בראיון לכאן לפני חודשיים, נשאלתי מה הולך להיות בעתיד, מבחינת חזרה לשגרה. ואמרתי שאנחנו לא נחזור לחיים שהיו לנו קודם. אנחנו נחזור לשגרה, כן, אבל זו לא תהיה אותה שגרה שהייתה לנו קודם, בטח לא בהתחלה. בדיוק כמו אחרי פיגועי 9/11. חזרנו לשיגרה, אבל עם יותר בדיקות בנמל תעופה. >
ועכשיו, עמוק לתוך מבצע החיסונים, עם כל מיני תובנות חדשות, אפשר לחזור לשאלה הזו, ולהגיד ש...כן... אנחנו לא נחזור לשגרה רגילה, לפחות לא בזמן הקרוב. ואפשר להעריך מה נראה בשגרה החדשה, ומה כנראה לא נראה בשגרה החדשה פוסט-פנדמית, בעולם. >
באופן אולי מעניין, אני חושב שאחד המקומות שיושפעו הכי הרבה בעולם פוסט-פנדמי, יהיה המקום שהושפע הכי הרבה אחרי 9/11 - מעברי גבול. למה? כי מסתמן שהבעיה הכי גדולה כרגע היא מעבר של ווריאנטים חדשים ממדינה למדינה, ובמיוחד ממדינות עם כיסוי חיסוני נמוך למדינות עם כיסוי חיסוני גבוה >
יש לזה כמה פיתרונות שניתן וצריך ליישם במקביל - א. לשאוף לחיסון גלובלי כדי להקטין את קצב יצירת הווריאנטים החדשים. ב. לעקוב אחר ווריאנטים חדשים ולייצר חיסונים מותאמים במידת הצורך. ג. לנטר ולמנוע מעבר של ווריאנטים בין מדינות, וזו נקודה שיכולות להיות לה השלכות לעוד הרבה שנים >
קוויד19, עם כל הכבוד, היא לא המגפה ממנה פחדנו. זו מגפה נוראית, אך ניתן לדמיין גרועות ממנה. ולכן ניתן לחשוב על קוויד19, במידה רבה, כעל קריאת השקמה לעולם. מבחינת העולם המדעי יש לזה המון השלכות, אבל מבחינת הציבור הרחב, השלכה אחת שניתן לדמיין היא ניטור של מחלות במעבר בין מדינות >
כלומר, אם אני רוצה עכשיו לטוס להולנד, יכול להיות שבסכיפהול, אני אחוייב לעבור בדיקה כלשהי כדי לראות איזה חברים בלתי נראים אני סוחב איתי לתוך המדינה. יכול להיות שנצטרך להצטייד ביותר אישורים כאשר אנחנו נכנסים למדינות אחרות. >
יכול להיות שבהינתן התראה על התפרצות במדינה מסויימת, דרך רשתות הניטור שאולי יוקמו לצרכים אלו, אנשים המגיעים ממדינה מסויימת יצטרכו להיכנס לבידוד. אלו דברים שבהחלט אנחנו יכולי לראות בעתיד. הם לא דברים רעים. אנחנו נתרגל אליהם, בדיוק כמו שהתרגלנו לעלות למטוס בלי בקבוק שתייה >
מה אני חושב שלא נראה, ואני לא יודע למה יש אנשים שמפיצים את זה המחשבה הזו כעבודה גמורה? סגרים בלי סוף. יכול להיות שבארץ עוד נראה איזה סגר (אני מקווה שלא, אבל זה תלוי בנו יותר מהכל כרגע), אבל ככלל, כנראה שסגרים, בטח כדרך התמודדות עם קורונה, יעלמו בסופו של דבר ולא עוד הרבה זמן. >
יש גם מחשבה שנצטרך להתחסן כל הזמן. ובכן, זה גם לא דבר כזה נורא כשחושבים על זה. אנחנו כבר עושים את זה עם שפעת. אבל אני נוטה להאמין שלא נצטרך לעשות את זה לקוויד19 עוד הרבה זמן. ברגע שנשתלט ברמה הגלובלית על המגפה, קצב יצירת הווריאנטים יפחת, והמעבר שלהם בין מדינות יקטן (אם נרצה) >
המשמעות היא שנגיע לאיזשהו שיווי-משקל עם הנגיף. אולי יהיו הדבקות או אפילו התפרצויות, אבל הכלה מהירה של האירועים האלו, שתהיה הרבה יותר קלה, גם כי התשתית כבר קיימת, וגם כי רוב האוכלוסיה תהיה מחוסנת, מה שסביר שיאט מעבר גם של ווריאנטים בתוך האוכלוסיה, יספיקו ולא יהיה צורך בסגרים >
מה שאולי כן יהיה, זה שאם יתגלה ווריאנט באמת עמיד, אז ייצרו לו חיסון, וכפי שאנחנו עדים עכשיו, זה יכול להיות תהליך מאוד זריז (מסגרת זמן של שלושה חודשים). אבל גם זה בסוף יעלם. מירוץ החימוש עם הנגיף יגיע למצב כזה שאין לו בעצם לאן להתפתח יותר בלי לאבד מהווירולנטיות שלו. >
במצב כזה, כבר אין באמת צורך לחסן נגד הנגיף, כי אתה כבר מחוסן נגד הצורות היותר קטלניות שלו. כפי שכתבתי בשרשור אחר - חיסונים הם העצם הכלי שלנו לזרז את ההגעה לשיווי משקל עם הנגיף, והיכולת לפתח חיסון בזריזות מזרזרת את זה עוד יותר. >
אז אני לא חושב שנצטרך להתחסן לנגיף הזה כל שנה, או חצי שנה עוד סוף חיינו. זה לא הולך להיות חלק מהשגרה הפוסט-פנדמית.

