מניח שיעלו בשאלות לשרשור הזה, אז אני כבר אומר - יש מצבים מעניינים, שקשורים בדרך כלל למחלות רקע, או לפתוגנים אקזוטיים יותר, אני מדבר באופן כללי יותר.
אני מרגיש שאני חייב להוסיף עוד כמה דברים. אז מה קרה בעצם בתקופה שלפני האנטיביוטיקה, לדוגמא. אנשים הרי מתו כל הזמן מזיהומים חידקיים. אז חשוב להבדיל בין היכולת של מערכת החיסון להתמודד עם מספר דברים במקביל, לבין היכולת שלה להתמודד עם זיהום מאסיבי. >
וזו עוד נקודה כזו שבה, כשמישהו אומר לי "האם מערכת החיסון יכולה להתמודד עם העומס", אני שואל "מה הכוונה בעומס?". ואז באמת ניתן לדמיין מצבי קיצון שבהם זיהום חיידקי גורם לספסיס שגורם לפגיעה רב מערכתית, שגם מובילה לפגיעה במערכת החיסון ברמה הלוקאלית והסיסטמית >
אבל שוב, אלו מצבי קיצון שבדרך כלל נגרמים מזיהום מאוד קשה (כמו אחרי פציעה, או כוויות נרחבות), או דלקת כל-כך קשה שהיא ממש פוגעת במערכות כמו מערכת הדם. וגם במצבים כאלו, בהחלט יתכן שמנגנונים מסויימים, בלתי תלויים (כמו יצירת נוגדנים) ימשיכו לעבוד, עד ששום דבר לא יעבוד >
וגם במקרים כאלו, קשה לחשוב שחיסון, ירע את המצב של החולה במדובר. זה כמו לחשוב על מצב שבו בלוני תופת משוגרים באותו הזמן שטילים גרעיניים נוחתים. העומס כבר קיים, והוא קיצוני, והסיטואציה שיצרה אותו היא קיצונית ולא סטנדרטית. >
מצב היפותטי לחלוטין שכן אולי יכול לקרות, במחלה וויראלית עם פאזה דלקתית מאוד חמורה, היא שהחיסון יחמיר את הדלקת. אבל שוב, לא מדובר על עומס על מערכת החיסון, להפך! זה שחרור של מעצורים. וזה היפותטי לגמרי, למרות שסביר שחולה קורנה אמבולטורי לא יקבל חיסון עד שמצב שלו ייוצב או שיחלים.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