אז אם אני צריך לסכם, גם הפעם כדאי לשמור על פרופורציות. לחשוב שלא יהיו למאורע הזה השלכות זה מגוכח. לחשוב שמעכשיו ועד עולם נחיה מסגר לסגר, זה מגוכח לא פחות.

• • •

Missing some Tweet in this thread? You can try to force a refresh
 

Keep Current with Aner Ottolenghi

Aner Ottolenghi Profile picture

Stay in touch and get notified when new unrolls are available from this author!

Read all threads

This Thread may be Removed Anytime!

PDF

Twitter may remove this content at anytime! Save it as PDF for later use!

Try unrolling a thread yourself!

how to unroll video
  1. Follow @ThreadReaderApp to mention us!

  2. From a Twitter thread mention us with a keyword "unroll"
@threadreaderapp unroll

Practice here first or read more on our help page!

More from @AnerOtto

21 Feb
אז למה מחוסנים עדיין צריכים לשמור על כללי הריחוק, ואף לחשוש מ-"לא מחוסנים", לפחות בזמן הקרוב?
> 1. כי החיסון לא יעיל ב-100%. זה כל-כך פשוט ויהיה נכון גם בטווח הארוך. אבל ככל שיותר אנשים יתחסנו והסיכוי לפגוש אדם חולה ומדבק יפחת כך העובדה שהחיסון אינו 100% תשנה פחות. >
> 2. כי לא כולם מחוסנים עדיין. יש הרבה אנשים לא מחוסנים. חלק כי מתנגדים, חלק כי לא בטוחים, חלק כי לא יכולים (ילדים לצורך העניין). מה שאומר שעדיין יש מאגר גדול של נשאים פוטנציאלים, ומחוסן שיתיר כל רסן בשלב הזה עלול להביא את עצמו לחשיפה מאוד גבוהה לנגיף, ואולי אף להדבקה ומחלה >
>> 2.1 חשוב לציין שיש אנשים שלא יכולים להתחסן כי יש להם בעיות רפואיות. האנשים האלה היו רוצים להתחסן, אבל הם לא יכולים. וזו סיבה מצויינת להתחסן. כדי להגן עליהם. יש להם זכות לחיות בביטחון בדיוק כמו לכולנו, ולפי שעה נראה שלחיסון של האכלוסיה יש יכולת לעשות זאת >
Read 4 tweets
19 Feb
יש שמועה חדשה הקשורה בחיסון, והיא מאוד מעניינת, כי בניגוד להרבה שמועות אחרות, היא לא נולדה מתוך הפייק-ניוז של מתנגדי חיסונים, אלא ממש עלתה מהשטח, ולכן היא גם באמת מצריכה בדיקה מעמיקה. >
יותר מכך, משום שמדובר בנושא הקשור בנשים, ובהתחשב בהיסטוריה העגומה של המחקר הרפואי של נשים, זה דורש התנהלות רגישה גם בהסברה וגם במחקר. בהחלט ייתכן שיש פה אפקטים נפשיים והטיות קוגניטיביות, ועם זאת, כשאנו מודעים להיסטוריה של פטירת תחשות של נשים בטיעונים אלו בדיוק, רגישות מתחייבת. >
אבל, כבר עכשיו אנחנו רואים מתנגדי חיסונים מתחילים לרכוב על על השמועה הזו, ולחבר אותה לשמועות קודמות שהמציאו והפיצו, ובתוך זה הם גם משלבים, הרבה טיעונים פסאודו-פמיניסטים, על התעלמות מנשים ופטירתן ללא מענה, בניסיון לצבור נקודות. אל תתנו להם! זה לא מעניין אותם >
Read 4 tweets
15 Feb
בהמשך למה שכתבתי על המורכבות של אימונולוגיה - הרבה פעמים נשאלות שאלות כמו "איך אפשר לחזק את מערכת החיסון?", או "האם זה לא יעמיס על מערכת החיסון?". וזה בסך הכל שאלות לגיטמיות למי שחושב על מערכת החיסון כמו מנוע מכני, או אפילו כמו שריר, אבל לאימונולוגים זה די נונסני בלי קונטקסט >
וזו גם הנקודה שהרבה מהאנלוגיות האחרות לא תמיד עושות חסד עם המורכבות של המערכת הזאת. אנחנו אוהבים לדמות את מערכת החיסון לצבא או משטרה, ובהחלט ניתן לדמיין איך ניתן לחזק את הארגונים האלו, או איך עומס ישפיע עליהן, אבל דווקא בהקשר הזה מערכת החיסון שונה מהמערכות האלו >
אלא במקרים חמורים של דיכוי חיסוני כתוצאה ממחלות שפוגעות במערכת החיסון (איידס לדוג'), סרטן, טיפול בסרטן, תת-תזונה קשה מאוד ועוד כמה מקרים קיצוניים - מערכת החיסון תמיד עובדת בעודף, למעשה רוב הזמן הגוף מרסן אותה, כדי למנוע ממנה לפגוע בו עצמו. >
Read 19 tweets
14 Feb
אני מקבל ומתוייג בכל מיני שאלות לגבי צירופי מקרים שלא נבחנו, או נבחנו מעט מאוד בניסויים, כמו "קיבלתי מנה אחת ואז חליתי, מה עכשיו?", "קיבלתי שתי מנות, ואז אבחנו אותי, מה קורה עכשיו בגוף שלי?".
והתשובה לכל השאלות האלו היא... אנחנו לא יודעים, אבל >
סביר להניח שהמצב שלכם יותר טוב מאלו שחלו מבלי להתחסן כלל.
אבל אימונולוגיה זה לא פיזיקה ניוטונית. זה לא מדע סופר דטרמיניסטי, שבו אם המאסה, המיקום והכוחות שפועלים על הגופים ידועים, אז ניתן לחזות בדיוק מה יקרה. >
וזה ככה גם כי אנחנו לא יודעים הכל אימונולוגיה, וגם מה שאנחנו כן יודעים הוא מאוד מורכב עם הרבה משתנים, כך שבסוף התוצאה היא די סטוכסטית, והרבה פעמים היא נמרחת על ספקטרום. כתוצאה מזה יש תמיד דברים "פריקיים" שיכולים לקרות באוכלוסיה גדולה מספיק. >
Read 6 tweets
11 Feb
היום הוא יום האשה במדע. וזו הזדמנות טובה לדבר על זוכת הנובל החביבה עלי. ריטה לוי-מונטליצ'ני.
אני מחבב את לוי-מונטליצ'ני, גם כי יש לי סופט-ספוט לאנדרדוגים (ובמדע אין יותר אנדרדוגים מנשים), גם כי היא בת עמי - יהודיה, וגם כי היא מגיעה מטורינו, העיר ממנה משפחתי עלתה לארץ >
אבל מעבר לזה ללוי-מונטליצ'ני יש סיפור חיים מטורף שהאנדר-ליין העיקרי בו הוא ההתעקשות להמשיך במחקר, לא משנה מה. לוי-מוטליצ'ני נולדה בטורינו, בצפון איטליה, וכנגד כל הסיכויים והציפיות החברתיות, הלכה ללמוד רפואה ב-1930. ביא התמחתה בפסיכיאטריה ונוירולוגיה, והלכה ללמוד בבריסל. >
לאחר הפלישה הנאצית לבלגיה ב-1940, מוטליצ'ני חזרה לאיטליה הפאשיסטית. המשפחה שלי, ד"א, נוטשת את המולדת ב-1939, ועוקרת לירושלים. מונטליצ'ני בונה מעבדה בחדר השינה שלה וממשיכה את המחקר שלה. מאוחר יותר הם נאלצים לברוח מפיימונטה לטוסקנה, ומתמקמים בפירנצה. >
Read 10 tweets
10 Feb
זה הזדמנות לדבר על חומר שנמצא בגוף שלנו ומשותף לוויאגרה, ולתגובה של מערכת החיסון לנגיפים, כמו אחרי חיסון, וגם ללמה נותנים חומר נפץ מסוכן לחולי לב.
אז שם החומר הוא חנקן חמצני (ח"ח), או באנגלית nitric oxide או בקיצור NO, >
אז NO, הוא גז שמשמו ניתן להסיק כי הוא מורכב מאטום אחד של חנקן ואטום אחד של חמצן. המולקולה הזו אינה יציבה, משום שיש לה אלקטרון לא מזווג אחד, ולכן היא מכונה "רדיקל חופשי". שזה אומר שהיא מסוגל להגיב בקלות ובאלימות עם חומרים אחרים ולשנות אותם. >
חלקיכם אולי זוכרים את המילה "רדיקל חופשי" מלפני איזה עשור, כשאנטי אוקסידנטים היו שיא האפנה בתזונה, ואז דיברו על איך הם עוצרים רדיקלים חופשיים ושאר בלבולי ביצים.
אז מה מולקולה אלימה כמו NO עושה בגוף שלנו? האם היא סתם תוצר לוואי לא רצוי? ובכן, לא רק... >
Read 12 tweets

Did Thread Reader help you today?

Support us! We are indie developers!


This site is made by just two indie developers on a laptop doing marketing, support and development! Read more about the story.

Become a Premium Member ($3/month or $30/year) and get exclusive features!

Become Premium

Too expensive? Make a small donation by buying us coffee ($5) or help with server cost ($10)

Donate via Paypal Become our Patreon

Thank you for your support!

Follow Us on Twitter!